אזור H-2, חברון: עזיבה של פלסטינים כתוצאה מנוכחות המתנחלים בעיר, אוגוסט 2003

אוגוסט 2003, תקציר

בעקבות הסכם חברון, שנחתם בינואר 1997, חולקה העיר לשניים: אזור H-1, בו חיים כ-115,000 פלסטינים, והוא משתרע על כ-80% משטח העיר, נמסר לשליטה מלאה של הרשות הפלסטינית. אזור H-2, בו חיים כ-35,000 פלסטינים וכ-500 מתנחלים, נותר בשליטה ביטחונית ישראלית ורק הסמכויות האזרחיות הועברו לרשות הפלסטינית. במהלך אינתיפאדת אל-אקצא השתלט צה"ל מחדש על אזור H-1.

מאז תחילת האינתיפאדה הוחמרו באופן משמעותי תנאי חייהם של התושבים הפלסטינים באזור H-2, בעיקר באזור הקסבה, שההתנחלויות נבנו סמוך אליו. כתוצאה מכך, עזבו את בתיהן משפחות שהיתה להן היכולת הכלכלית לכך ועברו לגור במקומות אחרים.

בין הגורמים שהביאו לנטישת האזור:

  • התושבים הפלסטינים סובלים מאלימות כמעט יומיומית מצד המתנחלים המתגוררים בעיר, כלפי גופם ורכושם. בין השאר, מתנחלים יידו אבנים על פלסטינים, קיללו אותם, הרסו רכוש והשתלטו על דירות. במקרה החמור ביותר הרגו מתנחלים את ניבין ג'מג'ום, בת 14. כוחות הביטחון נמנעים מלהגן על הפלסטינים בעת התרחשותם של המעשים וכמעט ולא אוכפים את החוק על העבריינים לאחר מכן. גם במקרים בהם ידוע לכוחות הביטחון כי צפויים מעשי אלימות, הם נמנעים מלהיערך בהתאם על- מנת למנוע את ההתקפות. דו"ח שהוכן על ידי המינהל האזרחי קבע כי "מדינת ישראל נראית רע מאוד בכל הקשור לשלטון החוק בחברון".
  • ההגבלות על תנועת פלסטינים בעיר הן מהחמורות הקיימות היום בשטחים. צה"ל מטיל עוצר על התושבים הפלסטינים כדבר שבשגרה, בין אם בתגובה לפגיעה באזור H-2 במתנחלים ובין כדי לאפשר למתנחלים לנוע בחופשיות ולקיים אירועים ציבוריים. לפי הערכות שונות, בין 2,000 ל-2,500 חנויות ועסקים נסגרו באזור מאז תחילת האינתיפאדה. הקסבה ואזור באב א-זאוויה, שהיו המרכז המסחרי של העיר חברון, שותקו כמעט לחלוטין. אי היכולת לנוע בחופשיות ולהתפרנס העלו את רמת האבטלה והגדילו את מספר האנשים החיים מתחת לקו העוני. בנוסף, פוגעות ההגבלות החמורות על התנועה ביכולתם של התושבים לקבל שירותי בריאות וחינוך באופן סדיר.
  • הפלסטינים תושבי אזור H-2 סובלים גם מאלימות קשה מצד שוטרי מג"ב וחיילי צה"ל. לבצלם הגיעו עדויות רבות על אלימות שגרתית ויומיומית של אנשי כוחות הביטחון הכוללת מכות, הטלת רימוני הלם וגז וגניבה של כסף ומוצרים, לעיתים תוך כדי איומים. המקרה הבולט ביותר היה הריגתו של עימראן אבו חמדייה בידי ארבעה שוטרי מג"ב, שנחקר רק לאחר לחץ של בצלם וארגוני זכויות אדם אחרים. גורמים רשמיים התעקשו להציג מקרה זה ואחרים כ"מקרים חריגים", אולם בצלם גבה עדויות על מקרים רבים אחרים, גם לאחר הריגתו של אבו חמדייה. מדובר בתופעה רחבה, שהתחילה לפני הריגתו של אבו חמדייה ונמשכת עד היום.

ישראל אחראית לשמור על שלומה וביטחונה של האוכלוסייה הפלסטינית באזור H-2 בחברון. עם זאת, ישראל מתעלמת בעקביות מחובתה זו. את מירב מאמציו משקיע צה"ל בהגנה על המתנחלים המתגוררים בעיר, תוך פגיעה גסה בזכויות האדם של התושבים הפלסטינים.

הגורם העיקרי לפגיעה החמורה בזכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית הוא נוכחותם של המתנחלים בתוך העיר ולכן מוטלת על ישראל החובה לפנותה. ישראל אמנם חייבת להגן גם על שלומם וביטחונם של המתנחלים המתגוררים בעיר, אך אין היא יכולה לעשות זאת תוך התעלמות כמעט מוחלטת מחובתה כלפי האוכלוסייה הפלסטינית ותוך הפרה שיטתית ורצופה של זכויותיה.