עדויות

מוחמד נסאר, בן 21

אני סובל מטחורים. הסימנים של המחלה הגיעו עד לעמוד השדרה. אני סובל מהבעיה הזאת כבר שנתיים. ניסיתי לעבור ניתוח בבית החולים שיפא בעזה. בבית-החולים הודיעו לי שלפני שמנתחים צריך לעשות צילום סי.טי. אבל במקרה שלי אי-אפשר לעשות את זה בגלל אלרגיה בדם שאני סובל ממנה. גם בבית החולים אל-עודה שבג'באליא סירבו מאותה הסיבה.

פניתי לבית חולים כמאל עדואן שבצפון בית לאהיא וביקשתי מד"ר ראאד טביל, ראש מחלקת כירורגיה, לכתוב דו"ח על המצב הרפואי שלי כדי שאוכל להגיש אותו ללשכת הטיפול בחו"ל במשרד הבריאות, בבניין אבו ח'דרה. הגשתי את הדו"ח ללשכה ושם העריכו שצריך לנסוע לחוץ לארץ כדי לטפל והמליצו לי לעשות את הניתוח הזה במצרים, בבית חולים פלסטין או בישראל, בבית חולים תל השומר. נקבעה לי פגישה עם פרופסור ישראלי ממחלקת כירורגיה בבית חולים תל השומר בחודש דצמבר 2003 ופניתי לאחמד אבו עזה, האחראי לקישור במשרד הבריאות, כדי לקבל אישור כניסה לישראל. אחמד אבו עזה הודיע לי, אחרי נסיונות תיאום, שאני לא יכול להיכנס לישראל בגלל שאני צעיר מידי. ניסיתי כמה פעמים ונדחיתי בכל פעם.

החלטתי לנסות לנסוע למצרים כדי לעבור שם את הטיפול. בחודש נובמבר 2004 הגשתי בקשה במשרד לעניינים אזרחיים לנסוע למצרים דרך מעבר רפיח, מפני שאני צעיר מתחת לגיל 35. ב2- בדצמבר 2004 הגעתי למשרדי הקישור האזרחי הפלסטיני במעבר רפיח והאחראי במקום הודיע לי שהוא יכניס את שמי לרשימה שמועברת לצד הישראלי. למחרת, האחראי בקישור הודיע לי שאני מסורב ביטחונית. הסתכלתי על הרשימה שהיתה לו וראיתי שסימנו איקס אדום על השם שלי ועל שמות אחרים שהופיע. באותו יום פניתי למשרד לעניינים אזרחיים בעזה והודעתי להם שדחו את בקשתי בעילה ביטחונית. מהמשרד נמסר לי שיכול להיות שמדובר בטעות. בשבת, 11 בדצמבר 2004 הגעתי שוב למעבר רפיח והגשתי בקשה במשרד הקישור האזרחי. גם הפעם הבקשה שלי נדחתה. במשרד הקישור המליצו לי לפנות בעניין הזה לארגונים הישראליים לזכויות האדם או לעורך דין ישראלי.

מוחמד סלאח מוחמד נסאר, בן 21, הוא סטודנט תושב בית לאהיה שבצפון רצועת עזה. את עדותו גבה זכי כחיל ב-12.12.04 במעבר רפיח.