כל האמצעים כשרים: מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית

תקציר דו"ח מקיף, יולי 2010

מעבר לקו הירוק גרים היום כחצי מיליון ישראלים. למעלה מ-300,000 מהם גרים ב-121 התנחלויות ובכמאה מאחזים החולשים על למעלה מ-42% משטח הגדה המערבית. השאר גרים ב-12 שכונות שהקימה ישראל בשטחים שסופחו לתחום השיפוט של עיריית ירושלים. הדו"ח מנתח את האמצעים ששימשו את ישראל להשתלטות על שטחים לצורך הקמת ההתנחלויות, תוך שהוא מסתמך על נתונים ודו"חות רשמיים של המדינה, בהם הדו"ח של עו"ד טליה ששון על המאחזים, מסד נתונים שבנה תא"ל ברוך שפיגל, מפות המנהל האזרחי ודו"חות מבקר המדינה.



מפעל ההתנחלות התאפיין מראשיתו בהתייחסות אינסטרומנטלית, צינית ואף עבריינית להוראות המשפט הבינלאומי, לחקיקה המקומית, לצווים הצבאיים הישראליים ולמשפט הישראלי. התייחסות זו אפשרה גזל מתמשך של אדמות מתושביה הפלסטיניים של' הגדה.

האמצעי העיקרי ששימש את ישראל היה הכרזה על קרקעות כעל "אדמות מדינה", באמצעותו תפסה למעלה מ-900,000 דונם, שהם 16% מאדמות הגדה. רוב ההכרזות נעשו בשנים 1992-1979. הפרשנות שנתנה פרקליטות המדינה למושג "אדמות המדינה" שבחוק הקרקעות העות'מאני סתרה הוראות מפורשות בחוק ופסיקות של בית המשפט העליון המנדטורי. ללא פרשנות מסולפת זו, לא היה עולה בידי ישראל להקצות שטחים נרחבים כל כך בגדה להתנחלויות.

בנוסף, ההתנחלויות השתלטו על קרקעות שבבעלות פלסטינית פרטית. באמצעות הצלבה של נתוני המינהל האזרחי, תחומי השיפוט של ההתנחלויות וצילומי אוויר של ההתנחלויות משנת 2009, מצא בצלם כי 21% מהשטח הבנוי בתוך ההתנחלויות הן קרקעות המוכרות על-ידי ישראל כרכוש פלסטיני בבעלות פרטית.

'במטרה לעודד אזרחים ישראלים לעבור לגור בהתנחלויות, יצרה ישראל מנגנון הטבות ותמריצים הניתנים להתנחלויות ולמתנחלים ללא קשר למצבם הכלכלי, שהוא לעיתים קרובות עדיף ומבוסס. רוב ההתנחלויות בגדה מוכרות כאזורי פיתוח א', וככאלה הן זכאיות לשורה של הטבות: הטבות בתחום הדיור, המאפשרות רכישת דירות איכותיות וזולות ומענק אוטומטי של משכנתא מסובסדת; הטבות מקיפות בתחום החינוך הכוללות, בין היתר, חינוך חינם מגיל 3, יום לימודים ארוך, הסעות ושיפור בשכר המורים; מענקים וסובסידיות למפעלי תעשיה וחקלאות, כולל שיפוי הוצאות בגין המסים המוטלים על תוצרתם על-ידי האיחוד האירופי; ונטל מס נמוך משמעותית לעומת יישובים ישראלים בתוך תחומי הקו הירוק. בנוסף מעניקה הממשלה להתנחלויות תקציבים עודפים במסגרת מענקי איזון, המפלים אותן לטובה בהשוואה לישובים ישראלים בתחומי הקו הירוק.

הקמת ההתנחלויות אסורה על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי. ישראל התעלמה מכללים אלה, תוך שהיא מאמצת פרשנות משלה, שאינה מקובלת כמעט על איש מבכירי המשפטנים בעולם ובקהילה הבינלאומית. בנוסף, גוררת הקמת ההתנחלויות הפרה מתמשכת ומצטברת של זכויות האדם של הפלסטינים:

  • הזכות לקניין, המופרת על-ידי ההשתלטות הנרחבת על קרקעות הגדה המערבית לטובת ההתנחלויות;
  • הזכות לשוויון והזכות למשפט הוגן: ישראל הקימה בשטחים שתי מערכות משפט נפרדות שבהן זכויותיו של אדם נקבעות לפי השתייכותו הלאומית - מערכת ישראלית המיועדת למתנחלים, המבוססת על זכויות האדם ועל ערכים דמוקרטיים, ומערכת צבאית המיועדת לפלסטינים, אשר מקפחת בשיטתיות את זכויותיהם;
  • הזכות לרמת חיים נאותה: ההתנחלויות מוקמו במכוון באופן המונע פיתוח אורבאני של הישובים הפלסטיניים בגדה ושליטתה של ישראל במקורות המים בגדה מונעת את פיתוח החקלאות הפלסטינית;
  • הזכות לחופש תנועה: רבים מהמחסומים ומההגבלות האחרות על תנועת פלסטינים בגדה נועדו להגן על ההתנחלויות ועל נתיבי הנסיעה של המתנחלים;
  • הזכות להגדרה עצמית: ההתנחלויות קוטעות את הרצף הטריטוריאלי הפלסטיני ויוצרות עשרות מובלעות ואיים טריטוריאליים המונעים כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית עצמאית ובת קיימא.

האצטלה החוקית שישראל ניסתה לעטוף בה את מפעל ההתנחלויות נועדה לכסות על הגזל המתמשך של אדמות הגדה וככזו רוקנה את מערכת החוק והמשפט שישראל מפעילה בשטחי הגדה המערבית מערכים בסיסיים של עשיית דין וצדק. הדו"ח חושף את מהותה של מערכת זו ככלי שנועד לשרת מטרות פוליטיות, תוך שהוא מאפשר הפרה שיטתית של זכויות האדם של הפלסטינים.

השינויים הגיאוגרפיים-מרחביים המפליגים שחוללה ישראל בנופי הגדה המערבית חותרים תחת המשא ומתן שישראל מנהלת זה 18 שנה עם הפלסטינים ומפרים התחייבויות בינלאומיות של מדינת ישראל. המשך קיומו של מפעל ההתנחלויות, המבוסס על אפליה לרעה של תושבי הגדה הפלסטינים, חותר גם תחת יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית ופוגע במעמדה של ישראל בין אומות העולם.