חיילים היכו שבעה צעירים פלסטינים, חמישה מהם קטינים, אזור חברון, 3.3.06

מוחמד עבידו, בן 17

אני גר עם המשפחה שלי בשכונת סינג'ר, שנמצאת בדרך בין חברון ודורא. אני עובד במוסך שנמצא ברחוב קרוב לבית שלי.

ביום שישי, 3.3.06, בסביבות 15:00 אחרי הצהריים, הלכתי עם כמה חברים לטייל בחורשות ליד הבית. החורשות משקיפות על כביש 60 ונמצאות מול ההתנחלות בית חגי. איתי היו תאמר יוסף עמרו, בן 17, סעד יאסר שאהין, בן 15 וספוות פואד אל-ח'טיב, בן 15. לקחנו איתנו שתייה קלה ונרגילה והתיישבנו מתחת לעצים, במרחק של לפחות קילומטר מכביש 60 ושל שני קילומטרים מההתנחלות.

אחרי שישבנו שם שעה בערך, סעד שאהין החליט ללכת. הוא קם וכשהוא התרחק בערך שלושים מטרים מאיתנו, הגיעו ברגל שלושה חיילים. אחד מהם היה רזה, בגובה בינוני, עם עור שחום ודיבר ערבית טובה. שני החיילים האחרים היו בלונדינים, גבוהים ורזים. לאחד מהם היה שפם. שלושת החיילים הרימו את הרובים שלהם וכיוונו אותם אלינו. אחד מהם רדף אחרי סעד והחזיר אותו למקום שבו עמדנו. החיילים הורו לנו לקום ולהסתובב עם הפנים לגדר האבן שהייתה שם ולא לזוז. אחד מהם אמר לנו לתת לו את תעודות הזהות. ספוות, סעד ואני אמרנו להם שאין לנו תעודות ותאמר נתן להם את התעודה שלו. אחר כך, שניים מהחיילים ערכו עלינו חיפוש והחייל השלישי כיוון אלינו את הרובה שלו. אחד החיילים הבלונדינים קשר לתאמר את הידיים מאחורי הגב.

כשהחיילים סיימו לערוך עלינו חיפוש, הם התנפלו עלינו והתחילו להכות אותנו. הם בעטו בי והיכו אותי עם קתות הרובים שלהם בכל הגוף. אחרי שהיכו אותנו במשך רבע שעה בערך הם הורו לנו ללכת לכיוון כביש 60. אחד החיילים תפס את הידיים של תאמר והוליך אותו לפנינו, ושני החיילים האחרים הלכו אחרינו. תאמר נפל על האדמה פעמיים וקם. תוך כדי הליכה, שני החיילים שהלכו מאחורינו היכו אותנו בגב עם קתות הרובים שלהם. לקח לנו חצי שעה בערך להגיע לכביש וכשהגענו, החיילים הורו לנו לשבת בשוליים ולשים את הידיים מאחורי הגב. הם התחילו לבעוט בנו. בהתחלה התיישבתי על אבן, אבל אחד החיילים נתן לי מכה עם קת הרובה שלו ונפלתי. התיישבתי על קוצים. החיילים עמדו לידינו. מדי פעם, הם התקרבו אלינו ובעטו בנו. בזמן שחיכינו, החייל השחום ברר במכשיר הקשר לגבי תעודת הזהות של תאמר.

בסביבות 18:30, שמעתי את אחי, טארק, בן 15, ושלושה ילדים אחרים, קוראים לנו. ראינו אותם במדרון שיורד אל הכביש. החיילים שמעו אותם, והחייל השחום קרא להם לבוא למקום שבו היינו. טארק הגיע עם שני האחים של תאמר - עאמר, בן 15, וסאמר, בן 18, ועם מאזן חמזה אבו קווידר. כשהם הגיעו, החיילים עזבו אותנו והתחילו להכות אותם ולבעוט בהם במשך כרבע שעה. אחר כך, החיילים הורו להם לשבת לידנו.

אחרי כחצי שעה, בסביבות 19:30, החיילים הורו לנו לעזוב את המקום ולתאמר להישאר. קמנו ולפני שהתחלנו ללכת, החיילים נתנו לכל אחד מאיתנו עוד סטירה ובעיטה. כשהגיע התור שלי, החייל הבלונדיני נתן לי סטירה ואמר לי להישאר. על האדמה לידי היה צמיג ישן והחייל אמר לי להרים אותו. הרמתי את הצמיג והחייל אמר לי לשים אותו על הצוואר שלי. בהתחלה היססתי ושני החיילים הבלונדינים התחילו להכות אותי בקתות הרובים שלהם ולבעוט בי, ודרשו ממני ממני לשים עלי את הצמיג. לא הייתה לי ברירה ושמתי את הצמיג על הצוואר שלי. אחד החיילים אמר לי לשים ידיים מאחורי הגב. עשיתי מה שהוא אמר והחיילים היכו אותי שוב. אחר כך, הם אמרו לי ללכת. אחד מהם אמר שאסור לי להוריד את הצמיג מהצוואר ושהוא יכול לראות אותי.

התחלתי ללכת ואחרי מאה מטרים בערך הורדתי מעלי את הצמיג והתיישבתי לחכות לתאמר. הוא הגיע אחרי עשר דקות בערך והיה תשוש. עזרתי לו ללכת עד שפגשנו את אחי ואת שני האחים של תאמר. כולנו עזרנו לו ללכת והתיישבנו לנוח אחרי כחצי קילומטר. מאזן אבו קווידר וספוות אל-ח'טיב המשיכו ללכת וחזרו עם שלוש מכוניות. אחת המכוניות לקחה את תאמר, טארק, ספוות ועאמר לבית החולים ואני חזרתי הביתה במכונית אחרת.

מאוחר יותר, תאמר אמר לי שאחרי שעזבתי את החיילים, הם היכו אותו באופן קשה. יש לו פציעה ישנה בבטן והוא אמר שהחיילים היכו אותו במקום של הפציעה. הוא גם אמר שהוא אושפז בבית החולים במהלך הלילה.

מוחמד מאהר קאסם עבידו, בו 17, הוא מכונאי ותושב סינג'ר שבמחוז חברון. את עדותו גבה מוסא אבו השהש, במקום עבודתו, ב-6.3.06.