עדויות

ערסאן נג'אר, ראש מועצת בורין

אני אב לשבעה בנים. אני משמש כראש המועצה הכפרית בורין מזה ארבע שנים. בנוסף לתפקידי כראש המועצה אני עובד גם כסגן המנהל של האגודה הכללית לעמותות הצדקה בשטחים. בעבר שימשתי גם כיועץ במשרד הנוער והספורט ברשות הפלסטינית. כמו כן הייתי מנהל בית ספר תיכון במשך קרוב ל-25 שנה.

הכפר בורין ממוקם על הכביש המקשר בין רמאללה לשכם. בכפר חיות כיום כ-3,000 נפשות. בעבר מנתה אוכלוסיית הכפר עשרות אלפי אנשים. רובם עזבו והיגרו למדינות ערב ולארצות הברית.

בבעלותם של תושבי הכפר כ- 24,000 דונמים של אדמה. ב-30% מהאדמות הללו מטעי זיתים.

בעבר התפרנסו תושבי הכפר בעיקר מעבודה בישראל, לרוב כפועלי בניין, ומחקלאות. הזיתים ושמן הזית המופק מהם היוו מקור הכנסה חשוב. כמעט כל תושבי הכפר משתתפים בעבודת המסיק: זקנים, צעירים, נשים וילדים.

מזה כשנתיים, מתחילת אינתיפאדת "אל אקצא", איבדו רוב הפועלים את מקום עבודתם. חלקם הקטן מצא עבודה במוסדות הרשות הפלסטינית בכפר ובערים הסמוכות, רמאללה ושכם, אבל רובם הפכו למובטלים ואיבדו את מקור פרנסתם העיקרי. במצב זה עלתה עוד יותר חשיבותו של מסיק הזיתים לפרנסת התושבים.

בשנת 1982 הוקמה כשלושה ק"מ מדרום לבורין, במעלה ההר, ההתנחלות "יצהר". ההתנחלות הוקמה על אדמות הכפר בורין והכפרים עסירה אל-קבלייה, עוריף ועינבוס.

בסוף שנות השמונים החלו השלטונות הישראליים בסלילת כביש עוקף, שהעבודה עליו הסתיימה בשנת 1995. גם הכביש עבר על אדמות שבבעלות תושבי הכפר בורין, ולצורך סלילתו הפקיעה ישראל מאות דונמים של אדמה שהיו סמוכים לכפר ומדרום לו.

הכביש העוקף מתחיל בעיירה חווארה הסמוכה מקשר את ההתנחלויות עם הישובים שבתוך הקו הירוק. בשל סלילת הכביש הזה אבדנו מאות דונמים מאדמותינו ובנוסף חילק הכביש את אדמותינו לשני חלקים: חלק אחד שנשאר סמוך לכפר ואליו התושבים יכולים להגיע והחלק השני, הכולל הרבה מאדמותינו, שנשאר מעבר לכביש העוקף. מאז סלילת הכביש היה עיבוד האדמות שמעבר לו כרוך בבעיות שונות.

מאז אוקטובר 2000 התגברו בעיות אלה. מלבד ההתנכלויות של המתנחלים, ישנם גם סיורים של הצבא הישראלי, המונע בדרך-כלל מהחקלאים להגיע לאדמות שמעבר לכביש. בכביש עצמו אסר הצבא על תנועת כלי רכב פלסטיניים, ולכן מעבר התושבים לאדמות מתבצע בדרך כלל כשאין צבא ובאמצעות רכיבה על בהמות או ברגל.

בשנים האחרונות שרפו מתנחלי "יצהר" מאות עצי זית במטעי הזיתים הסמוכים להתנחלות. הם גם ניסו למנוע מתושבים להגיע למטעים ולאדמותיהם. לפעמים הם תקפו את התושבים ואיימו עליהם בנשק.

בשנה האחרונה גברה פעילות הנקם של המתנחלים. הם שרפו קרוב ל-200 עצי זית במטעים הסמוכים וגנבו כ-80 ראשי צאן בעת שהיו במרעה על אדמות תושבי הכפר.

