גדר ההפרדה

6.7.08: חשש מגירוש תושבי ערב א-רמאדין אל-ג'נובי שנכלא על-ידי מכשול ההפרדה

פורסם: 
8.7.08

מעדויות שגבה בצלם עולה כי המנהל האזרחי הודיע לאחרונה לתושבי הכפר הפלסטיני ערב א-רמאדין אל-ג'נובי שבסמוך לו הוקמה ההתנחלות אלפי מנשה, במובלעת שממערב למכשול ההפרדה,' כי יידרשו לפנות את כפרם ולעבור לאתר חלופי. ההודעה עומדת בסתירה להתחייבות מפורשת של ישראל בבג"ץ.

תושבי ערב א-רמאדין אל-ג'נובי יושבים במקום מאז סוף שנות החמישים, על אדמות שרכשו ואשר נרשמו על שמם בטאבו. בשנת 2002 'נכלא הכפר במובלעת של מכשול ההפרדה המספח דה פקטו לישראל את ההתנחלות אלפי מנשה. ביום חמישי, ה- 5.6.2008, הגיעה לכפר משלחת מטעם המנהל האזרחי, שמנתה מספר חיילים וקצין שהציג את עצמו כממונה מטעם המנהל האזרחי על אזור קלקיליה. הקצין ביקש לפגוש את נכבדי הכפר, ובמהלך פגישתם הציע למארחיו לפנות את כפרם ולהתיישב באתר חלופי מעברו המזרחי של מכשול ההפרדה. לדברי התושבים אמר הנציג במהלך הפגישה כי במוקדם או במאוחר יידרשו התושבים לפנות את המקום ואם יעשו כך כעת יסייע להם המינהל במתן שירותים כגון חשמל ומים. תושבי הכפר שנכחו בפגישה סירבו לשמוע את ההצעה ועזבו את המפגש.

הכפר ערב א-רמאדין אל-ג'נובי. צילום: ראאיד מוקדי, בצלם, 23.6.08.
הכפר ערב א-רמאדין אל-ג'נובי. צילום: ראאיד מוקדי, בצלם, 23.6.08

ישראל כבר הצהירה בעבר, במסמך רשמי כי "נבחנת האפשרות להציע לתושבים הבדואים המתגוררים במתחמים ערב א-רמאדין וערב אבו פארדה הסדר מגורים באתר המצוי מחוץ לתחום הגדר".' עם זאת, בשנת 2007, התחייבה המדינה כאמור בבג"ץ, התחייבות שנרשמה בפסק דין מחייב, להבטיח תנאי חיים סבירים לתושבי הכפר.

מאז, לא עשתה ישראל דבר על-מנת לעמוד בהתחייבותה זו ואף הוציאה צווי הריסה לחלק מהמבנים בכפר.' תושבי הכפר מתפרנסים מגידול צאן, ומכשול ההפרדה חוסם את גישתם לשטחי המרעה שלהם. מאז הוקם המכשול נגדע מקור פרנסתם ומצבם הולך ומדרדר. נוכח כל זאת, עולה חשש כבד כי ישראל מעוניינת לכפות על תושבי הכפר מעבר לאתר אחר, אם בכך שתמנע מהם פתרון שיאפשר את פרנסתם, ואם באמצעות גירוש בכוח.

מפת ההגבלות על תנועה באזור הכפר ערב א-רמאדין
מפת ההגבלות על תנועה באזור הכפר ערב א-רמאדין

בשנת 2007 כבר גירשה ישראל תושבי כפר אחר שנכלא על-ידי מכשול ההפרדה: הכפר ח'רבת קסה שממערבית לחברון נכלא בדומה לערב א-רמאדין בין הקו הירוק למכשול. ב-29.10.07 גירש הצבא את התושבים, שמנו למעלה מ-200 נפש, והרס את הכפר.

בצלם רואה בחומרה רבה את נסיגתה של ישראל מהתחייבותה בבג"ץ. מכשול ההפרדה הוקם בתוך שטח הגדה המערבית תוך הפרה של המשפט הבינלאומי, שנועד להגן על תושבי השטח הכבוש. מצוקתם של תושבי הכפר, שנגרמה על-ידי הקמת המכשול, נובעת ממעשיה של ישראל, ולפיכך, מחובתה של ישראל לספק לתושבים פתרון במקום מגוריהם. העברה בכפייה של תושבים בשטח המוגן מהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי, שחלה עליה אחריות פלילית אישית. המעורבים במעשה - הן בביצועו והן במתן פקודות לביצועו, מסתכנים בהעמדה לדין בבתי דין בינלאומיים.

