בג"ץ אישר ב-22.8.11 את הקפת השטח הבנוי של הכפר אל-ולג'ה במכשול ההפרדה – חומת בטון בגובה של תשעה מטרים ובאורך של 700 מטר. החומה תנתק את הכפר ממאות דונמים של אדמותיו החקלאיות, ותותיר רק פתח אחד, לכביש המחבר את הכפר מזרחה לעבר בית ג'אלה והעוקף את הכפר ממערב ומצפון ומגיע לאזור מלחה שבדרום העיר ירושלים. התוואי המתוכנן באזור צפוי להקיף בקרוב גם את שטחו הבנוי של הכפר בתיר הסמוך.

חומת ההפרדה שהוצמדה לבתי הכפר אל-ולג'ה. צילום: אייל הראובני, בצלם, 5.11.10.

הכפר אל-ולג'ה

הכפר אל-ולג'ה שוכן על רכס דרומית לנחל רפאים. לפני 1948 שכן הכפר צפונית לנחל רפאים, באדמות שעליהן הוקם מאוחר יותר מושב עמינדב , אך ב-1948 נמלטו חלק מתושביו אל אזור האדמות החקלאיות של הכפר, שנותרו מעבר לקו הירוק, והקימו שם את הכפר הנוכחי. ב-1967 החליטה הממשלה לספח כשבעים אלף דונם משטח הגדה המערבית לשטחה המוניציפאלי של העיר ירושלים. בשטח שסופח הוכללו כשליש מאדמות הכפר, במיקומו החדש, בתחום השיפוט של עיריית ירושלים, ושאר אדמות הכפר נותרו בשטח הגדה המערבית. על כמחצית מאדמות הכפר הקימה ישראל התנחלויות – את הר גילה ואת שכונת גילה שבתוך התחום השיפוט המוניציפאלי המורחב של ירושלים. בכפר מתגוררים כיום כאלפיים תושבים, שרק למיעוטם יש מעמד של תושבי ירושלים.

הכפר אל-ולג'ה. צילום: אייל הראובני, בצלם, 5.11.10.

מניעת פיתוח של הכפר

לאורך השנים לא העניקה עיריית ירושלים שירותים לכפר. נציגי העירייה הגיעו אליו בעיקר כדי לתעד בתים שנבנו ללא היתר או להרסם. בסוף שנות התשעים הכינו התושבים תכנית מתאר לשטח הכפר. התכנית הציעה להסדיר את הבנייה הקיימת בכפר, לאפשר הקמת מבני ציבור וסלילת דרכים ולשמר את הטרסות החקלאיות העתיקות הייחודיות לאזור הכפר. תושבי הכפר החלו לקדם את תכניתם מול עיריית ירושלים ומול מועצת התכנון במנהל האזרחי, אך במהלך האינתיפאדה השנייה לא דנו רשויות התכנון בתכנית. לאחר תום האינתיפאדה השנייה סירבה עיריית ירושלים לדון בתכנית בתואנה שמכשול ההפרדה המתוכנן באזור ינתק את הכפר מתחומי העיר. בפברואר 2009 דחתה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה את תכנית המתאר בטענה כי הכפר שוכן על שטח ירוק שאינו מיועד לבנייה.

הסרטון שלעיל הופק במסגרת פרויקט משותף של בצלם עם עיתון הגרדיאן הבריטי על היבטים שונים של המצב במזרח ירושלים, והוא מתאר את מאבקו של עבד אל-פתאח עבד רבו לשמור על אדמת משפחתו באל-ולג'ה. לצפייה בסרטונים נוספים מהפרויקט הקליקו כאן.

מכשול ההפרדה באזור אל-ולג'ה

תוואי המכשול באזור הכפר עובר כולו בשטחי הגדה המערבית ושונה כמה פעמים במהלך השנים. בתכנון המקורי נכלל הכפר בצדו המערבי, ה"ישראלי", של המכשול וניתק אותו מנפת בית לחם, שאליה שייכים תושבי הכפר ושממנה הם מקבלים את כל השירותים. בהמשך שינתה מערכת הביטחון את התוואי כך שהקיף בקו מפותל את כל השטח הבנוי בכפר וניתק אותו ממאות דונמים של אדמותיו החקלאיות, מהמעיין שמימיו שימשו להשקיית הגידולים החקלאיים ומבית הקברות הישן של הכפר. תוואי זה הפריד בין הכפר לבין ההתנחלות הצמודה הר גילה והותיר נתיב יחיד לכניסה וליציאה מהכפר, לכיוון העיירה הסמוכה בית ג'אלה. שינוי נוסף שנערך בתוואי העביר את מנזר כרמיזן ואת אדמותיו לצדו המערבי של המכשול, לבקשת המנזר.

