מתנחל היכה חקלאי פלסטיני במטע זיתים ליד יאנון ושבר עצמות בפניו, 10.11.05
ח'ליל ג'אבר, חקלאי
אני בן 45, גר בכפר אל-יאנון ועובד בחקלאות.
ביום שלישי, 10.11.05, בבוקר, אני והבן שלי, פיראס, בן 24, מסקנו זיתים ורעינו את הצאן מצפון לכפר, במרחק של 250 מטר מהבתים של הכפר, וכ-600 מטר מהגדר של ההתנחלות איתמר. ההתנחלות קמה על האדמות שלנו. בסביבות 9:30, ראיתי מתנחל עם רובה מסוג M 16. הוא הגיע מכיוון צפון ועמד במרחק של כמאה מטרים ממני. מתנחל אחר עמד במרחק של כ-300 מטר ממני. ראיתי שיש איתו כמה כבשים. כשראיתי את המתנחלים נבהלתי והתרחקתי מהם בערך חמישים מטרים. המתנחל [הראשון] התקרב אלי ונעצר לידי. הוא אמר בעברית: "עצי הזית האלה שלי, למה אתה פה? הם שייכים להורים שלי כבר שנים". הוא דיבר בשקט. פיראס היה עם הכבשים במרחק של שמונים מטרים בערך ממני. המתנחל כנראה לא רצה למשוך את תשומת הלב של פיראס.
פתאום המתנחל היכה אותי עם קת הרובה שלו מתחת לעין ימין שלי. נפלתי על האדמה והרגשתי שאני מאבד הכרה. המתנחל רץ צפונה, לכיוון ההתנחלות. ירד לי דם מהאף ומהלחי. ניסיתי לקום אבל הייתה לי סחרחורת ונפלתי. פיראס הגיע אלי וחבש את הפצעים בנייר טישו. הוא התקשר לראש המועצה של יאנון, ראשד אסבח, וסיפר לו מה שקרה. ראשד אסבח אמר לנו ללכת לשוטרים שהיו באזור אחר, במרחק של כ-400 מטרים מהמקום שבו פיראס ואני עבדנו.
הלכתי לשם. היו שם הרבה תושבים שמסקו זיתים וכמה מתנדבים זרים שעזרו להם. היה שם גם ג'יפ צבאי. אחד החיילים ניקה את הפצע וחבש אותו. החיילים שאלו אותי מה קרה לי ואיך נראה המתנחל שתקף אותי. אמרתי להם שהוא גבוה, בערך 1.80 מטר, בלונדיני, בעל מבנה גוף מלא וזקן ג'נג'י. הוא חבש כיפה. אחר כך, אחד השוטרים גבה ממני עדות.
אחד התושבים מהכפר, ראשד, הסיע אותי למרפאה בעקרבא. עשו לי שם צילומי רנטגן והרופא אמר שיש לי שברים בעצמות בפנים. הוא הפנה אותי לבית חולים רפידיה. אמבולנס פרטי של המרפאה העביר אותי לבית החולים ושם עברתי ניתוח, כי העצם בלחי הימנית שלי הייתה מרוסקת. המכה פגעה גם במחיצות של האף. הרופא אישפז אותי לשבועיים לפחות. הוא אמר שאני לא אוכל לאכול בינתיים, בגלל השברים.
כשנסעתי למרפאה בעקרבא, הבן שלי, פיראס, נסע עם השוטרים לתחנת המשטרה באריאל למסדר זיהוי תמונות וכדי להגיש תלונה. פיראס אמר שכשהוא היה בתחנה, השוטרים הביאו את המתנחל ופיראס זיהה אותו. פיראס אומר שאותו מתנחל היכה גם אותו יום לפני שהוא היכה אותי.
הימים שתואמו בין החקלאים והמינהל האזרחי למסיק הזיתים הם 7.11.05 עד 17.11.05. למרות שיש באיזור חיילים ושוטרים, המתנחלים עדיין תוקפים אותנו על האדמות שלנו. בלי המשטרה והצבא בכלל לא היינו יכולים להתקרב לאדמות, בגלל התקיפות של המתנחלים. הם תוקפים אותנו באדמות, אבל אפילו בבתים שלנו אנחנו כבר לא בטוחים. היו הרבה מקרים שמתנחלים הגיעו והסתובבו בכפר ובאדמות שלנו. אלה חיים בלתי נסבלים. המתנחלים מציקים לנו ורוצים לסלק אותנו מהכפר.
ח'ליל רביע יוסף ג'אבר, בן 45, נשוי ואב לחמישה עשר ילדים, הוא חקלאי, תושב יאנון שבמחוז שכם. את עדותו גבתה סלמה סלמה א- דבעי, בבית חולים רפידיה, ב-10.11.05.