b'tselem logo

מדיניות ישראל בשטח C של הגדה המערבית
יוני 2013

כ-60% מאדמות הגדה המערבית מוגדרות כשטח C וישראל שולטת בהן בלעדית. בשטח זה חיים כ-180,000 פלסטינים, ובו עיקר עתודות הקרקע להתיישבות ולפיתוח של כלל הגדה. ברובן מונעת ישראל בנייה ופיתוח פלסטיניים בעילות שונות, כמו היותן "אדמות מדינה" או "שטחי אש". מדיניות התכנון הישראלית מתעלמת מצורכי האוכלוסייה: מסרבת להכיר בכפרים שבשטח זה ולתכננם, מונעת פיתוח וחיבור לתשתיות והורסת בתים. לאלפי תושבים נשקף איום בגירוש מבתיהם בעילת מגורים בשטחי אש או ביישובים "בלתי חוקיים". בנוסף, ישראל השתלטה על רוב מקורות המים והיא מגבילה את גישת הפלסטינים אליהם.

מאי 2013

הדו"ח סוקר את הפגיעה באזרחים במבצע "עמוד ענן". הדו"ח כולל נתונים על מספר הפלסטינים והישראלים שנהרגו במהלך המבצע, שהתקיים בין ה-14 ל-21 בנובמבר 2012. המחקר מערער על התפיסה שהשתרשה בציבור ובתקשורת, לפיה מדובר במבצע "כירורגי" שנוהל כמעט מבלי לגרום אבידות בנפש לפלסטינים שלא השתתפו בלחימה וחושף כי קיים פער ניכר בין התחלת המבצע לסופו מבחינת פגיעה זו: 80% מההרוגים שלא השתתפו בלחימה נהרגו בארבעת הימים האחרונים של המבצע.

ינואר 2013

הדו"ח חושף לראשונה את הרשימה המלאה של האמצעים שבהם משתמשים כוחות הביטחון לפיזור הפגנות בשטחים. אמצעים אלה אמורים להיות נשק לא-קטלני, ולאפשר לרשויות לאכוף את החוק בלי לסכן חיי אדם. למרות זאת, חלק מהאמצעים הללו הם נשק מסוכן ששימוש לא נכון בו עלול להיות קטלני ואף הוביל להרג ולפציעה של מפגינים ומיידי אבנים. בצלם קורא לכוחות הביטחון לאסור ירי אש חיה על מפגינים ומיידי אבנים, למעט במצב של סכנת חיים, להגביל את השימוש בכדורי מתכת מצופים גומי למצב של סכנת חיים כאמצעי מקדמי לאש חיה ולאסור לחלוטין ירי של רימוני גז מדמיע בכינון ישיר לעבר אדם.

ההשפעות ארוכות הטווח של גדר ההפרדה
אוקטובר 2012

עשור לאחר תחילת בנייתה של גדר ההפרדה ניכרת הפגיעה הקשה שלה בקהילות הפלסטיניות שעל אדמתן נבנתה. לאחר השלמתו של כשני-שליש מהתוואי, הצטמצמה הפעילות החקלאית-כלכלית באזורים אלה. הפיצול המרחבי בין קהילות שכנות ובין הקהילות לאדמותיהן שוחק את יכולתן לשרוד ומשתק כל אפשרות לפיתוח בר-קיימא שלהן. מציאות זו מהווה הפרה של התחייבות המדינה לבג"ץ לפיה הגדר לא תפגע באופן קשה בקהילות אלה.

דו"ח שנתי
מארס 2012

בדו"ח השנתי, שגרסה אינטראקטיבית שלו מתפרסמת זו השנה השנייה, סוקר בצלם מגוון רחב של סוגיות הנוגעות לפגיעה בזכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה מצד הרשויות הישראליות במהלך 2011, השנה ה-44 לכיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה בידי ישראל. מהדו"ח עולה, בין היתר, כי בשנת 2011 חלה עלייה חדה במספרם של הפלסטינים הבלתי מעורבים שנהרגו על ידי כוחות הביטחון הישראליים ברצועת עזה. בנוסף, חלה עליה במספר האזרחים הישראלים שנהרגו על ידי פלסטינים בשטחים ובישראל, בהשוואה לשנת 2010.

הכרזה על אדמות מדינה בגדה המערבית
מארס 2012

הדו"ח בצלם בוחן את מדיניות ההכרזות של ישראל על אדמות מדינה בגדה המערבית. מהבדיקה עולה כי שטחים נרחבים סווגו כאדמות מדינה לשימוש ההתנחלויות על אף שלמעשה היו בבעלות פלסטינית פרטית או קולקטיבית. זאת, באמצעות שכתוב של הפרשנות לחוק הקרקעות בגדה. בדרך זו, בשנים 1979-2002 הכריזה ישראל על יותר מ-900,000 דונם כעל אדמות מדינה. מדובר בתוספת של 170% לאדמות המדינה שהיו בגדה לפני הכיבוש.

