עדויות

אחמד עאקל, חקלאי

ביום שישי, 14.6.02, ארבעה מתנחלים מכרמי צור, בינהם איש הביטחון של ההתנחלות, פגעו בי בעין ויד שמאל. למחרת פניתי לתחנת המשטרה שבקריית ארבע והגשתי תלונה נגד המתנחלים שהכו אותי ושמונעים ממני, מזה כחודש, להגיע לאדמה שלי, הסמוכה להתנחלות. חוקר בשם עדיאל גבה עדויות ממני ומפאיז עאקל בן ה-26, שמתנחלים התנכלו לאמו, גברת עזיז עאקל בת ה-48. החוקר ביקש מאתנו להביא את הגברת עזיזה כדי לגבות ממנה עדות. הבאנו את עזיזה ולאחר שהחוקר גבה את עדותה, התלווינו אליו ברכב המשטרתי למקום שבו אירעה ההתנכלות. כשהגענו לשם, החוקר בדק את המקום, ואז איש הביטחון של ההתנחלות הגיע למקום. החוקר דרש ממנו להרשות לנו להגיע לאדמותינו, אך איש הביטחון סירב. החוקר המליץ לנו לפנות למפקד המנהל האזרחי, אדם בשם ציון, שיעזור להסדיר את העניין.

ביום רביעי, 19.6.02, קבוצה של 22 חקלאים מחלחול ומבית אומר, בהם אני, ניגשנו למנהל האזרחי. לא הצלחנו להיפגש עם ציון וקבענו פגישה ליום ראשון, 23.6.02. קיבלנו פתק בו מוזכר תאריך הפגישה ומספר הטלפון של ציון.

ביום ראשון, 23.6.02, בשעה 9:00 בבוקר, הגענו למנהל האזרחי. ציון פגש שבעה חקלאים מבית אומר ולאחר מכן, נפגש אתנו, 17 תושבי חלחול. ציון הודיע לנו שהוא יטפל בבעיה עם איש הביטחון ששמו אמנון. הוא הוסיף כי אינו יכול להגיע קרוב להתנחלות וכי המתנחלים יהרגו אותו אם ייראו אותו שם. לאחר מכן, הוא רשם את מספרי הטלפון של שניים מאתנו והבטיח שיעדכן אותנו בטלפון. לאחר מכן יצאנו מהמשרד.

כעבור יומיים, התקשרתי לציון שהודיע שהוא עדיין לא יצר קשר עם אמנון. כעבור יומיים נוספים, ציון אמר לי להתקשר אליו לאחר שהעוצר יוסר מעל השטחים. אתמול, יום ראשון, 7.7.02, התקשרתי אליו והוא ביקש ממני לגשת יחד עם החקלאים לתחנת המשטרה בקריית ארבע על מנת להיפגש אתו לדון בעניין. בבוקר אותו יום, ניגשנו לתחנת המשטרה בקריית ארבע כדי להיפגש עם ציון. אתי היו שאקר מוחמד נוח עאקל, עבד אל-כרים נוח עאקל, פאיז אחמד עקילאן עאקל, עאדל מחמוד עקילאן קרג'ה, עבדאללה אבו דייה, מחמוד מוסטפא אבו דייה, מחמוד סלאח מסייה ועוד שלושה חקלאים מבית אומר: מחמוד יונס, אל-חאג' ראתב, אני לא יודע מה שמו של השלישי. כשהגענו לתחנה, ביקשנו להיפגש עם השוטר עדיאל, שדיבר אתנו מאחורי גדר התיל והמליץ לנו לגשת למנהל האזרחי כדי להיפגש עם ציון. הודענו לו כי ציון בעצמו ביקש מאתנו לבוא לתחנה כדי לפתור את הבעיה פה. עדיאל אמר כי הוא יתקשר לציון ויודיע לנו מה ציון מוסר. כעבור כחצי שעה, עדיאל חזר והודיע לנו כי הוא דיבר עם ציון שאמר שעדיף לנו לגשת לראש עיריית חלחול ולגשת אתו ואם מפקד המוצב הצבאי סמוך להתנחלות.

פנינו לראש עיריית חלחול, מוחמד מישעל, שהתקשר למפקד המוצב הצבאי, יעקוב. המפקד הודיע כי הוא לא נמצא במוצב ויחזור רק ביום חמישי. ראש העיר ביקש מאתנו להתקשר אליו ביום חמישי כדי לבדוק את העניין. המפקד, יעקוב מסר לנו שביכולתנו לעבוד באדמותינו בתנאי שרק עשרה חקלאים יגיעו לאדמות בכל יום ויעבדו מהשעה 14:00 עד השעה 17:00, לאחר שימסרו את תעודות הזהות שלהם במוצב. הוא איים שאם אחד מתושבי חלחול יידה אבנים לעבר החיילים, הוא ימנע מאתנו להגיע לאדמות. סירבנו לפתרון הזה כי שלוש שעות אינן מספיקות לעבוד את האדמה, מספר החקלאים שמורשים להגיע לאדמה אינו מספיק ופרק הזמן שנקבע אינו מתאים לעבודה ואינו מועיל לעצים.

השטח הכולל של האדמה שאליה אסור להגיע מגיע ליותר מ400- דונם. החלקות נמצאות בבעלותם של 45 חקלאים תושבי חלחול ו30- חקלאים תושבי בית אומר, שמגדלים עצי פרי. לפי מה שנמסר לנו במשטרה, השטח הוכרז כשטח צבאי עד ה14.9.02-. אם יימנע מאתנו לעבד את האדמות עד התאריך הזה, העצים והזרעים ימותו.

אחמד מחמוד נוח עאקל (קרג'ה), יליד 1955, נשוי ואב לארבעה, הוא חקלאי תושב חלחול. את עדותו גבה מוסא אבו השהש בחלחול, ב-8.7.02