עדויות

אחמד סמאענה, טכנאי חשמל

אני עובד כטכנאי חשמל במכבי האש בשכם. בעת העוצר, אנחנו לא יוצאים לשטח עד שהמנהל שלנו, יוסף אל-ג'אבי, או האחראי על תנועת העובדים, נאסר אבו ר'זאלה, יוצרים תיאום בין המת"ק הישראלי והפלסטיני. ביום שבת, ה-10.8.02, יצאתי מהתחנה יחד עם הנהג תופיק אל-אשקר לשטח, כדי לתקן את התקלות שנוצרו ברחוב א-רהבאת ובצומת זמראת שבדרום העיר שכם. לאחר מכן, נסענו לכיוון חברת החשמל, שנמצאת מזרחית לשכם. באמצע הדרך, הכבאית שלנו התקלקלה ולכן החלפנו אותה ברכב מסחרי מתוצרת ניסן. מעל לרכב מותקן מנוף שמשמש לתיקון תקלות במקומות גבוהים. בקדמת הרכב מוצבת סירנה.

בחברת החשמל הצטרף אלינו נהג נוסף, אחמד ג'יהאד עבד א-רחמן אל-קריני, שאמור היה להחליף את תופיק שסיים את המשמרת שלו. תופיק ביקש מאתנו להסיע אותו לביתו. יצאנו מחברת החשמל לכיוון מרכז העיר. ביציאה מחברת החשמל, ראיתי חיילים ישראלים עוצרים רכב פרטי לבן ועורכים בו חיפוש. בדרך כלל, אנו מקבלים הוראות לפיהן אם כאשר רואים חיילים ישראלים, עלינו להאט את המהירות. באופן כללי הנחו אותנו להתרחק מהרחובות שבהם נמצאים החיילים כדי שאלו לא יעכבו אותנו. המשכנו לנסוע והבאנו את תופיק לביתו, שנמצא באחת הפינות של רחוב פייסל.

חזרנו לכביש הראשי, עברנו את בית המלון קריסטל ולאחר מכן ראינו חיילים ישראלים עוצרים אמבולנס של בית-החולים רפידיה. לפני שהגענו אליהם, אמבולנס של השירותים הרפואיים הפלסטיניים עבר אותנו. ראיתי ארבעה חיילים ישראלים, שניים מהם ערכו חיפוש בתוך האמבולנס הראשון, בעוד שהשניים האחרים עמדו בצדי הכביש. החייל שעמד בצד שמאל סימן לנו לחזור לאחור וחזרנו שני מטרים אחורה. אז אותו חייל סימן לנו שנתקדם וירה ירייה אחת באוויר. התקדמנו באיטיות רבה. האמבולנס של השירותים הרפואיים היה שבעה מטרים לפנינו, בעוד שהחיילים היו במרחק של 25 מטרים. החייל שעמד בצד שמאל כוון את הנשק שלו לעברנו וסימן לנו ביד ימין להתקדם. הוא ירה עוד שתי יריות. אחד הקליעים חדר דרך השמשה הקדמית של הרכב שלנו ופגע בראשו של אחמד. הירייה השנייה ניפצה את הסירנה שעל גג הרכב.

השעה הייתה בסביבות 15:50. בהתחלה לא הבנתי מה קרה. הסתכלתי על אחמד שנהג ברכב וראיתי שהחלק השמאלי של ראשו חסר. הכדור שנורה על-ידי החייל התפוצץ בראשו. התחלתי לצעוק בזמן שהרכב המשיך לנסוע. לא ידעתי איך לעצור אותו. הרכב התנגש בחלק האחורי של האמבולנס של השירותים הרפואיים. התחלתי לקרוא לאנשי הצוות הרפואי שיעזרו לאחמד. החובשים ניסו להתקרב אלינו, אך החייל מנע זאת מהם. הוא דחף אחד החובשים אחורה. המשכתי לצעוק ואז אחד המפקדים הישראלים ירד מהג'יפ שעמד ממול. כשהמפקד ראה את אחמד הוא דרש מהחובשים הפלסטינים לפנותו מהמקום. ראיתי שהמפקד נזף בחייל שירה. שאלתי את המפקד בעברית אם הוא המפקד והוא ענה לי בחיוב כשפניו מוטות כלפי מטה. הוא נראה מופתע מהעובדה שהחייל שלו הרג את אחמד בדם קר ללא כל סיבה מוצדקת. לאחר מכן ראיתי את החייל שירה לעברנו והרג את אחמד, מדבר עם המפקד. החייל כיוון את נשקו כלפי מעלה והסביר שהוא ירה באוויר בלבד.

אחר כך, החיילים עלו לרכב משוריין ולג'יפ צבאי, שמספרו 610799, ועזבו את המקום. באשר לאחמד, הוא הועבר לביה"ח אל-איתיחאד, שנמצא קרוב למקום האירוע. לאחר מכן, נודע לי שהוא נפטר. אישתו של אחמד נפטרה לפני שנה וחצי ויש לו שבעה ילדים, הגדול בן 20 והקטן בן חמש. אין להם שום דודים שיכולים לטפל בהם.

אחמד דיב אחמד סמאענה, בן 23, רווק, הוא טכנאי חשמל תושב שכם. את עדותו גבה עלי דראר'מה, במשרד מכבי האש בשכם, ב-11.8.02