עדויות

אחמד אל-עג'לוני, בן 18

ביום שישי, 27.12.02, אחר הצהרים ישנתי בביתי שנמצא באזור ג'בל ג'והר. התעוררתי בסביבות 17:30, כי גיסי הגיע לבקר. הוריי ביקשו ממני לרדת למכולת לקנות כמה דברים. ירדתי למטה. בחוץ כבר היה חשוך והכבישים לא היו מוארים. פתאום, ראיתי ארבעה שוטרי משמר הגבול וג'יפ של משמר הגבול עומד באמצע הכביש. אנשים באזור זרקו על השוטרים אבנים. שוטר אחד, בעל צבע עור כהה, ניגש אליי ותפס אותי בצווארי. הוא דחף אותי לעבר נגרר [החלק האחורי של משאית, עליו מעמיסים מטענים] שחסם את הדרך, והטיח את הראש שלי בו. הרגשתי כאב חזק באזור העין השמאלית ודם ירד ממנה. השוטרים עזבו אותי רגע וזרקו רימוני גז לעבר האנשים שזרקו אבנים, אז ניצלתי את ההזדמנות וברחתי הביתה.

כעבור כשעה, שני ידידים שלי, שעובדים יחד אתי במפעל האבן, הגיעו אליי הביתה. הם ראו שאנשי משמר הגבול תפסו אותי. הם ודודי, עיז א-דין אל-עג'לוני, שמתגורר סמוך לביתנו, לקחו אותי לחדר המיון בבית החולים על שם מוחמד עלי אל-מוחתסב. קיבלתי טיפול ראשוני והופניתי לבית החולים אל-אהלי. קרוב משפחה שלי, טלב אל-עג'לוני, הסיע אותי לבית החולים בג'יפ שלו. שם, הרופאים עשו לי 12 תפרים בפצע שבעין שמאל. שוחררתי באותו יום. לא הלכתי לעבודה במשך חמישה ימים אחר כך. השוטר שהתנכל לי היה כהה עור ובגובה בינוני, רזה וחבש קסדה.

אחמד נאייף מיטלק אל-עג'לוני, בן 18, רווק, הוא פועל תושב ג'בל ג'והר באזור H2 בחברון. את עדותו גבה מוסא אבו השהש, במפעל האבן שבו עובד העד, בחברון, ב-6.1.03