טיפול הרשויות בתלונות על אלימות אזרחים ישראלים

פורסם: 
9.5.10
עודכן: 
23.1.13

אחד מתפקידיו העיקריים של כל שלטון הוא לאכוף את החוק ולהגן על חייהם, רכושם וזכויותיהם של האנשים הכפופים לשיפוטו. חובה זו של השלטון הישראלי אינה חלה רק כלפי אזרחים ישראלים, בישראל או בשטחים, אלא גם כלפי הפלסטינים החיים בשטחים.

כאשר פלסטינים פוגעים באזרחים ישראלים, נוקטות הרשויות בכל האמצעים, בהם כאלה שאינם מתיישבים עם המשפט הבינלאומי ומהווים הפרה בוטה של זכויות האדם, כדי לעצור את החשודים ולהביאם למשפט. בתי-המשפט הצבאיים נוהגים עם המורשעים במלוא חומרת הדין. אולם, כאשר אזרחים ישראלים פוגעים בפלסטינים, נוקטות הרשויות הישראליות במדיניות בלתי-מוצהרת של סלחנות, פשרנות ואי מיצוי הדין עם הפוגעים.

מדיניות זו באה לידי ביטוי כבר בפעולותיהם של הממונים על אכיפת החוק בשטח, צה"ל ומשטרת ישראל, אשר אינם עושים די כדי למנוע מראש פגיעה בחייהם וברכושם של פלסטינים וכדי להפסיק התקפות אלימות של מתנחלים בזמן התרחשותן. כל אחת מזרועות השלטון והחוק, וכולן גם יחד, נוטות להקל ראש בגילויי האלימות הרבים של אזרחים ישראלים נגד תושבים פלסטינים בשטחים.

הניסיונות של כוחות הביטחון למנוע מעשי אלימות של מתנחלים או לעצור את העבריינים הם מעטים וקלושים. מעשי אלימות רבים לא נחקרו כלל ובמקרים אחרים החקירות נמשכו זמן רב והסתיימו ללא נקיטת צעדים נגד אדם כלשהו. מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בספטמבר 2000 ועד לחודש דצמבר 2011, פנה בצלם למשטרת ישראל לגבי 352 מקרי אלימות כלפי פלסטינים ופגיעה ברכושם על ידי מתנחלים וביקש לברר אם נפתחה חקירה לבירור המקרים ומה מצב החקירות שנפתחו. על פי הידוע לבצלם, ב-71% מהמקרים נפתחה חקירה, לעומת כ-23% מהמקרים שבהם כלל לא נפתחה חקירה, ב- 6% מהמקרים לא התקבל מענה או שהפנייה לא אותרה. ב-11% בלבד מכלל החקירות שנפתחו, הוגש כתב אישום. במקרים שבהם הועמדו מתנחלים לדין ואף הורשעו, הוטלו עליהם לרוב עונשים קלים ביותר. מדיניות זו עומדת בניגוד גמור למדיניות האכיפה והענישה במקרים של פגיעות של פלסטינים בישראלים.

פלסטינים רבים נמנעים מהגשת תלונות במשטרה על פגיעות מדי מתנחלים, בין השאר בשל חוסר האמון שלהם במערכת החוק הישראלית. בדרך כלל, בהיעדר תלונה, מסרבת המשטרה לפתוח בחקירת האירוע, גם אם נודע לה עליו ממקורות אחרים.

אולם, גם מי שמבקש להתלונן נתקל בקשיים שהמערכת מציבה בפני פונים פלסטינים. חלק מתחנות המשטרה נמצאות בתוך התנחלויות, ולכן אינן נגישות לפלסטינים. במקרים כאלה נאלצים הפלסטינים לתאם את הגעתם עם השוטרים בתחנה, אולם לא פעם אינם זוכים לשיתוף פעולה מצדם. בעיקרון, פלסטינים יכולים להגיש תלונות אצל שוטרים המוצבים במנהלת התיאום והקישור, אולם השוטרים אינם נוכחים תמיד במקום ובהיעדרם מופנים הפלסטינים שוב לתחנות המשטרה. פלסטינים שהצליחו להגיש תלונה אמורים לקבל טופס המאפשר להם להתעדכן במצב הטיפול בתלונה בטלפון או באינטרנט. עם זאת, טופס כזה לא נמסר לכל המתלוננים ופלסטינים רבים כלל אינם מודעים לזכותם לקבלו ולכן לא דורשים אותו. במצב כזה, אין באפשרותם להתעדכן בנוגע לטיפול בתלונתם ובמקרה בו נסגר התיק, הם עלולים לאבד את זכותם לערער על החלטה זו בשל חלוף הזמן.