עדויות

עודיי עאסי, בן 13

ביום ראשון (17.4.05), בערך בשעה 10:00 בבוקר, שיחקתי כדורגל יחד עם 17 תלמידים מבית הספר שלי, בית הספר התיכון בית ליקיא. לא למדנו כי היתה שביתה של המורים. מגרש המשחקים שנקרא "מגרש אל-קיטעה" נמצא במרחק של קילומטר בערך ממרכז הכפר, בוואדי שבין "ג'בל דועוק" מצפון למגרש, ו"ג'בל תנור" מדרום למגרש. על הפסגה של "ג'בל תנור" בונים את גדר ההפרדה.

כמה דקות אחרי תחילת המשחק ראיתי קבוצה של עשרים נערים או יותר עולים על "ג'בל תנור", לכיוון הפועלים שעבדו על הגדר. הנערים התחילו לזרוק אבנים על החיילים ששמרו על המקום והחיילים פתחו בירי. הם ירו כדורי גומי, אני מזהה את הצליל, שהוא חלש יותר מזה של ירי חי. לא התרגשנו מהירי בגלל שהם היו רחוקים מאיתנו אבל אז ראיתי קבוצה של שישה שוטרי משמר הגבול, שזיהיתי לפי הצבע של המדים, באים לכיוון שלנו מהפסגה של " ג'בל תנור".

כשהשוטרים הגיעו למרחק של -50 מטרים מאתנו בערך שמעתי קול של ירי. אני לא יודע מי מהם ירה אבל אני בטוח שזה היה ירי חי, לפי השריקה החזקה. לא שמעתי עוד יריות. מהירי נפגע ילד שאני מכיר, בכר נעים בכר עאסי, בן 12. הוא נפל על הגב במרחק של שמונה מטרים ממני והתחיל לצעוק: "אמא. אבא". רצתי אליו, יחד עם ילדים אחרים, ביניהם יזיד מוחמד דאווד וחרב נעים בכר, אח של הפצוע. כשהרמנו את הפצוע, ראיתי שדם זורם מהחלק הימני של החזה שלו. תפסנו אותו בידיים וברגליים שלו ורצנו מהר לכיוון הכפר. הסתכלתי אחורה וראיתי שארבעה חיילים רגילים הצטרפו לשוטרי משמר הגבול. אני מזהה אותם לפי צבע החאקי של המדים שלהם. החיילים ניסו לרדוף אחרינו כדי לתפוס את הפצוע, אבל אחרי כ-50 מטרים הם נעצרו.

לקחנו את הפצוע למרחק של כ- 300 מטרים, לבית שבו עובד אח שלו, עאייד, בן 30, כפועל בנין. עאייד לקח את אחיו הפצוע והביא אותו אל המרפאה המקומית של הכפר. מהמרפאה העבירו אותו באמבולנס של הכפר לבית החולים בראמללה. אחר-כך חזרתי הביתה. מאוחר יותר אמרו לי שבכר מרגיש טוב ושהקליע חדר אל בית החזה ויצא דרך הגב שלו.

עודיי מופיד מחמוד עלי עאסי, בן 13, היה תלמיד כיתה ז', תושב הכפר בית ליקיא. כשבועיים לאחר שמסר את עדותו לבצלם, נורה עודיי עצמו למוות בידי חיילי צה"ל במהלך הפגנה של ילדים ובני נוער נגד הקמת מכשול ההפרדה. את עדותו מסר עודיי לאיאד חדאד ב-5.5.05 במקום האירוע.