טיפול כוחות הביטחון בהפגנות השבועיות בכפר א-נבי סאלח
ספטמבר 2011

מהדו"ח, המתבסס על תצפיות בהפגנות בכפר א-נבי סאלח, עולה כי כוחות הביטחון מנעו מתושבי הכפר את זכותם למחאה ואסרו על קיום הפגנות. ההפגנות פוזרו תוך שימוש רב באמצעים לפיזור הפגנות בתוך הכפר עצמו, באופן הפוגע בתושבים. לקראת ההפגנות שעשויות להתקיים במסגרת ההצבעה על צירוף מדינה פלסטינית לאו"ם קורא בצלם לכוחות הביטחון לכבד את זכות המחאה של הפלסטינים.

הפרת זכויותיהם של קטינים פלסטינים שנעצרו בחשד ליידוי אבנים
יולי 2011

זכויותיהם של קטינים פלסטינים החשודים ביידוי אבנים בגדה המערבית נפגעות קשות לכל אורך ההליך הפלילי. הדו"ח מביא לראשונה נתונים רשמיים מלאים אודות קטינים פלסטינים שהועמדו לדין על יידוי אבנים בשש השנים האחרונות, ומתבסס על מעקב אחרי התנהלות עשרות תיקים ועל ראיונות עם חמישים קטינים פלסטינים שנעצרו בחשד ליידוי אבנים ועם עורכי דין.

מדיניות ישראל בבקעת הירדן ובצפון ים המלח
מאי 2011

ישראל הנהיגה באזור זה משטר המנצל את משאבי האזור באינטנסיביות ובהיקף רחבים יותר מאשר בשאר חלקי הגדה המערבית, ואשר מונע מהפלסטינים שימוש ברוב השטחים ומשאבי המים המצויים בו.

התנהלותה הבלתי חוקית של המשטרה מול קטינים הנחשדים ביידוי אבנים בסילוואן
דצמבר 2010

בשנה האחרונה עוכבו לחקירה או נעצרו לפחות 81 קטינים פלסטינים בשכונת סילוואן במזרח ירושלים בחשד ליידוי אבנים. רבים מן הילדים נעצרו באישון לילה וחלקם נחקרו ללא נוכחות הוריהם. כמו כן דיווחו קטינים רבים על אלימות במהלך המעצר. שיטות מעצר וחקירה אלה עומדות בניגוד לחוק הנוער ולחוקים אחרים שהחילה ישראל במזרח ירושלים.

ההתנהלות כלפי עצורים פלסטינים במתקן החקירות של השב"כ בפתח-תקווה
דו"ח משותף עם המוקד להגנת הפרט
אוקטובר 2010

הדו"ח חושף את שגרת ההתעללות במתקן המעצר אפוף החשאיות של השב"כ בפתח תקווה. המחקר מבוסס על עדויותיהם של 121 פלסטינים ועולה ממנו כי נגד הכלואים הופעלו אמצעים האסורים באופן מוחלט על-פי המשפט הישראלי והבינלאומי ואשר מהווים יחס אכזרי, בלתי-אנושי ומשפיל ובחלק מהמקרים גם עינויים. הדו"ח קורא לישראל לעקור את השימוש באמצעים אסורים אלה מהשורש.

מדיניות הצבא שלא לחקור הרג פלסטינים בידי חיילים
ספטמבר 2010

מדיניות הצבא שלא לחקור הרג אזרחים פלסטינים פוטרת חיילים ממתן דין וחשבון גם כאשר קיימים חשדות לפלילים. מן הדו"ח עולה כי במקרים המועטים שבהם מתקיימת בכל זאת חקירה, נוקטת הפרקליטות הצבאית בסחבת המובילה לגניזת התיקים.

נייר עמדה
יולי 2010

לאחרונה הגביר הצבא את המאמץ לדכא הפגנות נגד מכשול ההפרדה, בין השאר באמצעות כלים משפטיים בעיתיים. בנייר עמדה חדש בוחן בצלם את פגיעתה של החקיקה הצבאית החלה בגדה המערבית בזכות להפגין.

מדיניות ההתנחלות בגדה המערבית
יולי 2010

הדו"ח המנתח את מנגנוני ההשתלטות הישראלית על קרקעות בגדה המערבית לשם הקמת ההתנחלויות. הדו"ח מסתמך על נתונים ומסמכים רשמיים של המדינה ועולה ממנו, בין היתר, כי חמישית מהשטח הבנוי של ההתנחלויות היא אדמה פלסטינית פרטית וכי מאז קבלת "מפת הדרכים" על ידי ישראל חל גידול של 28 אחוז באוכלוסיית ההתנחלויות בגדה. הדו"ח מלווה בסרטון וידאו.

1 בינואר 2009 - 30 באפריל 2010
יוני 2010

הדו"ח סוקר את האירועים מאז תחילת מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה. שנה וחצי אחרי המבצע, החשדות בנוגע להפרות דיני הלחימה על ידי ישראל וחמאס במסגרתו עדיין לא נחקרו כראוי.