טרסות חקלאיות עתיקות באדמות אל-ולג'ה. צילום: אייל הראובני, בצלם, 5.11.10.

ישראל הקפיאה את הקמת המכשול באזור הכפר עד לתחילת שנת 2010 בנימוק של קשיים תקציביים. עם חידוש העבודות בחודש מארס 2010 עתרה מועצת הכפר לבג"ץ בטענה שהעבודות מתבססות בחלקן על צווי תפיסה צבאיים שתוקפם פג וכי חלק מהעבודות מתבצעות באדמות שלא נתפסו כלל בצווים צבאיים. בג"ץ לא הוציא צו להפסקת העבודות ומערכת הביטחון הזדרזה להקים בינתיים את המכשול. רק בדצמבר 2010 הוציא בג"ץ צו ביניים להפסקת העבודות עד לבירור הטענות שבעתירה. עד אז נסללה כבר דרך פטרולים רחבה והוקמה חומת בטון בגובה של תשעה מטרים. החומה שהוקמה מקיפה כעת את רוב השטח הבנוי של הכפר, כשצדה הפונה להתנחלות הר גילה מחופה באבן ירושלמית ואילו צדה הפונה לכפר אל-ולג'ה נותר בנוי מבטון חשוף. ביצוע העבודות הסב נזק עצום לנופי שמורת עמק רפאים הבולט לעין ממרחק רב.

ההתנגדויות לתוואי מכשול ההפרדה

בצעד נדיר הגישה החברה להגנת הטבע חוות דעת המתנגדת לתוואי המכשול באזור אל-ולג'ה. בחוות הדעת נטען כי מתאר נוף הטראסות באזור, הקיימות עוד ממחצית האלף הראשון לספירה, הוא נכס תרבותי המשמר את מסורות העיבוד החקלאי בטרסות.החברה הציעה לשמר את האזור ואף ולהכריז עליו כעל אתר מורשת עולמית. כמו כן הציעה החברה להעתיק את תוואי המכשול אל סמוך לתוואי הכביש המחבר את הכפר ואת ההתנחלות הר גילה לדרום ירושלים. גם השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פנה לשר הביטחון וביקשו להימנע מפגיעה בנוף הטרסות הייחודי לאזור.

השחתת טרסות חקלאיות עתיקות באדמות אל-ולג'ה. צילום: אייל הראובני, בצלם, 5.11.10.

החלטת בג"ץ

בג"ץ דחה את כל הטענות של מועצת הכפר אל-ולג'ה . זאת לאחר שמערכת הביטחון התחייבה להקים שני שערים לאורך המכשול דרכם יורשו תושבי הכפר להגיע לאדמותיהם החקלאיות. המעבר בשערים אלה יהיה מותנה בקבלת היתרים מהמנהל האזרחי. מערכת הביטחון הוסיפה שתוואי המכשול יוסט צפונה כך שהמעיין יוותר בתחומי הכפר המוקף בחומה וכמו כן ייסלל מעבר תת- קרקעי לבית הקברות הישן. שופטי בג"ץ - דורית בייניש, אשר גרוניס ועוזי פוגלמן – כתבו בפסק הדין כי תוואי המכשול הינו "סביר ומידתי" ביחס ל"תועלת הביטחונית הרבה" המופקת מהקמתו. השופטים התעלמו בפסיקתם מהפגיעה הנופית הקשה שיוצר המכשול בנוף הטרסות העתיק.

השפעת המכשול על הכפר אל-ולג'ה

מכשול ההפרדה מסב כבר כעת נזקים כבדים לכפר אל-ולג'ה, ואלה צפויים להחמיר עם השלמתו. המכשול ימנע כל אפשרות לפיתוח בכפר כיוון שהוקם בצמוד לבתי התושבים. בנוסף, במסגרת פריצת התוואי ועבודות הבנייה הנרחבות שבוצעו באזור הוסב נזק כבד לטרסות חקלאיות מעובדות. הדרישה מהתושבים לקבל היתרים על מנת להגיע לאדמותיהם עלולה לפגוע קשה בפרנסתם. הניסיון מאזורים אחרים בגדה המערבית מלמד שהמינהל האזרחי נותן היתרים לחקלאים רק במשורה וכי תושבים רבים שאדמותיהם נותרו מצידו המערבי של מכשול ההפרדה נאלצו לנטוש את עיבודן.