עדויות

באסל סלאח, אב לשניים

ביום רביעי, 25.10.2006, בסביבות השעה 10:30, אני, אחי ואאיל ואמא שלנו, עבדנו במסיק בחלקה שלנו שנמצאת מזרחית לכפר פרעתא, על יד ההתנחלות חוות גלעד.

בסביבות השעה 10:30, שמענו קולות של ירי באוויר וצעקות. ראינו קבוצה של מתנחלים מתקרבת אלינו תוך כדי צעקות: "תלכו הביתה". חלק מהמתנחלים ירו באוויר כדי להפחיד אותנו וכדי שאנחנו והשכנים שלנו, שגם הם מסקו זיתים, נברח מהמקום. המתנחלים זרקו עלינו אבנים ואנחנו זרקנו עליהם בחזרה.

ראיתי שחיילים מגיעים למקום ומיד הלכתי לכיוונם כדי לבקש מהם לסלק את המתנחלים מהשטח. תוך כדי הליכה תפסו אותי כמה מתנחלים, והתפתחה בנינו קטטה. בין המתנחלים היה אחד בשם איתי, שכבר תקף אותנו בעבר. איתי הכה אותי בצינור ברזל, על הראש ועל כתף שמאל. החיילים הסתכלו ולא עשו כלום. מעוצמת המכות והכאב, נפלתי על האדמה. דיממתי מהראש ומהכתף. אבא ואמא שלי הצליחו להגיע אלי והרימו אותי.

בינתיים הגיעו למקום עוד חיילים. החיילים הרחיקו את המתנחלים והורו לחקלאים ללכת הביתה. אחרי כמה דקות הגיעו גם אנשי משמר הגבול וקצינים מהמינהל האזרחי. בגלל הפציעה שלי, החיילים רצו להעביר אותי לבית חולים בישראל. הם ביקשו מנהג אמבולנס של "מגן דוד אדום" שהגיע לשם לפנות אותי לבית החולים, אבל הוא סרב. בסוף, החיילים לקחו אותי באלונקה לאמבולנס צבאי שהסיע אותי לבית חולים מאיר בכפר סבא. בבית החולים עשו לי צילומי רנטגן והתברר שיש לי שבר בכתף שמאל. אושפזתי ליום אחד אחד ולמחרת בערב אבא שלי הגיע ולקח אותי ביתה. אני עדיין מקבל טיפולים עקב השבר בכתף והפצעים שיש לי בחלק האחורי של הראש.

היום, 29.10.2006, נסעתי למשטרת ישראל בקדומים, מסרתי עדות לקצין המשטרה והגשתי תלונה נגד המתנחלים.

באסל אברהים מחמוד סלאח, בן 31, נשוי ואב לשניים, הוא נהג ותושב הכפר פרעתא שבמחוז קלקיליה. את עדותו גבה עבד אל-כרים א-סעדי, בבית העד ב-29.10.06.