עדויות

איבראהים עטאללה, נהג מונית

אני נהג מונית ואני נוהג במכונית מסוג GMC סוואנה. מסלול הנסיעה הקבוע שלי הוא מכפר עציון לאזור אל-ח'דר ובחזרה. בדרך, אני עובר במחסום עציון, שמאויש כמעט תמיד. במחסום הזה נותנים בדרך-כלל לכולם לעבור. לפעמים החיילים מעכבים את המוניות, וגם בודקים תעודות זהות של הנוסעים. כשהם בודקים תעודות, נוצרים פקקים רציניים. חוץ מזה אני נתקל לפעמים במחסומים ניידים בדרך.

ביום שישי, 21.7.06, יצאתי מהבית שלי בסביבות 16:00 בערב, לכיוון למחנה הפליטים אל-ערוב, כי הייתי צריך לאסוף שם נוסעים. כשהייתי במרחק של 50 מטרים בערך ממחסום עציון, ראיתי את שני האחים שלי ואת בן אחותי, בן 15, עומדים בשמש בכיכר של המחסום. התפלאתי מאד, כי ידעתי שהם יצאו שעתיים לפני כן מהכפר שלנו כדי לנסוע לחתונה של קרוב משפחה באל-ח'דר.

ראיתי חייל עומד על מגדל התצפית שבכיכר. ירדתי מהמכונית שלי כדי לבדוק מה קורה עם האחים שלי. שאלתי אותם למה הם עומדים בשמש אם אין שם מחסום. הם ענו לי שהחייל שבמגדל התצפית עיכב אותם בדיוק כשהם רצו לעלות על המונית לאל-ח'דר. הם אמרו שהוא לקח את תעודות הזהות שלהם וכשהוא ראה שלבן אחותי אין תעודת זהות, הוא עיכב אותם. החייל אמר להם שהוא לא מאמין שהוא בן 15. בזמן שדיברתי איתם, שמעתי את החייל מהמגדל מקלל בעברית. אני יודע עברית טוב . הוא ירד מהמגדל והתקרב אלינו כשהוא ממשיך לקלל.

החייל ניגש אלי. הוא היה בערך בגובה 170 ס"מ, עם עור שחום ומבנה גוף מלא ונראה בערך בן 25. החייל אמר לי בעברית שזה לא ענייני ועוד לפני שעניתי לו, הוא הרים את הרובה שלו. חשבתי שהוא רוצה להפחיד אותי, ופתאום הוא הכה אותי עם הקנה של הרובה באזור הסנטר והפה. ירד לי דם מהסנטר וכאב לי נורא. הוא רצה להכות אותי שוב, אבל שני שוטרים במדים כחולים התקרבו למקום והרחיקו אותו. הם לא נתנו לו להכות אותי שוב. הם אמרו לו בעברית שהם היו ברכב שלהם וראו את מה שקרה. הם ביקשו מהחייל את הפרטים שלו אבל הוא סירב והתקשר בטלפון.

האחים שלי ראו שיורד לי הרבה דם והתקשרו לאמבולנס פלסטיני. האמבולנס הגיע אחרי עשר דקות ובערך באותו זמן הגיעו גם שבעה ג'יפים צבאיים, וירדו מהם הרבה חיילים. כל הזמן החייל המשיך לקלל אותי ולאיים עלי שכשאני אגיע לכלא הוא ייתן לי "מכות רצח". החיילים שהגיעו לא הסכימו שהאמבולנס הפלסטיני ייקח אותי משם ואחד משני השוטרים טיפל בי וניסה לעצור את הדימום.

קצין, עם שלושה כוכבים על הכתפיים, ניגש לחייל ושאל אותו מה קרה. החייל שיקר ואמר שניסיתי להכות אותו ושהוא הכה אותי כדי להגן על עצמו. הקצין אמר לי: "אנחנו נכניס אותך לכלא". אחד משני השוטרים אמר לקצין שהם היו בניידת שלהם באזור כיכר עציון וראו את החייל מקלל אותי, יורד מהמגדל ומכה אותי. הגיע גם קצין מהמינהל האזרחי, שהציג את עצמו בשם אייל. הוא שאל אותי מה קרה, וגם שמע את מה שאמרו השוטרים לקצין. כל הזמן הזה האחים שלי והאחיין שלי נשארו איתי, אבל הם עמדו בצד והחיילים לא דיברו איתם.

שני השוטרים גבו ממני עדות על מה שקרה ואמרו שהם יגישו תלונה למשטרה הצבאית. אחרי שעה בערך, הגיע לשם קצין אחר, עם שני כוכבים על הכתפיים. גם הוא שאל על מה שקרה. השוטרים סיפרו לו. אני עדיין סבלתי מכאבים וירד לי דם. כשהוא ראה את המצב שלי הוא אמר: "לך לבית חולים לקבל טיפול". בינתיים, האמבולנס הפלסטיני כבר עזב את המקום והקצין הזה עצר לי מונית ישראלית ואמר לנהג לקחת אותי למרכז הרפואי בהתנחלות אפרת. נסעתי לשם לבד והם טיפלו בי, חיטאו את הפצע ותפרו אותו בשבעה תפרים. הייתי במרכז הרפואי במשך כשעה וחצי, ואז רשמו לי תרופות. קניתי אותן בדרך הביתה. בערך שבוע אחרי המקרה, חזרתי לאותו מרכז, והם הוציאו לי את התפרים. מאז, אף אחד לא יצר אתי קשר, לא מעציון ולא מהמשטרה הצבאית.

איבראהים ח'דר איבראהים עטאללה, בן 32, נשוי ואב לשניים, הוא נהג מונית ותושב ח'ירבת זכרייא שבמחוז בית לחם. את עדותו גבתה סוהא זיד, בבית החולים אל-חוסיין בבית ג'אלא, ב-6.8.06.