חיילים השחיתו את המונית של באסל מרעי בסהל ראמין והיכו נהגים אחרים, אוגוסט 2006

באסל מרעי, נהג מונית

אני עובד כנהג מונית כבר כמה שנים. לפני יותר משנה התחלתי לעבוד במשרד מוניות אל-וורוד שבג'נין. אני עובד בקו ג'נין-רמאללה. המונית שלי היא מסוג פולקסוואגן מודל 2005. אני, כמו שאר הנהגים שיוצאים מג'נין, נוסע בדרכי עפר ובדרכים עוקפות, בגלל המחסומים שהצבא הישראלי מציב בדרכים לרמאללה. בנוסף, בחודשים האחרונים, ישראל אוסרת על תושבי ג'נין להגיע לרמאללה ולדרום הגדה בכלל.

ביום שלישי, 22.8.06, יצאתי מג'נין כרגיל מוקדם מאוד. הגעתי לכניסה לאזור סהל ראמין, שליד סבסטיה, בסביבות 4:00 לפנות בוקר. נהגים אחרים שחיכו שם אמרו לי שיש חיילים בסהל ראמין ושהם עיכבו שם נהגים שנתפסו. חיכיתי על הכביש הראשי ג'נין-שכם. היו שם עוד הרבה מכוניות וכולנו חיכינו שהחיילים יעזבו. אחד הנהגים היה מכפר טמון והוא אמר לנו שהחיילים תפסו אותו בסהל ראמין, היכו אותו והורו לו לחזור בחזרה.

קצת אחרי 5:00, נהגים אחרים הודיעו לנו שהג'יפ של החיילים עזב. התחלנו לנסוע ונכנסנו לסהל ראמין, אבל לפני שיצאנו מהאזור, ראיתי ג'יפ מסוג האמר מגיע מכיוון שבי שומרון. הג'יפ נכנס לשביל העפר שממנו אנחנו יוצאים מסהל ראמין. היינו בערך שש או שבע מכוניות, מתוכן שתיים היו מכוניות פרטיות. שני חיילים ירדו מהג'יפ והג'יפ המשיך לרדוף אחרי כמה מכוניות שניסו לברוח. החיילים צעקו עלינו בערבית לא טובה ובעברית לכבות את המנועים ולרדת. אני מבין קצת עברית. אחר כך, שני החיילים אספו את תעודות הזהות של הנוסעים ובדקו אותן. כשהג'יפ חזר, הם דיווחו את מספרי תעודות הזהות שלנו במכשיר הקשר.

אחרי כמה דקות, ראיתי את החיילים מכים את אחד הנהגים. קוראים לו איאד והוא מהכפר עג'ה. הם היכו גם נהג אחר, אני חושב שהוא מטמון, אבל אני לא מכיר אותו היטב. אחר כך, הגיע התור שלי. אחד החיילים שאל אותי למה אני נוסע דרך סהל ראמין ואם אני יודע שאסור לנסוע משם. הוא גם אמר שהוא רואה אותי נוסע בדרך הזאת כל יום. ניסיתי להיות רגוע עם החיילים כדי שלא יתקפו אותי, בעיקר אחרי שראיתי מה קרה לאיאד. עניתי לו בערבית וקצת בעברית. אבל למרות שלא התחצפתי לחיילים, שני החיילים שדיברו אתי שברו את הפנס השמאלי הקדמי של המונית. אחד השתמש ברובה שלו והשני הרים אבן וזרק אותה על הפנס. אחר כך, שני החיילים עברו לפנס האחורי ונתנו לו מכה. אחד החיילים המשיך למראה הימנית. הוא שבר אותה עם הרובה שלו. החייל השני ניסה לשבור את המראה שבצד השני. אחר כך, שני החיילים עברו לשאר המכוניות.

החיילים בדקו את המכוניות וערכו חיפוש בחפצים של הנוסעים במשך חצי שעה בערך. כשהם סיימו, אחד מהם אמר לי בערבית ובעברית שהוא רשם את מספר המונית שלי ושהוא יפיץ את המספר הזה לכל הג'יפים. הוא אמר שאם אני אעבור בדרך הזאת שוב, הוא יהרוס את המונית שלי.

אחרי שהחיילים שחררו אותי נסעתי בחזרה. גם הנהגים האחרים חזרו אחורה. חיכינו עד שהג'יפ עזב ובסביבות 6:00 בבוקר, נסענו שוב דרך סהל ראמין. המשכתי לנסוע בדרך עוקפת ליד כפר סרה. עברתי שם עוד לפני שהחיילים הגיעו למחסום סרה. המשכתי לחווארה ומשם נסעתי עד רמאללה.

באסל סאלם אמין מרעי, בן 32, נשוי ואב לילד הוא נהג מונית ותושב אל-פנדקומיה שבמחוז ג'נין. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב, באל-פנדקומיה, ב-23.8.06.