עדויות

ח'ולוד שחאדה, בת 34

ביום רביעי, ה-27.9.2006, מסקתי זיתים במטע של המשפחה שלי ביחד עם אמא שלי, סמירה סולימן מנסור שחאדה, בת 55, אשתו של אחי, שירין מליטאת, בת 22, והילדים של אחי, ח'אלד, ג'מאל, מנסור וסמירה. המטע שלנו נמצא בחלק המערבי של בית פוריכ במרחק של קילומטר בערך מהבתים האחרונים של הכפר.

בסביבות השעה 9:30 בבוקר, בזמן שהייתי על אחד מהעצים ומסקתי את הזיתים, שמעתי מישהו צועק בערבית: "עצור! עצור!". ראיתי את אמא שלי ואת שירין רצות ושמעתי ירייה אחת. לא זיהיתי מאיזה כיוון הקול הגיע אבל אחרי הירייה שמעתי את אימא שלי ואת שירין צועקות. ירדתי מהר מהעץ וראיתי ששתיהן שוכבות על הקרקע ולידן עומד מתנחל. התחלתי לצעוק ורצתי לראות מה קרה להן.

המתנחל החזיק נשק, כיוון אותו עליי, ואמר לי, בערבית, להפסיק לצעוק. ירד דם מהפנים של אימא שלי, וחשבתי שהיא נפצעה מהירי. בכיתי וצעקתי לעזרה. קיוויתי שמישהו ישמע אותי. המתנחל המשיך לצעוק עליי ואמר לי לשתוק. כל פעם שניסיתי להתקרב לאימא שלי, הוא הכה אותי על הראש במכשיר קשר שהיה לו ביד.

אימא שלי צעקה מרוב כאב. כמה פעמים ביקשתי מהמתנחל שייתן לנו ללכת, אבל הוא צעק עליי שאשתוק. אמרתי לו שלאמא שלי כואבת היד ושעדיין יורד לה דם מהפנים. הוא ראה שהיא פצועה אבל לא היה אכפת לו. גם שירין, שהייתה בחודש השמיני של ההריון, צעקה מכאבים ובקשה עזרה. כאב לה בבטן ובגב, כנראה מהנפילה. גם הילדים בכו מפחד.

ג'מאל אמר למתנחל ששירין בהריון ויכולה ללדת בכל רגע, והצביע על הבטן שלה. המתנחל ענה: "אתה שקרן! אם היא בהריון אז למה הגיעה לפה?". שירין נשבעה שהיא בהריון ושהיא מרגישה צירי לידה, אבל המתנחל לא התייחס. הערבית שלו הייתה משובשת.

שירין ואמא שלי הצליחו להתיישב וישבו על הקרקע אחת ליד השנייה. המתנחל עמד לידן ונופף בנשק שלו לכיוון שלהן. אני, ג'מאל וסמירה עמדנו במרחק של 4-3 מטרים מהם. חמש פעמים ניסיתי להתקרב לאמא שלי כדי לנגב את הדם מהפנים שלה, אבל המתנחל צעק עליי וכוון עליי את הנשק שלו. נשארנו במצב הזה שעתיים, עד שבמקרה עברו שם שלושה חיילים שהלכו ברגל. הם דיברו עם המתנחל בעברית ואחד מהם נתן לאימא שלי תחבושת. הוא ביקש ממני בערבית ללחוץ על התחבושת כדי שהדם ייעצר. אחר כך החיילים נתנו לנו ללכת.

אחי ג'מאל הסיע אותנו למרכז הרפואי בשכם, שם בדקו את אמא שלי, טיפלו בה ותפרו את הפצעים שהיו לה במצח ומעל השפה. רופאת נשים בדקה את שירין ואמרה לה שהיא צריכה לשכב ולנוח. אמא שלי מקבלת תרופות ומשככי כאבים, אבל היא עדיין סובלת מכאבים חזקים בזרוע.

מאוחר יותר אמא שלי ושירין ספרו לי שהן נפלו בזמן שרצו בבהלה כשראו את המתנחל מתקרב עם נשק מכוון אליהן .

המתנחל היה גבוה, עם גוף רחב ועור כהה. הוא היה קרח והיה לו זקן. הוא החזיק נשק גדול במיוחד, כמו הנשק שמחזיקים החיילים במחסום, והיה לו גם אקדח על המותניים. הוא כל-כך הפחיד אותי שאני לא אשכח אותו בחיים.

ח'ולוד ג'מיל ג'מאל שחאדה, בת 34, היא תושבת בית פוריכ שבמחוז שכם. את עדותה גבתה סלמה א-דיבעי, בבית העדה, ב-18.10.06.