ג.ס., סגן במילואים בחטיבת חי"ר
כשאתה אומר לבעל רכב שהוא לא יכול לנסוע או לא לעבור מחסום והוא מנסה לעשות את זה יותר מפעם אחת, אז יש מקרים שבהם מייבשים אותו כמה שעות. פשוט לוקחים לו את תעודת הזהות והוא מחכה שם עד שמחזירים לו אותה. עכשיו המצב הרבה יותר רגוע. בניגוד לעבר לא נתקלתי למשל במקרים של הוצאת אויר מהגלגלים...
בכניסה לכל כפר בגזרה, כמו בית אומר ואל-ערוב, ישנה עמדת פילבוקס. בפילבוקס יש ארבעה חיילים, כולל המפקד. המפקד הוא מש"ק. הסיבה שהם שם זה למנוע זריקות אבנים ופח"ע. אבל הם גם אמורים לפקח על מי שנכנס לכפר ויוצא ממנו. הם אמורים לוודא שלא ייצאו רכבים פרטיים. התנועה שם בדרך כלל זורמת, אבל קורים מצבים שאנשים ללא אישור מנסים להיכנס או מנסים להתחכם, זאת אומרת שהם מגיעים פעם אחת ולא נותנים להם לעבור ואז הם חוזרים אחרי שעתיים ומנסים "לגנוב" את החסימה בצורה כזו או אחרת, אז לפעמים מפקד מעניש אותם, כלומר מייבש אותם במקום. לוקחים להם את תעודת הזהות ועד שמבררים מה קורה זה לוקח בכוונה איזה שעתיים, או אם מדובר ברכב אז מוציאים לו אוויר מהגלגלים. אני נתקלתי רק במקרה אחד שהוציאו אוויר וגם זה לעגלה של טרקטור ולא לטרקטור עצמו. פעולות הענישה אינן נעשות בעקבות הוראה של המפקדים הבכירים, אך לדעתי הם מעלימים עין מכך.
אופי הפעילות במחסומים תלוי במפקדים בשטח. יש במקום תנועה מאד גבוהה, כולל תנועה שאינה מאושרת. יש למשל שלושה אוטובוסים פלסטיניים בעלי אישור לנסוע אך יש עשרות אוטובוסים שנותנים להם לעבור כי המפקדים יודעים שזה ימנע בעיות. בעקרון אפשר לאסור עליהם לעבור, אך המפקדים יודעים שאם הם ילכו ברגל אז יש סיכוי גבוה יותר שיהיו יידויי אבנים. מה שקורה הוא שמנהלים מעין "מאזן אימה" עם האוכלוסייה המקומית. ברגע שהם מרגישים שהיד רכה אתם, שמאפשרים להם יותר מדי, שהמפקד במחסום הוא בן אדם פתוח שמאפשר לאנשים או לרכבים ללא אישור לעבור, אז הם מנצלים את זה יותר ויותר ואז הוא פשוט צריך להראות שיש גבול ולא משחקים יותר. אז יש מפקדים שימשכו את זה וימשכו את זה, ויאפשרו כמה שיותר, עד שממש יתחילו להתחכם איתם ורק אז הם יעצרו את זה. זה יכול לקחת להם כמה ימים טובים. ויש כאלה שמראש באים בגישה של אני לא רוצה שיתעסקו איתי. הפלסטינים יודעים את החוקים, הם יודעים את ההגבלות. בפעם הראשונה שמישהו ינסה להתחכם איתי הוא ישלם על זה את המחיר המלא ואחר כך כולם יזהרו ממני. במקרה של הוצאת האוויר מהגלגלים המפקד שעשה את זה צדק, יותר לא ניסו להתחכם איתו...
ההוראה אומרת שאמבולנסים עוברים. אם אתה חושד אז תבדוק אותו. לגבי אנשים ברכב פרטי שאומרים שהם צריכים להגיע לבית חולים, הראייה היא כזו שאתה מבין שאתה יכול לתת להם לעבור אבל יש סיכוי שבמחסום הבא הם כבר לא יעברו. אני יכול בעיקרון לאשר להם לעבור במחסום שלי ואחרי זה גם להודיע למחסומים האחרים שאני אחראי עליהם שיתנו להם לעבור, אבל זה המקסימום שאני יכול לעשות. לדעתי הרכב הזה ייעצר בשלב מסוים. הנוהל מאד ברור, אבל הנוהל לחוד ומה שקורה בשטח לחוד. מישהו יכול לא לתת לרכב לעבור במקרה הומניטארי בגלל התפיסה האידיאולוגית שלו. מעולם לא הגדירו לנו מה זה מקרה הומניטארי. הפרשנות שלי אומרת שזה מקרה שבו אתה רואה אדם פצוע, אישה שצריכה ללדת, אדם שצריך להגיע לבית חולים וכו'. הבעיה היא פחות עם המקרים הברורים. אדם פצוע או אשה יולדת זה מקרה קל. השאלה היא מה אתה עושה אם מישהו שאומר שהוא צריך להגיע לבית חולים לקבל טיפול תקופתי, ותוקף אישור המעבר שלו פג לפני שלושה שבועות. זה התחום האפור באמת. המפקד הוא שמכריע במקרים האפורים באמת.
עדותו של ג.ס., סגן במילואים בחטיבת חי"ר, מאי 2003
הדפסה
המרה ל-PDF
