תוכנית E1 והשלכותיה על זכויות האדם בגדה המערבית

פורסם: 
2.12.12
עודכן: 
23.10.13

בסוף נובמבר 2012 פורסם בכלי התקשורת כי הממשלה הורתה לקדם הליכי תכנון של אלפי דירות שיהוו הרחבה של ההתנחלות מעלה אדומים במסגרת תכנית E1, בקטע המחבר בין מעלה אדומים לירושלים. לפי פרסומים אלה, החלטה זו התקבלה בעקבות ההכרה של העצרת הכללית של האו"ם במדינה פלסטינית כחברה משקיפה באו"ם. בעקבות ההוראה אישר המנהל האזרחי את הפקדתן להתנגדויות של שתיים מתוך שלוש התוכניות למגורים במתחם E1. עד אוגוסט 2013 התוכניות טרם הופקדו ולא חלה התקדמות בהליכי אישורן.

מימוש תכניות הבנייה במתחם E1 ייצור רצף בנוי בין ההתנחלות מעלה אדומים לבין ירושלים, יחריף את ניתוקה של מזרח ירושלים משאר חלקי הגדה המערבית ויפגע ברצף הטריטוריאלי בין צפון הגדה לדרומה.

הקמת התנחלויות בשטח כבוש מנוגדת להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי האוסרות על העברת אוכלוסייה של המדינה הכובשת אל השטח הכבוש ועל עריכת שינויים של קבע בתוך השטח הכבוש – אלא אם אלה נועדו לצרכי ביטחון או לטובת האוכלוסייה המקומית. הקמת ההתנחלויות גוררת פגיעה בשורה של זכויות האדם של הפלסטינים. בנוסף, המנהל האזרחי מתכנן לגרש את הקהילות הבדואיות הגרות באזורים אלה כיום. אם יתבצע הגירוש, תהיה זו הפרה של האיסור שמטיל המשפט ההומניטארי הבינלאומי על העברה בכפייה של "אזרחים מוגנים" – כמו קהילות אלה. העברה בכפייה מותרת רק במקרים חריגים, וגם אז רק באופן זמני, אך חריגים אלה אינם מתקיימים במקרה זה. 

מטה משטרת מחוז ש"י באזור 1E. צילום: אייל הראובני, בצלם, 14.11.11.
מטה משטרת מחוז ש"י באזור E1. צילום: אייל הראובני, בצלם, 14.11.12.

מהי תכנית E1?

תכנית המתאר למתחם E1 (תכנית מס' 420/4) אושרה ב-1999. היא מקיפה כ-12,000 דונם, רובם קרקעות שישראל הכריזה עליהן כאדמות מדינה – הליך שנגוע באי חוקיות. קרקעות אלה צורפו בשנות התשעים לשטח השיפוט של ההתנחלות מעלה אדומים, שמקיף מאז כ-48,000 דונם. התכנית כוללת בעיקר שטחים מצפון לכביש ירושלים-יריחו (כביש 1). הגבולות הצפוניים והדרומיים של התוכנית משיקים במידה רבה לתוואי גדר ההפרדה המתוכננת באזור, האמורה להותיר את מעלה אדומים בצד "הישראלי" ולנתק אותה משטחי הגדה המערבית הסמוכים לה. מתחם E1 קטוע על ידי מובלעות שנמצאות בבעלות פלסטינית פרטית, ששטחן מגיע לכ-775 דונם במקובץ, ושעליהן לא יכלה ישראל להכריז כאדמת מדינה. קרקעות אלה אינן כלולות רשמית בתכנית אולם ברור כי המציאות המרחבית שהתוכנית מייצרת תגביל מאוד את גישתם של בעלי הקרקע הפלסטינים אל אדמותיהם.

