עונת המסיק ברוב האזורים בשטחים נפתחה ב-28.10.06, לאחר תום עיד אל-פיטר, ותימשך כחודשיים.

ענף הזיתים הוא אחד מענפי החקלאות החשובים ביותר בגדה המערבית ומהווה מקור פרנסה עיקרי, אם לא בלעדי, לעשרות אלפי משפחות פלסטיניות. ההסתמכות על חקלאות בכלל ועל ענף הזיתים בפרט, כמקור הכנסה עיקרי, גברה מאוד מאז תחילת האינתיפאדה השנייה. זאת בעיקר כתוצאה מההגבלות החמורות שמטילה ישראל מאז, על כניסת פלסטינים לעבוד בשטחה. בנוסף, בעקבות עליית תנועת החמאס לשלטון והחלטת ישראל והמדינות התורמות שלא להעביר לרשות כספים, נמצאת האוכלוסייה הפלסטינית במשבר כלכלי עמוק במיוחד: 46% מהמשפחות הפלסטיניות בגדה המערבית חיות מתחת לקו העוני ו-27% מהתושבים מובטלים. השנה, יותר מאי פעם, תלויה פרנסתן של עשרות אלפי משפחות פלסטיניות בקיום המסיק ובמכירת הזיתים ושמן הזית. בנוסף לבעלי האדמות החקלאיות, מתפרנסים מענף הזיתים אלפי משקי בית נוספים, של פועלי המסיק, בעלי ועובדי בתי הבד, המובילים והמשווקים.

בשנים האחרונות הקשו שני גורמים על קיום המסיק: אלימות המתנחלים, אותה מאפשר הצבא, ומכשול ההפרדה והגבלות שהטילה ישראל על הכניסה לשטחים שנותרו מאחוריו.

אלימות מתנחלים

בשנים האחרונות הפכו מוסקי הזיתים באזורים הסמוכים להתנחלויות ולמאחזים מסוימים בגדה המערבית יעד להתקפות אלימות של מתנחלים, אשר כרתו ושרפו עצי זית וגנבו יבולים. על אף תלונות ודיווחים חוזרים ונשנים לא נערכו כוחות הביטחון כראוי למנוע מעשי אלימות אלה.

כדי להימנע מן הצורך להגן על המוסקים הפלסטיניים מפני אלימותם של מתנחלים, נהג צה"ל לסגור שטחים נרחבים בהם אסר על קיום המסיק. לטענת צה"ל נועדו צווי הסגירה להגן על המוסקים. במהלך עונת המסיק של שנת 2004 עתרו האגודה לזכויות האזרח ועמותת שומרי משפט לבג"ץ, מטעם חמישה כפרים בגדה, בדרישה לאפשר לפלסטינים גישה לאדמותיהם החקלאיות, עליהן השתלטו מתנחלים בחסות צה"ל.

בפסק הדין, שניתן ב-26.6.06, קבע בג"ץ כי, ככלל, אין לסגור שטחים בשל אלימות מתנחלים ועל צה" ל לאכוף את החוק. השופטת בייניש ציינה כי "השטחים הנסגרים הם שטחים פרטיים המוחזקים על ידי פלסטינים ואשר בגישה אליהם תלויה פרנסתם. האיום הקיים על ביטחונם של הפלסטינים הוא ביצוע מעשי התנכלות מצד מפרי חוק ישראלים. בנסיבות אלה, סגירתם של השטחים האמורים בפני החקלאים הפלסטינים על מנת להתמודד עם האיום האמור אינה רציונאלית... מדיניות המונעת מפני תושבים פלסטינים להגיע לאדמות השייכות להם, לשם השגת תכלית של הגנה עליהם מפני התקפות המכוונות נגדם, הינה כמדיניות המצווה על אדם שלא להיכנס לביתו על מנת להגן עליו מפני שודד האורב לו על מנת לתקפו."

עם זאת, התיר בג"ץ סגירה של שטחים במקרים בהם קיים חשש לשלום המתנחלים, בתנאי שמתאפשרת גישה של הפלסטינים לאדמותיהם בשטחים אלה. "בכל מקרה של סגירת שטחים יש לזכור, כי חובה ליתן לתושבים הפלסטינים הזדמנות לסיים את כל העבודות החקלאיות הנדרשות באדמותיהם עד הזית האחרון". בפסק הדין קבע בג"ץ כי מחובתם של מפקד כוחות צה"ל בשטחים ומפקד מחוז ש"י במשטרת ישראל להגן באופן פעיל על החקלאים הפלסטינים ועל רכושם מפני המתנכלים להם.

למרבה הצער בחר צה"ל גם הפעם בדרך הקלה, ובמקום להיערך באופן נרחב להגנה על המוסקים, שב הצבא והוציא צווי סגירה לשטחים רבים. על-מנת שהצווים לא יעמדו בסתירה להוראתו הברורה של בג"ץ, נרשם עליהם הפעם כי נועדו להגנת המתנחלים, ולא המוסקים.

מכשול ההפרדה

מאז הוקם מכשול ההפרדה מגבילה ישראל את גישתם של חקלאים פלסטינים לאדמותיהם שממערב למכשול ומתנה אותה בקבלת היתר מטעמה. הקריטריונים לקבלת ההיתרים מגבילים ביותר: העדר מניעה ביטחונית, הוכחת בעלות על הקרקע או צו ירושה. מבקשי היתרים שאינם בעלי הקרקע נדרשים להוכיח קרבה משפחתית לבעלים או לספק חוזי חכירה או מסמכים המעידים על-כך שהם מועסקים בשטח החקלאי כפועלים.

פעמים רבות קיבלו חקלאים היתר לעצמם בלבד, ושאר בני המשפחה לא הורשו להגיע לשטח החקלאי. במקרים אחרים נקבע בהיתר כי המעבר מותר רק בשער מסוים המרוחק מאוד מאדמתם של החקלאים ובמקרים אחרים נדרשו החקלאים להגיש בנפרד גם בקשות להכנסת טרקטור או כלי רכב אחר על-מנת להוביל את היבול. גם על כניסת חמורים, המשמשים להובלת היבול, מטיל צה"ל הגבלות.

בעלי ההיתרים תלויים במדיניות ההפעלה של שערי המכשול. רוב השערים החקלאיים נפתחים לפרקי זמן קצרים, למשך 20 דקות עד שעה, פעמיים או שלוש פעמים ביום. מאז החלת משטר ההיתרים, באוקטובר 2003, התגלו בעיות רבות בהפעלת השערים: שערים לא נפתחו במועד, שערים שהיו פתוחים במשך כל ימות השנה הפכו לשערים עונתיים בלבד ושערים מסוימים נסגרו באופן קבוע.

מדיווחים שהגיעו לבצלם עולה כי רוב הבקשות להיתרים שהגישו השנה חקלאים פלסטינים טרם נענו.

בצלם קורא לממשלת ישראל ליישם את החלטת בג"ץ, לאפשר לפלסטינים למסוק את הזיתים באדמותיהם הסמוכות להתנחלויות ולמאחזים ולהגן עליהם מפני אלימות המתנחלים; כן קורא בצלם לממשלה להנפיק היתרי מעבר לכל בעלי האדמות החקלאיות שממערב למכשול ההפרדה, לבני משפחותיהם ולפועלים הלוקחים חלק במסיק; להאריך את שעות הפתיחה של השערים ולדאוג לפתיחתם הסדירה.