תג המחיר של ממשלת ישראל

פורסם: 
25.6.12

ביום רביעי, 20.6.12, אישרה ועדת השרים לענייני התיישבות את ההסכם לפינוי חמשת המבנים בשכונת גבעת האולפנה בהתנחלות בית אל. לאחר האישור, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי מתווה ההסכם מסמן "שמירה על החוק". אלא שלא ברור לאיזה חוק מתכוון ראש הממשלה, וההסכם שנחתם אינו חוקי, לא לפי פסיקת בג"ץ ולא לפי המשפט הבינלאומי.

בתים בכפר דורא אל-קרע על רקע ההתנחלות בית אל. צילום: סילאן דלאל, בצלם, 29.6.10
בתים בכפר דורא אל-קרע על רקע ההתנחלות בית אל. צילום: סילאן דלאל, בצלם, 29.6.10

כמעט כל שטחה הבנוי של ההתנחלות בית אל הוא קרקע בבעלות פלסטינית פרטית, שנתפסה ברובה בשנות השבעים באמצעות צווים צבאיים בתואנה המפוקפקת שההתנחלות במקום נדרשת לצרכים צבאיים דחופים. אולם, חמישה מהמבנים בגבעת האולפנה שבצפון-מזרח בית אל – בהם מתגוררות 33 משפחות, נבנו על קרקע פלסטינית פרטית שלא נכללה בתחום הצווים הצבאיים. בנוסף, מבנים אלה הוקמו ללא היתר בנייה. המנהל האזרחי – שמשרדיו ממוקמים במרחק מאות מטרים מהשכונה – תיעד את גזל הקרקע ואת עבריינות הבנייה במקרה זה, כמו-גם בנייה ללא היתר של עשרות מבנים נוספים בבית אל, בסמוך לגבעת האולפנה, על קרקע פלסטינית פרטית, שגם היא לא נכללה בצווים הצבאיים. המנהל הוציא צווים להפסקת העבודה בגבעת האולפנה וצווי הריסה למבנים, אך לא מימש אותם ולא פעל להענשת האחראים לבנייה הלא חוקית.

מתנחלי בית אל, באמצעות תנועת ההתיישבות של המתנחלים, אמנה, וקריית הישיבה בית אל, טענו בפני קמ"ט מקרקעין במנהל האזרחי כי רכשו את הקרקע שעליה הוקמו בתי גבעת האולפנה. אולם, המדינה דחתה טענה זו וקבעה שהיא שקרית. האדם שלטענת המתנחלים מכר להם את הקרקע לא היה מעולם בעליה. זאת ועוד, אדם זה רכש כביכול את הקרקע מבעליה קודמים, אולם התברר כי "בעל הקרקע" הקודם היה בעת ה"מכירה" רק ילד בן שבע, שאינו יכול להיות רשום כבעליה של קרקע. הסכם הרכישה לא נרשם בטאבו ולא אושר על-ידי המנהל האזרחי, כנדרש על-פי הצווים הצבאיים. תיק החקירה של משטרת ש"י בנושא זיוף ההסכם לרכישת הקרקע בגבעת האולפנה נסגר בעילה של "חוסר אשמה" והמשטרה הסבירה כי "בוצעה עסקה כלשהי" על ידי אדם "שנחזה להיות בעלי הקרקע, אך היה למעשה קרוב משפחה בלבד של הבעלים", זאת מבלי להתייחס לאחריותן של תנועת אמנה ושל קריית הישיבה בית אל להסכם הרכישה המזויף. לפני שנה וחצי ערער ארגון יש דין בפני פרקליטות המדינה על סגירת תיק החקירה. פרקליטות המדינה טרם הכריעה בערר.

בעקבות עתירה שהגיש ארגון יש דין מטעם בעלי הקרקע הפלסטינים, תושבי הכפר דורא אל-קרע, התחייבה המדינה בפני בג"ץ לאכוף את החוק בגין גזל הקרקע והבנייה העבריינית. אולם, התחייבות זו מעולם לא קוימה. בנוסף, התחייבה המדינה לבג"ץ כי תהרוס את חמשת המבנים עד ל-1.5.12. ביקשה המדינה לדחות את הריסת המבנים ואת פינוי המתנחלים בשנה נוספת. בג"ץ דחה בקשה זו והורה על פינוי המבנים עד ל-1.7.12.

כפרס על גזל הקרקע הפלסטינית הפרטית בבית אל, על עבריינות הבנייה ועל זיוף ההסכם לרכישת הקרקע ובתמורה להבטחת המתנחלים להימנע מאלימות בעת פינוי מבני גבעת האולפנה אישרה ועדת השרים את העסקה הבאה: תושבי המבנים האמורים בגבעת האולפנה יועברו באופן זמני לאתר קראווילות בתוך בסיס אוגדת איו"ש הסמוך. אתר זה הוקם ללא היתר אך באישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה. 

עד לשנת 1979 פירש בית המשפט העליון את המשפט הבינלאומי כמתיר למפקד הצבאי לתפוס קרקע לצורך הקמת יישוב אזרחי, אם הקמת היישוב משרתת צרכים צבאיים. אולם, בפרשת אלון מורה הבהיר בג"ץ כי כאשר תפיסת הקרקע לא נועדה לשרת צרכים כאלה, היא סותרת את המשפט הבינלאומי ולפיכך אינה חוקית. מאז ניתן פסק הדין בשנת 1979 הפסיקה המדינה לתפוס אדמות פלסטיניות לצורך הקמת התנחלויות ועברו במקום זאת להקמת התנחלויות על אדמות פלסטיניות שהוכרזו "אדמות מדינה". כיוון שברור שהעברת תושבי האולפנה לבסיס הצבאי לא נועדה לשרת צרכים צבאיים, ואף גורם אף לא ניסה לטעון כך, הסכם זה אינו חוקי וסותר את פסיקת בג"ץ. הטענה שמדובר בהסדר זמני אינה רלוונטית, מה גם שניסיון העבר מלמד כי האתר הזמני עלול להפוך למקום מגורים קבוע.

בנוסף, עולה מפרסומים בעיתונות כי הובטח למתנחלים ש-300 דירות חדשות ייבנו בהתנחלות על אדמות שהמדינה הכריזה עליהן כ"אדמות מדינה". אין זה ברור עדיין אם דירות אלה אכן ייבנו והיכן, אולם למדינת ישראל אין אדמות כלשהן בגדה המערבית הכבושה. לפי המשפט הבינלאומי, אדמות הגדה, ללא קשר לסיווגן, מיועדות לשימוש האוכלוסייה הפלסטינית המקומית וישראל אינה רשאית לייעדן לשימוש התנחלויות, שהקמתן אסורה מלכתחילה על פי המשפט הבינלאומי. תג המחיר שגובה הממשלה עבור "שמירה על החוק" מוביל לעבירות נוספות על החוק ולהפרה של פסק הדין בבג"ץ אלון מורה.