בחודש יוני 2009 הודיעה המדינה לבג"ץ כי החליטה להקפיא את העבודות להקמת מכשול ההפרדה סביב ההתנחלות מעלה אדומים. הפרקליטות נמקה את ההחלטה ב"מגבלות תקציביות ובשל צרכים אחרים המונחים לפתחה של מערכת הביטחון".

על-פי התוואי המתוכנן ייצור המכשול מובלעת ישראלית בעומק הגדה המערבית שתקיף את ההתנחלויות מעלה אדומים, כפר אדומים וקידר ואת אזור התעשייה מישור אדומים. אם יוקם המכשול בתוואי זה תבותר הגדה המערבית לשניים, כיוון שהמובלעת תחסום את המעבר הישיר של תושבי הגדה בין צפון הגדה לדרומה ולתוך מזרח ירושלים. ביתור הגדה ימנע מן הפלסטינים גם לממש את זכותם להגדרה עצמית במדינה בת-קיימא. זאת מאחר שכל פתרון שיאפשר תנועה פלסטינית רציפה בין צפון ודרום הגדה יחייב את ישראל לסלול כביש עוקף מסביב לגוש אדומים אשר יעבור בתנאי שטח קשים בבקעת הירדן, אזור הנמצא גם הוא כיום בשליטה ישראלית, ויאריך באורח ניכר את משך הנסיעה.

הקמתה של הגדר בתוואי המתוכנן הייתה פוגעת בעיקר בתושבי אבו דיס והכפר סוואחרה א-שרקייה שכן היא היתה חוסמת כל אפשרות לפיתוח עתידי בעתודת הקרקעות שבבעלותם ומונעת מתושביהם גישה לאדמות החקלאיות שלהם ובפועל היתה מספחת את אדמותיהם לשטחים שבשליטת ישראל.

מפת התוואי המתוכנן באזור מעלה אדומים

בשנת 2006 עתרו מועצת העיירה אבו-דיס ומועצת הכפר א-סוואחרה א-שרקייה לבג"ץ נגד הקמת הגדר בתוואי המתוכנן. בעקבות העתירות תיקנה המדינה את תוואי גדר ההפרדה והסיטה אותו לכיוון צפון-מערב, אולם שינוי זה לא צמצם משמעותית את הפגיעה בתושבים.

ההודעה על ההקפאה באה לאחר שחלקים ממכשול ההפרדה באזור זה, בין העיירה אל-עיזרייה להתנחלות מעלה אדומים, כבר הוקמו. בעקבות הודעת פרקליטות המדינה החליט בג"ץ להקפיא את הדיון בעתירות. עם זאת, ישראל לא ביטלה את צווי תפיסת הקרקע למכשול ההפרדה בתוואי זה.

ההקפאה הממושכת של עבודות הקמת מכשול ההפרדה בתוואי זה, כמו גם בתוואים של מובלעות אחרות של תוואי הגדר בעומק הגדה המערבית - אריאל, קדומים וקרני שומרון, מחזקת את הטענה כי תוואי מכשול ההפרדה באזורים אלה לא נקבע על פי שיקולים ביטחוניים אמיתיים ודחופים אלא במטרה לקבוע באופן חד-צדדי עובדות בשטח שעלולות לפגוע בכל הסדר עתידי בין ישראל לבין הפלסטינים.'