תושבי הכפר הגיעו תלונות על התנכלויותיהם של המתנחלים במת"ק האזרחי והצבאי הפלסטיני בסלפית, שהעביר את התלונות האלו למת"ק הישראלי ולמשטרה הישראלית בחווארה.

השנה יש למסיק הזיתים חשיבות מיוחדת בגלל שהשנה היא שנה טובה ופורייה. העונה מתחילה רשמית ב-20.10.02 לפי חוזר של משרד החקלאות הפלסטיני. כמו כן חיכינו לגשם הראשון שעוזר לזיתים להבשיל.

ביום ד', 2.10.02, לא הייתי בכפר. למחרת נודע לי מתושבים שבאותו יום שוב מסקו המתנחלים זיתים במטעים של תושבי הכפר.

ביום ד', 2.10.02, לא הייתי בכפר. למחרת נודע לי מתושבים שבאותו יום מסקו המתנחלים זיתים במטעים של תושבי הכפר.

ב-3.10.02 שוב גילו התושבים, כבר בסביבות השעה 08:00, כ-20 מתנחלים מהתנחלות "יצהר", מחולקים לכמה קבוצות, במטעי הזיתים ועוסקים במסיק. המתנחלים היו מצוידים באלות, בסולמות ובשמיכות שניתן להניח מתחת לעצי הזית.

חלק מבעלי האדמות פנו אלי לעזרה.

התקשרתי למת"ק הפלסטיני בחווארה וסיפרתי להם מה קורה. בסביבות השעה 14:00 בצהרים הגיעו ג'יפ צבאי, ג'יפ משטרתי וג'יפ לבן של המת"ק הישראלי. הם החנו את רכבם סמוך לכביש המוביל להתנחלות "יצהר" וירדו ברגל לעבר המתנחלים שעבדו שם.

השקפנו מהכפר על הנעשה. השוטרים והחיילים שהו עם המתנחלים כ-30 דקות ועזבו את המקום והמתנחלים המשיכו בעבודתם.

בסביבות השעה 17:00 הגיעו שלוש מכוניות של מתנחלים, שני רכבים פרטיים וטנדר סובארו. הם אספו את המתנחלים והזיתים שמסקו ועזבו את המקום.

ביום שישי, ה-4.10.02, כ-20-15 מתנחלים ירדו שוב למטעי הזיתים. הם מסקו מהשעה 07:00 בבוקר עד השעה 14:00 בצהרים ואז הגיעו מכוניות, אספו אותם ואת הזיתים שמסקו ועזבו את המקום.

כוחות משטרה וחיילים לא הגיעו למקום באותו יום, כנראה משום שהם סיימו את עבודתם מוקדם, בגלל כניסת השבת.

בכפר החלטנו שעם כל הסיכון שבדבר נרד למטעים שלנו בשבת וננצל את העובדה שהמתנחלים לא עובדים בשבת כדי לנסות להציל משהו מהזיתים שנשארו.

ביום שבת חלק מהתושבים ירדו למטעים. אני לא הייתי בכפר באותו יום אבל נודע לי שהמתנחלים לא ירדו למטעים באותו היום אבל כן התגרו בתושבים.

מתחילת השבוע הזה ב-6.10.02, יורדים חלק מהתושבים למסוק את זיתיהם במטעים, למרות הסיכון. התושבים גם הקדימו את העונה, למרות שהזיתים עדיין לא הבשילו. לא נותרה לנו ברירה, מחשש שהמתנחלים יגנבו את כל הפרי.

הצבא מסייר על הכביש העוקף אבל אינו מונע מתושבי הכפר להגיע למטעיהם ולמסוק את זיתיהם.

ערסאן איבראהים נג'אר, יליד 1934, נשוי ואב לשבעה ילדים, הוא ראש מועצת הכפר בורין. את עדותו גבה ראסלן מחאג'נה, בכפר בורין ב- 9.10.02.