נוסח החוק, DOC
תקציר דו"ח בצלם: "משפחות אסורות"
הדו"ח המלא, DOC
עתירת ארגון עדאלה, DOC
עתירת האגודה לזכויות האזרח, DOC
תשובת המדינה לעתירות, DOC
תגובת העותרים לתשובת המדינה, DOC
תשובה המדינה, DOC
תשובה נוספת של המדינה
החלטת השופט ברק, דצמבר 2004
פסק-הדין של בג"ץ

14.5.06: בג"ץ אישר את התיקון הגזעני לחוק האזרחות

בג"ץ דחה את העתירות שהוגשו על-ידי ארגון עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל נגד התיקון לחוק האזרחות, שאושר על-ידי הכנסת בחודש יולי 2005. התיקון נועד להגביל איחוד משפחות בין אזרחים ותושבים בישראל (כולל מזרח ירושלים) לבין פלסטינים תושבי השטחים. החוק אינו חל על אזרחים ישראלים המבקשים מעמד חוקי עבור בני זוג זרים ממקומות אחרים בעולם . התיקון שאישרה הכנסת הוא גרסה חדשה של הוראת שעה הנמצאת בתוקף החל משנת 2003.

החוק פוגע קשות בזכות לחיי משפחה של אזרחים ותושבים הנשואים לתושבי שטחים. רבים מאלה הנישאים לתושבי שטחים נאלצים לחיות בנפרד. זוגות הבוחרים לחיות בשטח ישראל או במזרח ירושלים בניגוד לחוק, אינם יכולים לנהל חיים סדירים ונאלצים לחיות בחרדה ופחד. אם יבחרו זוגות אלה לעבור לגור בשטחים, ייחשב בן הזוג בעל תעודת הזהות הישראלית למפר חוק שכן צו אלוף אוסר על כניסה של ישראלים לשטחים בשליטה ביטחונית פלסטינית.

בגרסאותיה הקודמות של הוראת השעה היה האיסור על איחוד המשפחות מוחלט . בתיקון החדש נקבעה הקלה, המאפשרת לגברים פלסטינים בני 35 ומעלה ולנשים פלסטיניות בנות 25 ומעלה לבקש מעמד חוקי בישראל בעקבות נישואים. עם זאת, נקבעה גם הוראה, לפיה מי שאדם כלשהו ממשפחתו המורחבת נחשב על-ידי השב"כ ל"מנוע בטחוני" לא יוכל לשהות בתחומי המדינה (כולל מזרח ירושלים) או להגיש בקשה למעמד חוקי, ללא קשר לגילו. השב"כ הוא הקובע כי אדם כלשהו "מנוע ביטחונית" ומכיוון שהוא פטור מלנמק את החלטתו קשה לערער עליה. הוראה זו מהווה ענישה קולקטיבית האסורה על-פי המשפט הבינלאומי.

הקלה נוספת שנקבעה בחוק נוגעת לנושא רישום הילדים. בגרסאות הקודמות של החוק נקבע כי ילדים שנולדו בשטחים להורים תושבי מזרח ירושלים לא יירשמו במרשם האוכלוסין הישראלי. בשל מדיניות זו נאלצו ילדים לעזוב את משפחתם ולעבור להתגורר בשטחים או להישאר בתחומי המדינה בניגוד לחוק. בתיקון החדש לחוק נקבע כי ילדים עד גיל 14 שההורה שבחזקתו הם נמצאים מתגורר בתחומי המדינה כחוק יוכלו להירשם במרשם האוכלוסין.

המדינה טוענת כי החוק נחוץ מטעמים ביטחוניים, זאת משום שכניסתם לישראל של תושבי השטחים, באשר הם, ותנועתם החופשית בתוכה לאחר שקיבלו בה מעמד חוקי, מסכנות את ביטחונם של אזרחיה. אולם, הנתונים שסיפקה המדינה עוסקים במיעוט קטן של אנשים " שנקשרו בפיגועי ההתאבדות בדרך כזו או אחרת ". טענות כאלה אין בהן כדי להצדיק הענשה של מאות אלפי אנשים. מהתבטאויותיהם של גורמים רשמיים שונים עולה גם כי מאחורי התיקון בחוק עומדים שיקולים דמוגרפיים .

הקביעה כי ישראלים יכולים לחיות עם בחירי ליבם ולהמשיך לגור במדינה, אלא אם כן הם נישאו לתושבי השטחים, היא גזענית ונוגדת את עיקרון השוויון.