עדויות

מג'די א-סרוג'י, נהג אמבולנס

אני ובני משפחתי גרים במחנה הפליטים בלאטה. אני נהג אמבולנס של הסהר האדום הפלסטיני בשכם.

ביום שני, 1.9.03, בסביבות 7:45, הגעתי למחסום בית איבא, שנמצא צפון-מערב לשכם. אני והפראמדיק, סאהר בשאראת, היינו בדרכנו לכפר סבסטיה, שנמצא כ-15 קילומטרים צפונית לשכם, כדי לפנות אישה בהריון. הגענו למחסום בית איבא וכעבור כרבע שעה, שבמהלכה המתנו בתור, החייל שעמד במחסום ניגש אלינו והורה לי למסור לו את תעודות הזהות שלנו לבדיקה. לאחר מכן הוא ערך חיפוש בתוך האמבולנס. הוא הורה לי לרדת ולפתוח את הדלת האחורית. לאחר מכן הוא דרש מסאהר להצטרף לקבוצת אזרחים שעוכבו במחסום. אני חושב שהחיילים תפסו את האנשים הללו בהרים כשהם ניסו להיכנס לשכם. אני לא הבנתי למה החייל עיכב את סאהר, שהוא פראמדיק ועובר במחסומים הישראלים מדי יום.

החייל הורה לי לעזוב את המחסום ולהמשיך בדרכי ללא סאהר. אני סירבתי ואמרתי לחייל שאני בדרכי לפנות אישה בהריון וייתכן מאד שהיא תלד בתוך האמבולנס ואני צריך את עזרתו של סאהר. החייל הורה לי להוציא את האמבולנס מאזור המחסום, לחזור לאחור ולהמתין.

כעבור כעשר דקות, אותו חייל חזר אליי והחל לצעוק עליי. הוא התחיל לבעוט באמבולנס. הוא היה עצבני כי לא עזבתי את המחסום ונשארתי להמתין לסאהר. הוא דרש את תעודת הזהות שלי פעם נוספת והורה גם לי להצטרף לשאר המעוכבים שהיו במקום. בין המעוכבים היו שני אנשים שעובדים בבתי החולים בשכם ואדם אחד מטובאס שחולה בסרטן הדם.

החיילים עיכבו אותנו עד השעה 9:30. במהלך העיכוב יצרתי קשר עם מטה הסהר האדום באמצעות מכשיר המירס שהיה ברשותי והודעתי להם מה קרה לנו. לאחר זמן קצר הפקידים בסהר האדום אמרו לי שהם דיווחו לצלב האדום בשכם על המקרה. שני נציגים של הצלב האדום, איש ואישה, הגיעו למחסום ודיברו עם החיילים. אז החיילים החזירו לנו את תעודות הזהות ושיחררו אותנו. חזרנו לשכם לאחר שהאחראי בסהר האדום אמר לנו שהאישה שהיינו אמורים לפנות כבר ילדה ושאין צורך להגיע אליה. אני חושב שהאישה הזאת ילדה באחד מהמרכזים הרפואיים שלא מצוידים במכשירים רפואיים מתאימים ללידה.

מג'די עלי עיסא א-סרוג'י, בן 30, נשוי ואב לשלושה, הוא נהג אמבולנס תושב שכם. את עדותו גבה עלי דראר'מה במטה הסהר האדום ביום 3.9.03