כמה עובדות על ההתנחלות אריאל

פורסם: 
30.8.10
עודכן: 
17.6.12
ההתנחלות אריאל. צילום: קרן מנור, 27.3.12 ,activestills.orgההתנחלות אריאל. צילום: קרן מנור, 27.3.12 ,activestills.org

1. ההתנחלות אריאל הוקמה בשנת 1978 על אדמות שנתפסו בתואנת שווא של "צרכים צבאיים" דחופים ועל אדמות שהוכרזו כ"אדמות מדינה" ובהן שטחים מעובדים של הכפרים במחוז סלפית ואדמות טרשים ששימשו אותם למרעה. מדיניות ההכרזה על אדמות אלה כ"אדמות מדינה" נעשתה תוך הפרת הזכות להליך הוגן ובהסתמך על פרשנות מעוותת של החקיקה המחייבת בגדה. בשטחה המוניציפאלי של ההתנחלות קיימים עדיין איים רבים של אדמות בבעלות פלסטינית, שבעליהן אינן מורשים להגיע אליהן (ראו מפה). נכון לסוף שנת 2008 מתגוררים בהתנחלות 16,700 תושבים.

2. אריאל הוקמה בלב מחוז סלפית, באופן שחוסם את התפתחותה האורבאנית של העיירה סלפית. ישראל אינה מאפשרת העברת שטחים מאזור C שבשליטתה (המתפרש על-פני 60% משטח הגדה) לשטחי A ו-B , שבשליטת הפלסטינים, ומונעת בכך את המשך פיתוחה של סלפית.

3. גדר ההפרדה שהוקמה סביב אריאל יצרה טריז המפריד שבעה כפרים שמצפון לה (חארס, כיפל חארס, קירה, מארדה, ג'מעין, זיתא-ג'מעין ודיר-איסתיא), שבהם חיים כ-25,000 תושבים, מעיר המחוז והמרכז השלטוני שלהם, סלפית (10,000 תושבים) שבה הם מקבלים מגוון של שירותים.

4. בשנת 2000 חסמה ישראל בפני פלסטינים, במסגרת ההגבלות על התנועה בגדה, את הכניסה הצפונית לעיירה סלפית, כביש המסתעף מכביש חוצה שומרון והמשמש גם ככביש הגישה המרכזי לאריאל. בכך כפתה ישראל על כפרי מחוז סלפית נתיב נסיעה ממושך אל העיירה, העובר דרך צומת תפוח ודרך הכפרים יאסוף ואיסכאכא, עד לכניסה המזרחית לסלפית. נסיעה שארכה קודם לכן כחמש דקות ארכה במסלול זה בין חצי שעה לארבעים דקות, ולעיתים אף למעלה מכך. בחודש אפריל 2012 הסיר המינהל האזרחי את החסימות משני צדדיו של הכביש, ופתח אותו באופן חלקי לתנועת פלסטינים: כעת מתיר הצבא מעבר של תחבורה ציבורית ואמבולנסים בלבד. המנהל האזרחי הודיע כי בכוונתו לפתוח את הכביש באופן מלא בשלב מאוחר יותר. 

מפת נתיב הנסיעה  הארוך בין הכפרים שמצפון לאריאל לעיר המחוז סלפית.
מפת נתיב הנסיעה הארוך בין הכפרים שמצפון לאריאל לעיר המחוז סלפית.

5. ההזנחה המתמשכת בטיפול בשפכי אריאל, כתוצאה מחוסר התפקוד של מתקן הטיהור שבתחומי ההתנחלות, גרמה בעבר מספר פעמים לזיהום מתקן שאיבת המים המרכזי של סלפית. הזרמת שפכי אריאל גרמה כבר לפגיעה בחי ובצומח שבוואדי אל-מטווי, בין סלפית לאריאל.

6. ישראל מונעת את הקמתו של מתקן לטיהור שפכים בעיירה סלפית, למרות שהושג מימון להקמתו, ומוכנה לאשר זאת רק אם במתקן יטופלו גם שפכי אריאל.

7. על-פי דו"ח החשב הכללי במשרד האוצר לשנת 2007 אריאל היא העירייה הזוכה לתמיכה הכספית הנרחבת ביותר בהקצאה לתושב, מכלל הרשויות הישראליות. ההקצאה לתושב באריאל (9,035 ש"ח לשנה) גבוהה פי 7.5 מההקצאה הממוצעת 'לתושב בעיריות בישראל, (1,200 ש"ח לשנה). זאת למרות מיקומה של אריאל באשכול חברתי-כלכלי גבוה יחסית (6).