ב-1.9.10 הכשיר בג"ץ את ביזת הקרקעות ואת הבנייה הבלתי חוקית שהיו כרוכות בהקמתו של מאחז דרך האבות הסמוך להתנחלות אלעזר שבגוש עציון. זאת לאחר שהמדינה הצהירה במשך קרוב לתשע שנים כי הבנייה במאחז נעשתה בניגוד לחוק. בג"ץ דחה את העתירה שהגישה תנועת "שלום עכשיו" בדרישה לפנות את המאחז ואת תושביו שפלשו לקרקע לא להם ובנו עליה את בתיהם ללא היתר, ואף נמנע מלהורות למדינה לקבוע מסגרת זמן מחייבת לאכיפת החוק. בפסק הדין של בג"ץ, אשר נכתב על-ידי השופט אדמונד לוי ושאליו הצטרפו השופטים עדנה ארבל וניל הנדל, נימקו השופטים את החלטתם בטענה שבית המשפט נמנע ככלל מהתערבות בסדרי עדיפויות של מערכת הביטחון בכל הנוגע לאכיפת הדין. באמתלה זו נתלית מערכת המשפט הישראלית, ובכלל זה שופטי בג"ץ, כבר 12 שנה בהימנעה מלהורות על מאכיפת החוק בכל הנוגע למאחזים.

בתי מגורים במאחז "דרך האבות" שבמחוז בית לחם. צילום: בצלם, 4.5.2010.

מאחז דרך האבות הוקם בפברואר 2001, במרחק של 500 מטר מגבולות שטח השיפוט של ההתנחלות אלעזר. לפי דו"ח המאחזים של עו"ד טליה ששון ומסד הנתונים של עוזר שר הביטחון לשעבר, תא"ל ברוך שפיגל, המאחז הוקם על קרקע פלסטינית בבעלות פרטית ועל אדמות סקר, שהבעלות לגביהן טרם הוכרעה.' לטענת תושבי הכפר אל-ח'דר, המאחז הוקם על קרקע חקלאית שעובדה ברציפות על ידי תושבי הכפר שנים רבות. מאז הוקם המאחז נמנעו רשויות אכיפת החוק הישראליות מנקיטת צעדים כלשהם לפינויו .

בתשובה שהגישה פרקליטות המדינה לבג"ץ בעקבות עתירת שלום עכשיו מ-2008, הסכימה המדינה כי מדובר במאחז בלתי מורשה. הפרקליטות טענה כי נגד כל המבנים במאחז מתנהלים צעדי אכיפה, כולל הוצאת צווי הפסקת עבודות וצווי הריסה, ושלא אושר "תכנון כלשהו" למאחז זה. נוכח עמדת המדינה הורו השופטים עוד ביולי 2009 למדינה להציג "מסגרת זמנים ברורה לביצוע הצווים".

גן משחקים במאחז "דרך האבות" שבמחוז בית לחם. צילום: בצלם, 4.5.2010.

מסגרת הזמנים לא הוגשה מעולם ובחודש באפריל 2010 הגישה פרקליטות המדינה לבג"ץ הודעה, שבה נתלתה בהחלטת הקבינט להקפיא זמנית את הבנייה בהתנחלויות, שלטענתה "מחייבת דחייה של משימות אכיפה אחרות". לפי גישת הפרקליטות, מימוש צווי ההריסה במאחז זה ממילא "אינו נמצא בסדר גבוה בסדרי העדיפויות". הפרקליטות הוסיפה כי הוחלט לקדם הליך סקר קרקעות שייקבע את סוגי הבעלות של קרקעות המאחז. על-פי ההודעה, אם יתברר שהבנייה נעשתה על אדמת מדינה, תישקל הסדרת הבנייה, ואם יתברר, כטענת תושבי הכפר אל-ח'דר, שהבנייה נעשתה על קרקע פלסטינית פרטית, יבוצעו "צווי ההריסה בהתאם לסדרי העדיפויות". בהודעתה הדגישה הפרקליטות כי בשל ה"משמעויות מדיניות-ביטחוניות" שיהיו להליך זה ולהחלטה שתתקבל בעקבותיו, המדינה אינה רואה "הצדקה" בקביעת לוח זמנים לקיום ההליך.

התחייבויותיה המדיניות של ישראל במסגרת תוכנית מפת הדרכים משנת 2003, אשר אושררו במסגרת ההבנות עם ממשל בוש וזכו להכרה גם בנאום בר-אילן של ראש הממשלה בנימין נתניהו בחודש יוני 2009, מונעות הקמת התנחלויות חדשות ועל הפקעת קרקעות להרחבת התנחלויות קיימות. לפיכך, גם אם יבוצע הליך סקר הקרקעות שהוזכר לעיל, ושהשופט לוי עצמו העיר בפסק הדין "שאין איש יודע אימתי יתבצע", מחויבת ישראל שלא להקצות קרקע למאחז זה.

פסיקת בג"ץ, המאמצת את עמדת פרקליטות המדינה בנוגע למאחז דרך האבות, מעניקה הכשר לביזת קרקעות ולעבריינות בנייה מתמשכת ומצטברת, במאחז זה ובכל שאר ההתנחלויות, ומעניקה לרשויות אכיפת החוק פטור מאכיפת החוק על מתנחלים עבריינים ופורעי חוק. על רקע אי-חוקיותן של ההתנחלויות מלכתחילה תובע בצלם מממשלת ישראל לפעול לפינוי מאחז זה כמו גם כל שאר ההתנחלויות ולאכוף את החוק לאלתר על המתנחלים.