בנוסף לתכניות מגורים, התכנית מסמנת שטחים לתיירות, למסחר ולשירותים איזוריים, לבית עלמין איזורי, לדרכים ועוד. לשתיים מהתכניות כבר אושרו תוכניות מפורטות, שמכוחן ניתן להוציא היתרי בנייה:

  • תכנית 420/4/2, המייעדת כ-1,350 דונם למרכז תעסוקה ועסקים מטרופוליני משותף למעלה אדומים ולעיריית ירושלים, בחלק הצפוני-מערבי של מתחם E1, הנושק לגבול המוניציפלי של ירושלים. התוכנית, שהוגשה על ידי משרד התעשייה והמסחר והוכנה על ידי משרד רכס-אשכול, אושרה ב-2002 אך טרם מומשה.
  • תוכנית 420/4/9 המקיפה כ-180 דונם ומיועדת למטה משטרת מחוז ש"י, ואשר אושרה ב-2005. תכנית זו מומשה ומטה המשטרה פועל בתחומה מאז שנת 2008. במסגרת עבודות הפיתוח להקמתו בוצעו עבודות שונות, ובהן פריצת דרכים, בניית קירות תומכים, כיכרות לוויסות התנועה, הצבת תאורה ועוד, בעלות משוערת כוללת של כ-200 מיליון. היקפן של עבודות הפיתוח גדול בהרבה מהנחוץ עבור הסדרת הגישה למטה המשטרה ונראה כי הן נועדו לשמש חלק מהפיתוח העתידי של מתחם המגורים המתוכנן בסמוך אליו.

לפחות שלוש תוכניות מפורטות לבנייה למגורים במתחם E1 נמצאות בהכנה, והן כוללות את הקמתם של כ-4,000 יחידות דיור ועשרה בתי מלון. עד כה, עיכבו ממשלות ישראל בנייה נוספת במקום, בין השאר בשל התנגדותם הנחרצת של הממשל בארצות הברית ושל האיחוד האירופי; לפי פרסומים בתקשורת, ראש הממשלה בנימין נתניהו התחייב בפני נשיא ארה"ב שלא לבנות בשטח E1. למרות זאת, בסוף נובמבר 2012 הורתה הממשלה לקדם את התוכניות המפורטות, כתגובה להחלטת האו"ם על קבלת פלסטין כמדינה משקיפה. בעקבות ההוראה אישר המנהל האזרחי את הפקדתן להתנגדויות של שתיים מתוך שלוש התוכניות למגורים במתחם E1. עד אוגוסט 2013 התוכניות טרם הופקדו ולא חלה התקדמות בהליכי אישורן.

במי פוגעת התכנית?

למימוש תוכניות הבנייה במתחם E1 צפויות השלכות קשות על אוכלוסיית הגדה המערבית כולה. ירושלים גובלת באזור הצר ביותר בגדה המערבית שרוחבו, ממזרח למערב, כ-28 ק"מ בלבד. בנייה במתחם E1 תצמצם עוד יותר את המסדרון הצר ממילא שמחבר בין דרום הגדה לצפונה וקטיעת המרחב תקשה על הקמת מדינה פלסטינית בעלת רצף טריטוריאלי. ישראל אמנם מתכננת לסלול כביש חלופי לפלסטינים שיקשר בין שני האזורים, אולם מדובר בפתרון תעבורתי בלבד.

שטחן של כל ההתנחלויות מוגדר כשטח צבאי סגור, אולם איסור זה נאכף בדרך כלל רק בשטח הבנוי שלהן. מימוש התכנית יביא לכך שהקרקעות הפלסטיניות הפרטיות שיישארו כמובלעות בתחומי התוכנית יוקפו בשטח בנוי של התנחלויות וקיים חשש שבעליהן לא יוכלו להגיע אליהן ולעבדן. מימוש התכנית יפגע גם בקהילות בדואיות החיות באזור, שתישלל מהן הגישה לאדמות המרעה ושבכל מקרה, המנהל האזרחי מתכנן לגרש מבתיהם. בנוסף, הכבישים באזור המשמשים כיום את הפלסטינים יהפכו לכבישים מקומיים של מתנחלים, שעל פלסטינים ייאסר לנסוע בהם. אם לא ייסללו עבורם כבישים חלופיים, איסור זה יגביל את תנועתם באזור באופן משמעותי.

הבנייה במתחם E1 תקיף את מזרח ירושלים ממזרח ותתחבר לשכונות הישראליות שהוקמו מצפון לעיר העתיקה. מזרח ירושלים היא חלק מהגדה המערבית ובעבר שימשה מרכז מטרופוליני עבור תושבי הגדה, אולם האיסור שהטילה ישראל על כניסת פלסטינים לעיר יצרה ניתוק מלאכותי בין העיר לשאר חלקי הגדה. ניתוק זה יעמיק עם מימוש התכנית ב-E1.