מאפייני האלימות

פגיעות של מתנחלים בתושבים פלסטינים בשטחים נהפכו במרוצת השנים לשגרה. במהלך אינתיפאדת אל-אקצא חלה עליה משמעותית בפגיעות כאלה.

האלימות של אזרחים ישראלים בשטחים כלפי תושביהם הפלסטינים לובשת צורות רבות ושונות. החמורה שבהן היא, כמובן, זאת שכתוצאה ממנה קופחו חיי אדם. מתחילת האינתיפאדה ועד סוף דצמבר 2004 נהרגו בשטחים 34 פלסטינים בידי אזרחים ישראלים.

בחלק מהמקרים, ירו ישראלים על פלסטינים כאשר נשקפה להם סכנת חיים, כמו במקרים בהם ניסו פלסטינים חמושים להיכנס לתוך שטחי התנחלויות. אולם, במקרים רבים אחרים בהם ישראלים הרגו פלסטינים לא נעשה הדבר לצורך הגנה עצמית. למשל, בחלק מהמקרים נהרגו פלסטינים לאחר שאזרחים ישראלים רדפו אחרי מיידי אבנים וירו לעבר גופם על מנת "להעניש" אותם. תגובה כזו מנוגדת לחלוטין לחוק הפלילי ולהוראות הפתיחה באש החלות על אזרחים.

פעולות יזומות כנגד פלסטינים ורכושם נעשות על-ידי יחידים ועל-ידי קבוצות מאורגנות, לצורך הפחדה, הרתעה, או ענישה, תוך שימוש בנשק ובתחמושת שצה"ל מעמיד לרשותם. לעיתים מדובר ב"פעולת תגמול",בעקבות אירוע אלים שבוצע על-ידי פלסטינים, ולעיתים מדובר בפעולה שאינה קשורה לאירוע קודם.

פעולות אלה כוללות חסימת צירים בכבישים, במטרה לשבש את החיים הסדירים של האוכלוסיה הפלסטינית, ירי לעבר דודי שמש, הצתת מכוניות, ניפוץ שמשות, השחתת יבולים ועקירת עצים התנכלות לסוחרים ולבעלי דוכנים בשוק ועוד. חלק, מהפעולות האלימות של מתנחלים נגד פלסטינים נועדו להרחיק תושבים פלסטינים מבתיהם או מאדמותיהם, על-מנת שיוכלו להשתלט על אדמות אלה.

בעונת מסיק הזיתים, שבה יוצאים פלסטינים רבים לעבודה במטעים, מגבירות קבוצות אלימות של מתנחלים את התקפותיהן על פלסטינים. הדבר בא לידי ביטוי בירי והריגה ופציעה של מוסקים, השחתת עצים וגניבת יבולים.