עדויות

חיסן אל-קרג'ה, חקלאית

יש לי חלקת אדמה קטנה ששטחה שני דונם, שנמצאת מדרום מזרח להתנחלות כרמי צור. בחלקה אני מגדלת ענבים שמהווים מקור פרנסה לבני המשפחה. ביום שלישי, 2.7.02, רכבתי על החמור שלי לחלקת האדמה יחד עם בתי אינשראח בת ה-35 ונכדי מחמוד בן העשר. רציתי לקטוף עליי גפן כדי למכור אותם בשוק. בשעה 8:30 בבוקר, הגעתי לאדמה וירדתי מהחמור. באותו זמן הגיע למקום רכב ארוך ולבן ובו שני אנשים. הנהג יצא מהרכב והנוסע השני נשאר בתוכו. הנהג היה רזה , בעל זקן שחור, וחבש כיפה. גובהו היה בינוני. הוא שאל אותנו מה אנחנו עושים ודרש מאתנו לחזור לביתנו מיד. אמרתי לו שאני רוצה לעבוד באדמה שלי וסימנתי לו ביד כי אני עומדת עליה. עוד לפני שסיימתי את דבריי, האיש קפץ לעבר הגדר, לקח אבן ויידה אותה לעברי. הזזתי את ראשי והאבן התנגשה בגדר ופגעה בראשי בצד שמאל. הרגשתי כאב רב במקום הפגיעה וחזרתי מספר צעדים אחורה לעבר הכרמים של שכניי, שם נפלתי בין הקוצים. הרגשתי כי אני מאבדת את שווי המשקל ואת ההכרה. בתי ונכדי ניסו לעזור לי ונשענתי עליהם. הלכתי מרחק של כ-100 מטרים ופגשתי מספר חקלאים שהיו בקרבת מקום. הם הכניסו אותי לכרמים שלהם, התיזו מים על פניי וקשרו לראשי ממחטה. הם עזרו לי להגיע לביתי. לפני כן, עוד לפני שהגעתי לחקלאים, ג'יפ צבאי עבר במקום. הוא נסע לכיוון ההתנחלות. הרמתי את ידיי וניסיתי לחסום את דרכו של הג'יפ, כדי לבקש עזרה. אך הג'יפ סטה מהנתיב והמשיך את נסיעתו להתנחלות.

כשהתקרבתי למוצב הצבאי שבכניסה לחלחול, נפגשתי במקרה עם קבוצת חקלאים, שעמם היתה משלחת מ"קבוצת השלום הנוצרית" (CPT), שהגיעו למקום על-מנת להגיע לאדמות ולמחות יחד עם החקלאיםעל כך שנמנע מהם לעבד את אדמותיהם. אנשי המשלחת הגישו לי עזרה ראשונה. הם הניחו קוביות קרח על הפצע שהתנפח וגרם לסגירת העין השמאלית. הבחנתי כי הנשים מאנשי המשלחת בכו בזמן שהגישו לי את העזרה הראשונה.

בסביבות 9:00 בבוקר הגיע למקום אמבולנס של הסהר האדום והעביר אותי למרפאה בחלחול, שם נשארתי יומיים שבמהלכם עברתי צילומי רנטגן וקיבלתי זריקות. לאחר מכן שוחררתי.

עדיין ניתן לראות את הפצע במצח ואני עדיין מרגישה כאבים בראשי, במיוחד בשינה. נשארתי במיטה זמן רב ולא חזרתי לאדמה כי פחדתי שהמתנחלים יתנכלו לי שנית. אני לא יודעת מה לעשות אם המצב יימשך ולא נוכל להגיע לאדמותינו. חמשת ילדיי איבדו את עבודותיהם ואני קיוויתי כי ההכנסה של האדמה תפצה על המחסור הזה. אם המצב יימשך, ולא נוכל לקטוף את הענבים בעוד חודש, זה עלול להוות בעיה גדולה.

חיסן מוחמד מחמוד אל-קרג'ה, ילידת 1942, נשואה ואם לשבעה, היא חקלאית תושבת חלחול. את עדותה גבה מוסא אבו השהש, בחלחול, ב-8.7.02