הבהרות לנתוני ההרוגים

עודכן: 
20.7.16

בצלם מנהל מאגר מידע מקיף הכולל את כל הפלסטינים, הישראלים והאזרחים הזרים שנהרגו במסגרת העימות בין ישראל לפלסטינים מאז פרצה האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000.

באתר מתפרסמים שם האדם שנהרג, גילו, מקום מגוריו, תאריך ומקום מותו והגורם שהרגו. הנתונים מסווגים על פי עקרונות המשפט ההומניטארי הבינלאומי, המבחינים בין לוחמים לבין אזרחים (civilians ) ובין פגיעה הנעשית בידי גופים השייכים למדינה לבין פגיעה הנעשית בידי ארגונים עצמאיים או אנשים פרטיים. ככלל, פלסטינים בגדה המערבית וברצועת עזה מוגדרים כאזרחים, בין השאר מאחר שהלחימה הפלסטינית שם לא נעשית על ידי צבא מוסדר של מדינה ריבונית. אולם, בצלם מבחין ברשימותיו בין אזרחים שנוטלים חלק בלחימה ולכן מאבדים את ההגנה המגיעה להם לבין אזרחים שאינם מעורבים בה כלל. 

במאי 2012 החליט בצלם להפסיק להתייחס לשאלת ההשתתפות בלחימה בנוגע לפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית. כבר בשנת 2000 התנגד בצלם להגדרת המתרחש בשטחים באופן גורף כ"סכסוך מזויין". עם זאת, בעוד שבעבר היו בגדה המערבית אירועים מורכבים שיכלו לענות להגדרה של "אירועי לחימה", בשנים האחרונות מספרם של אירועים אלה הוא כמעט אפסי. לפיכך, החליט בצלם כי לגבי כל הפלסטינים שנהרגו בגדה המערבית מאז תום מבצע "עופרת יצוקה" לא תופיע עוד התייחסות לשאלת ההשתתפות בלחימה ובמקום זאת יובא רק תיאור עובדתי קצר של נסיבות המוות. 

בצלם מתעד את הפלסטינים שנהרגו על-פי השתתפות או אי השתתפות בלחימה. בשנת 2008 שונו הגדרות הסיווגים  ולפיכך ההרוגים עד "מבצע עופרת יצוקה" מסווגים לפי ההגדרות הישנות, ואילו אלה שנהרגו ב"מבצע עופרת יצוקה" ולאחריו מסווגים לפי ההגדרות החדשות. ראו להלן הסבר על הגורמים לשינוי.

  1. השתתפו בלחימה - עד "מבצע עופרת יצוקה" - אנשים אשר נטלו חלק ישיר בלחימה בעת שנהרגו. השתתפו בלחימה – מ"מבצע עופרת יצוקה" ואילך – אנשים אשר נטלו חלק ישיר בלחימה בעת שנהרגו או כאלה שמילאו תפקיד לחימה מתמשך.  
  2. לא השתתפו בלחימה - אנשים שלא נטלו חלק ישיר בלחימה ולא מילאו תפקיד לחימה מתמשך בעת שנהרגו.
  3. לא ידוע אם השתתפו בלחימה - בחלק מהמקרים לא עלה בידי בצלם לאסוף די מידע, או שהמידע הקיים אינו מספיק כדי להכריע האם האדם שנהרג היה מעורב בלחימה ואם כן מה הייתה מהות המעורבות שלו. במקרים כאלה מצוין ברשימה כי "לא ידוע" האם האדם השתתף בלחימה.

בנוסף, בצלם מציין לגבי הרוגים מסוימים כי הם היו יעד מוצהר להתנקשות או נהרגו במהלך פעולת התנקשות מוצהרת של כוחות הביטחון, כאשר הרשויות מפרסמות הצהרה כזו.

מאז מבצע "עופרת יצוקה", שהחל ב-27.12.08, מתבססת הכרעתו של בצלם בנוגע להשתתפות בלחימה בין היתר על גישה חדשה שפיתח הצלב האדום הבינלאומי בנוגע להשתתפותם הישירה של אזרחים בלחימה.

