שוטר מג"ב אילץ תושב הכפר עתיל לבצע אקט מיני בחמור, זיתא, מחוז טול-כרם, יוני 2003

נזיה דמירי, בן 24

אני רועה צאן כבר 10 שנים. הצאן שאני רועה שייך לבני משפחתי. אני רועה את הצאן באזור שבין זיתא לעתיל. יש לנו באזור דיר ואני ישן בחדר קטן בתוכו. כל יום בשעה 6:00 אני יוצא עם הצאן, וחוזר בשעות הצהרים. באחד מימי חמישי, אני לא זוכר את התאריך המדויק, יצאתי יחד עם אחי, תחסין, ובן דודתי, עבד אל-באסט, לכיוון מערב זיתא, ממערב לגדר הביטחונית. כשהגענו לשער שמותקן בגדר, מצפון מערב לזיתא, ראינו ג'יפ של משמר הגבול עומד על הכביש בצד המערבי של הגדר. שני השוטרים שהיו בג'יפ התירו לצאן לעבור דרך השער. כמו כן הם הרשו לאחי לעבור והוא המשיך בדרכו, על-פי הוראות השוטרים. אחד השוטרים, שהיה בתוך הג'יפ, דרש ממני לתת לו את תעודת הזהות שלי והוא התחיל לבדוק אותה. באותו רגע החזקתי באתון שהייתה איתי, באמצעות חבל. השוטר שישב ליד הנהג שאל אותי אם אי פעם הייתי בכלא. הוא דיבר ערבית טובה מאד. עניתי לו שאף פעם לא הייתי בכלא.

אחרי שהשוטר בדק את התעודה שלי, הוא לקח מידי את החבל, שהיה קשור לאתון, וקשר אותו למעין ידית שמותקנת בקדמת הג'יפ. לאחר מכן הוא הורה לבן דודתי לשחרר את האוכף שהיה על האתון. הוא עשה כדבריו. אחר כך הוא אמר לו לשים את האוכף על האדמה ולאחר מכן הוא הורה לי ללבוש את האוכף. שמתי את האוכף על כתפיי, ובן דודתי קשר אותו עליי, על-פי הוראת השוטרים. אז השוטר אמר לי ללכת לעבר החממות הסמוכות ולחזור. עשיתי זאת מספר פעמים. לאחר מכן הוא הורה לי לשבת על האתון וקשר לי את הידיים באותו חבל שבו הייתה קשורה האתון. אחרי שהתיישבתי על האתון הוא אמר לי לרכב לכיוון החממות, שנמצאות בקרבת מקום, ולחזור. תעודת הזהות שלי נשארה אצלו.

רכבתי לחממות ובחזרה שלוש פעמים. בפעם הראשונה הייתי קשור לחבל ולאחר מכן הוא שחרר אותי. כל זה קרה בזמן שהאוכף היה קשור לגבי. לאחר מכן הוא אמר לרכב לכיוון הפרדס הסמוך, ואז שאלתי אותו מה לגבי תעודת הזהות שלי. הוא אמר לי שעוד לא סיימנו ושהוא בא אחריי. הוא והשוטר השני נסעו בג'יפ אחריי.

כשהגענו לפרדס, הוא קשר את האתון לעץ ואז הוא הורה לי לזיין אותה. הוא חזר על כך מספר פעמים. כמו כן הוא אמר לי להרים את הזנב של האתון ולקשור אותו מסביב לראש שלי. אמרתי לו שהזנב קצר מדי ואני לא יודע ולא מסוגל לעשות זאת. הוא עמד מולי וכיוון את כלי נשקו אליי. השוטר השני היה בג'יפ והביט במתרחש. נעמדתי מאחוריי האתון, הוצאתי את איבר המין שלי ואמרתי לו "חלאס". בתגובה הוא אמר לי "אני זה שאומר מתי חלאס".

פחדתי נורא ואיבר המין שלי לא עמד, כך שלא יכולתי לעשות שום דבר. לכן בזמן שהוא אילץ אותי להמשיך, אני העמדתי פנים שאני עושה את מה שהוא רוצה. ניסיתי להביט לכיוון השוטרים אבל הוא צעק עלי והורה לי לא להסתכל, אחרת הוא יירה בי. זה נמשך כחצי שעה ואז הוא אמר לי מספיק. הוא הידק את האוכף על גבי, והחזיר לי את תעודת הזהות שלי. אחר כך הוא אמר לי "תרכב אחרי הצאן, תזיין אותם ואני ארדוף אחריך." רכבתי על האתון, כשהאוכף עדיין עליי, והוא עקב אחרי במבטו. אחרי שהתרחקתי מהם, שחררתי את האוכף, והלכתי אל אחי, שהיה באותה עת באדמות שממערב לגדר, ושם סיפרתי לו על מה שקרה.

בן דודתי והרבה מהאנשים ראו מה קרה לי. מאותו יום הפסקתי ללכת לכיוון המערבי של הגדר, כי אני מפחד להיתקל שוב בשוטרי משמר הגבול.

נזיה סאלח עאוד דמירי, בן 24, רווק, הוא רועה צאן תושב עתיל שבמחוז טול-כרם. את עדותו גבה עאטף אבו א-רוב, בעיריית זיתא ב-6.8.03