עדויות

טלאל עידה, בן 45

ביום שלישי, 20.5.03, בבוקר יצאו שני אמבולנסים לכיוון בית החולים ברמאללה. באמבולנס אחד נהג אוסאמה נג'אר. הוא העביר אשה בהריון מאל-מזרעה אל-ר'רבייה. באמבולנס השני נהגתי אני ואתי היו ד"ר מוחמד עידה, בן 50, מומחה למחלות לב בבית החולים וחולת לב בת 60 מביר זית. בסביבות 7:45, הגענו למחסום סורדא. זה מחסום קבוע שבו יש ערמות עפר שחוסמות את דרכן של המכוניות ובדרך כלל יש גם ג'יפים צבאיים. באזור המחסום ישנה דרך צרה שמיועדת לכלי רכב צבאיים בלבד. כשהגעתי למחסום, ראיתי שהמכוניות מעוכבות. נהגים אמרו לי שהחיילים לא נותנים לכלי רכב לעבור, אבל המשכתי בדרכי. לפני שיצאתי לדרך, שוחחתי עם המנהל האזרחי בבית אל והשגתי תאום למעבר האמבולנס. דליה בסה, האחראית, אמרה לי להתקשר אליה כשאגיע למחסום. כשהתקרבתי, ראיתי ג'יפ צבאי עומד באזור המחסום וארבעה חיילים יושבים בתוכו. התקשרתי לדליה בסה ואמרתי לה מה המצב במחסום. אמרתי לחיילים שיש לנו חולים באמבולנסים, אבל הם אמרו לי לחזור. דליה ביקשה לדבר עם החיילים. ירדתי מהאמבולנס עם מכשיר הטלפון בידי וניגשתי לג'יפ. נהג הג'יפ פתח את הדלת וסימן לי לבוא מהצד שלו. התקרבתי לג'יפ ורציתי למסור את מכשיר הטלפון למפקד, שישב ליד הנהג. פתאום הנהג החטיף לי אגרוף חזק בעין שמאל. החזרתי לו שני אגרופים בפנים. הרגשתי בחילה וסחרחורת. הנהג ניסה לרדת מהג'יפ כדי לתקוף אותי, אבל שאר החיילים שהיו בתוך הג'יפ תפסו אותו. כל החיילים ירדו מהג'יפ. הנהג היה בעל מבנה גוף מלא, גבוה, גוון עור בהיר וזקן ארוך ונראה כבן 45. המפקד היה בלונדיני עם עיניים ירוקות, נמוך, מבנה גוף בינוני ונראה כבן 22. אחד החיילים היה נמוך ובעל גוון עור כהה והשני היה גבוה. שניהם נראו בין הגילאים 22 ו-24. הם תפסו את הנהג, החזירו אותו לג'יפ ואז כולם נכנסו שוב לג'יפ ועזבו את המקום.

כשנגעתי במקום בו נפגעתי מהאגרוף, ראיתי שדם ניגר מעין שמאל. עליתי לאמבולנס וניגשתי מיד לבית אל כדי להגיש תלונה. כשהגעתי לשער הראשי, הג'יפ רדף אחריי ושני החיילים שישבו מאחור ירדו ממנו והתקרבו אליי. הם ניסו לשכנע אותי לא להיכנס. הם אמרו שהנהג עשה טעות וניסו לשכנע אותי לרדת מזה. לא הסכמתי ואז הנהג התערב. הוא התחיל לקלל אותי ואני קיללתי אותו בחזרה. למקום הגיעו מפקד מהמנהל האזרחי בשם אמיר א-ספדי, שאני מכיר ועוד כמה חיילים וניסו להרגיע את הרוחות. הם אמרו לנהג שאני בידיהם עכשיו.

אמרתי להם שאני רוצה להגיש תלונה למפקד בכיר. אז הגיעו מפקד צבאי נוסף וקצין משטרה. הם חקרו את הרופא ואז אמיר א-ספדי אמר לי להתקשר למטה ולהגיד להם לשלוח נהג שייקח את האמבולנס שלי. נכנסתי לחדר שבו היו גם החיילים שהיו בג'יפ ומסרתי את עדותי. שני המפקדים הצבאיים וקצין המשטרה חקרו גם אותי וגם את החיילים. זה לקח עד סביבות 15:30, אז עזבתי את בית אל.

כשעזבתי את בית אל, ניגשתי לבית החולים ברמאללה כדי לקבל טיפול רפואי. שם, הרופאים עשו לי שלושה תפרים ונתנו לי את תרופות. שוחררתי בערב.

טלאל עבד אל-מאלכ מוחמד עידה, בן 45, נשוי, הוא נהג אמבולנס תושב דיר עמאר שבמחוז רמאללה. את עדותו גבה איאד חדאד בבית החולים, ב-21.5.03