ב-7 באפריל הרסו כוחות הביטחון בכפר צור באהר שבמזרח ירושלים את דירת משפחתו של חוסאם דוויאת, שביצע בחודש יולי פיגוע באמצעות דחפור במרכז ירושלים. ההריסה התאפשרה לאחר שבג"ץ דחה את עתירת המשפחה ב-18.3.09 והתיר להרוס את דירת המשפחה.

הריסת בית משפחת דוויאת במזרח ירושלים. צילום: כרים ג'ובראן, בצלם, 7.4.09.

כמו במקרים דומים בעבר, גם כאן קיבלו השופטים לוי, גרוניס ונאור את טענת המדינה כי הריסת הבית מרתיעה אחרים מביצוע של מעשים דומים. השופטים אישרו את הריסת הדירה, למרות שבאף שלב לא טענה המדינה כי בני משפחתו של דוויאת סייעו בידו או שידעו על תכניותיו.

מאז 1967 ועד 2005 נקטה ישראל במדיניות של הריסה ואטימה של בתים בגדה המערבית וברצועת עזה כאמצעי לענישת בני משפחות של פלסטינים שפגעו בישראלים. ביסודה של מדיניות זו עמדה הטענה שבשל הדאגה למשפחתם, יירתעו פלסטינים מביצוע פיגועים. במסגרת זו, הרסה ישראל 664 בתים בין אוקטובר 2001 לסוף ינואר 2005 והותירה מעל 4,182 בני אדם ללא קורת גג.


מדיניות זו אסורה לפי הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי. יעדה המוצהר הוא פגיעה בחפים מפשע - בני משפחה של חשודים שאיש אינו טוען שהיו מעורבים בעצמם בעבירה כלשהי. ככזו היא מהווה ענישה קולקטיבית, המנוגדת לעקרון שאין מענישים אדם בשל מעשה שעשה זולתו.

בפברואר 2005 אימצו שר הביטחון שאול מופז והרמטכ"ל משה יעלון את המלצותיו של צוות חשיבה בראשות האלוף אודי שני וקבעו שלא יבוצעו עוד הריסות עונשיות. השינוי במדיניות נבע מכמה טעמים. בין השאר נקבע כי לא ניתן להכריע חד משמעית כי הריסות אלה אכן יעילות במניעת פיגועים ומצד שני, הוצגו בפני הוועדה ראיות לכאורה שהריסות אלה יוצרות שנאה רבה שאף מגבירה את המוטיבציה לבצע פיגועים נוספים. בנוסף, הגיעה הועדה למסקנה כי הריסות אלה מזיקות לתדמיתה של ישראל בעולם, וכי חוקיותן מבחינת המשפט הבינלאומי מוטלת בספק. הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אביחי מנדלבליט, הבהיר בישיבה של ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת כי ההחלטה שהתקבלה לא נגעה רק לתקופה של רגיעה והיא תשאר גם אם יתחדשו הפיגועים. הפצ"ר הדגיש כי ההחלטה היא גורפת והנושא ייבחן מחדש רק אם יהיה שינוי קיצוני של הנסיבות.

למרות זאת, ב-19.1.09, בלי שניתן כל הסבר משכנע, חידשה ישראל מדיניות זו ואטמה שתיים מתוך ארבע הקומות בבית משפחתו של מבצע הפיגוע בישיבת "מרכז הרב", עלאא אבו דהים, בהן גרו הוריו ואחד מאחיו. גם במקרה זה נאטם הבית רק לאחר שבג"ץ נתן את אישורו.