בצלם אומר כי לרשויות הביטחון אסור אפילו לשקול העברה כפויה של תושבי הכפר ערב א-רמאדין ממשכנם. על הרשויות למצוא דרכים אחרות לקיים את התחייבותן בפני בג"ץ לדאוג לתנאי חיים סבירים של תושבי הכפר, בין היתר באמצעות הסדרת גישתם של התושבים, על עדרי צאנם, לשטחי המרעה המסורתיים שלהם.

מבנה מועמד להריסה בכפר ערב א-רמאדין אל-ג'נובי. צילום: ראאיד מוקדי, 11.7.08.
מבנה מועמד להריסה בכפר ערב א-רמאדין אל-ג'נובי. צילום: ראאיד מוקדי, 11.7.08

רקע:

הכפר ערב א-רמאדין אל-ג'נובי הוקם בשנות החמישים על-ידי פליטים פלסטינים שנאלצו לעזוב מספר שנים קודם לכן את בתיהם באל-עוג'ה שבאזור באר-שבע. את אדמות הכפר רכשו תושביו מתושבי העיירה חבלה הסמוכה ומאז הם יושבים במקום.

הכפר שוכן מדרום מזרח לעיר קלקיליה. בשנות השמונים הוקמה במרחק של כקילומטר וחצי ממזרח לכפר ההתנחלות אלפי מנשה. 'בכפר חיות כ-60 משפחות, המונות 200 נפש, בתנאים קשים ביותר. תושבי הכפר מתגוררים במבנים מאולתרים העשויים פח ובד גס, ללא חיבור מסודר לרשת החשמל, ללא כביש גישה וללא שירותים קהילתיים בסיסיים כגון חינוך ובריאות. רוב תושבי הכפר מתפרנס מגידול צאן, ומיעוטם עוסק במסחר ובעבודה שכירה.

אזורי המרעה של תושבי הכפר כללו בעבר את האדמות עליהן קמה בשנות השמונים ההתנחלות אלפי מנשה וכן אדמות ממזרח לעיר קלקיליה (מצפון לכפרם). אדמות אלה (בסמוך לקלקיליה) היו האדמות היחידות הפתוחות בפני רועי הכפר למרעה לאחר שאדמות אלפי משנה נסגרו בפניהם.

מכשול ההפרדה באזור

מכשול ההפרדה, אשר הוקם באזור זה בשנת 2002 נבנה כאצבע המתעקלת מזרחה, עמוק לתוך שטח הגדה המערבית, על-מנת להקיף את ההתנחלות אלפי מנשה ולהותיר אותה מעברו המערבי של המכשול. תוואי המכשול ניתק ובודד את ערב א-רמאדין, וארבעה כפרים סמוכים, משטחי המרעה שלהם ומשורה של יישובים פלסטיניים באזור, שאליהם היו קשורים בקשרים ענפים ואשר בהם קיבלו שירותים חיוניים שונים.

תחילה ניסו תושבי הכפר להוסיף ולהחזיק בעדרי הצאן שלהם על-ידי רכישת תערובות מזון כתחליף ליציאה למרעה. אולם, בשל עלותו הגבוהה של המספוא נאלצו בסופו של דבר לוותר על פתרון זה. להערכת תושבי הכפר, מכרו עד היום כ-80 אחוזים מן התושבים את עדריהם ואיבדו את מקור פרנסתם. חלקם הקטן מועסק כיום באורח זמני בעבודות גינון וניקיון בהתנחלות אלפי מנשה, והיתר 'חיים כיום מפדיון מכירת עדריהם. כ-10% מהתושבים המועסקים בחלקים אחרים של הגדה המערבית נתקלים בבעיות רבות הכרוכות במעבר היומיומי במחסומים.

ב-29.8.2007 הורה בג"ץ למדינה לשנות את תוואי המכשול סביב ההתנחלות אלפי מנשה, ולהוציא מהמובלעת שיצר התוואי את הכפרים ראס א-טירה, ואדי א-ראשה ומעארת א-דבעה. ההחלטה לא סיפקה פתרון למצוקתם של' הכפרים ערב א-רמאדין אל-ג'נובי ואבו-פארדה, שנותרו בעברו המערבי של המכשול, אולם בפסק הדין צוינה התחייבותה של המדינה "לפעול במטרה שתנאי החיים של התושבים [של שני הכפרים שנותרו במובלעת] יהיו סבירים".