המשפט ההומניטארי הבינלאומי קובע כי אזרחים זכאים להגנה ואינם יכולים להיות יעד להתקפה "אלא אם ולמשך אותו הזמן שבו הם נוטלים חלק ישיר במעשי האיבה". המחקר שיזם הצלב האדום נערך במטרה להבהיר באילו נסיבות מאבד אזרח את ההגנה המיוחדת ונחשב לאדם שנטל חלק ישיר בלחימה. הדו"ח הסופי התבסס על שש שנות פעילות של קבוצות עבודה שהורכבו ממומחים במשפט ההומניטארי הבינלאומי ובו נקבע, בין השאר, כי אנשים המשתייכים לשתי קטגוריות מאבדים את ההגנות המוקנות לאזרחים במהלך סכסוך מזוין בין מדינה לבין קבוצה מזוינת מאורגנת:

  1. אדם הממלא "תפקיד לחימה מתמשך" (Continuous Combat Function) ייחשב כמטרה לגיטימית גם אם באותו רגע אינו לוקח חלק ישיר בלחימה. קטגוריה זו כוללת אנשים המעורבים בהכנה של פעולות לחימה, בביצוען או בפיקוד עליהן. אדם שגויס, אומן וצויד על-ידי קבוצה חמושה במטרה להשתתף באופן ישיר ומתמשך בפעולות הלחימה, ייחשב לכזה הממלא תפקיד לחימה מתמשך גם אם טרם ביצע ולו פעולה אחת. מאידך, אנשים הקשורים לקבוצות אלה מבלי שתפקידם יכלול השתתפות ישירה בלחימה ישמרו על מעמדם כאזרחים והם אינם יעד לגיטימי להתקפה. כך, מגייסים, מאמנים, ומממנים יכולים אמנם לתרום ללחימה אולם כל עוד הם עצמם לא עוסקים בה, אסור לתקוף אותם.

  2. אדם שאינו ממלא "תפקיד לחימה מתמשך" הוא יעד לגיטימי להתקפה רק בעת שהוא נוטל בה חלק ישיר (לדוגמה, בעת שהוא נמצא בדרכו לשיגור רקטה, בזמן הפעולה עצמה ובדרך חזרה מן הפעולה).

'''''''''''''''''''''''''''
בכל מקרה שבו קיים ספק בנוגע למעשיו של אדם, יפעל הספק לטובתו והוא ייחשב כאזרח שאסור שיהיה יעד להתקפה.

השוטרים שישראל הרגה רק בשל השתייכותם למשטרה הפלסטינית אינם נכללים באף אחת מקטגוריות אלה. ישראל הבהירה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" כי לתפיסתה כל השוטרים הפלסטינים השתתפו, או עתידים להשתתף, בלחימה נגד ישראל ולכן כולם מהווים מטרות לגיטימיות. עם זאת, בצלם סבור כי ספק אם המשטרה הפלסטינית, כמוסד, יכולה להיחשב לכוח לוחם במובן זה שחבריה ממלאים תפקיד לחימה מתמשך. לאור החזקה כי אנשים הם אזרחים שאינם יעד לגיטימי להתקפה, נראה שבהעדר ראיות חד משמעיות להשתתפותם בלחימה הם לא יכולים להיחשב ליעד לגיטימי להתקפה. עם זאת, מכיוון שאין בידי בצלם מידע מספיק על תפקידה של המשטרה הפלסטינית ועל הקשר בינה לבין הקבוצות המזוינות המאורגנות, אין לו אפשרות לקבוע בוודאות אם השוטרים הם יעד לגיטימי להתקפה. לכן יצר בצלם קטגוריה נפרדת עבור השוטרים הפלסטינים שנהרגו על ידי ישראל.

העובדה שאדם שנהרג השתייך לארגון פלסטיני כזה או אחר אינה מהווה, כשלעצמה, ראייה לכך שהשתתף בלחימה או לכך שאיבד את ההגנות המוקנות לו כאזרח. רק אנשים שמילאו את אחד התפקידים העונים להגדרה של "תפקיד לחימה מתמשך" ייחשבו ככאלה שהשתתפו בלחימה.

**

המידע בנוגע לפלסטינים שנהרגו מבוסס על תחקיר שערך בצלם בנוגע לנסיבות המוות בכל אחד מהמקרים. במסגרת תחקיר זה נאספים בנוגע לכל אדם שנהרג מסמכים רשמיים  (העתקים של תעודות מזהות, תעודות פטירה ומסמכים רפואיים) וכן נכתב דוח המבוסס על מידע שהתקבל מעדים וקרובי משפחה. בצלם מצליב את המידע עם הודעות שמפרסם דובר צה"ל ועם מידע המתפרסם באתרי אינטרנט ובבלוגים של ארגונים פלסטינים חמושים ומידע שנאסף על ידי ארגונים פלסטיניים ובינלאומיים לזכויות האדם, כמו גם עם אמצעי התקשורת. בחלק מהמקרים כולל התחקיר גם עדויות מפורטות מעדי ראייה, צילומים רלבנטיים ומידע נוסף.

בצלם מדגיש כי אין לראות בפרסום שמו של אדם ברשימות האנשים שנהרגו ראייה להפרה של החוק.