סקר שערך בצלם בוחן את תהליך הייהוד של שכונת בטן אל-הווא במזרח ירושלים

פורסם: 
21.12.16

תושבים ושוטרים בשכונת בטן אל-הווא. צילום: חוסאם עאבד, בצלם, 29.11.16
תושבים ושוטרים בשכונת בטן אל-הווא. צילום: חוסאם עאבד, בצלם, 29.11.16

בצלם ערך סקר למיפוי התהליכים המתרחשים בבטן אל-הווא, שכונה בה מתנהל בימים אלה מהלך הנישול הגדול ביותר של השנים האחרונות במזרח ירושלים. 9 מבין כ-50 החלקות הקיימות בשכונה כבר הועברו על-ידי רשויות המדינה לידי עמותת "עטרת כהנים" וחמש מהן כבר אוכלסו במתנחלים. נכון להיום עומדות תביעות פינוי נגד 81 משפחות פלסטיניות המתגוררות בשכונה מזה עשרות שנים, שהוגשו במהלך השנתיים האחרונות על-ידי עמותת המתנחלים. המשפחות נגדן הוגשו התביעות גרות כולן בחלקה מס' 96, המתפרסת על פני 2.6 דונם במרכז השכונה. על שתי משפחות נוספות, הגרות בחלקה מס' 84, השיתה העירייה קנסות כספיים והוציאה צווי הריסה לחלקים ממבני המגורים שלהן, בעילה שפלשו לקרקע שבבעלות העמותה – על אף שזו החלה לפעול לתפיסת הנכסים רק בשנת 2001. אנשי העמותה כבר מחזיקים בשישה מבנים בשכונה, בהם 27 יחידות דיור, שברובן גרו קודם לכן משפחות פלסטיניות שכבר נושלו. מהלך הנישול של תושבי השכונה הוא אלימות מאורגנת של המדינה בכסות חוקית, שתכליתה בלתי חוקית – העברה בכפיה של תושבים מוגנים מבתיהם בשטח כבוש. למותר לציין כי בתי המשפט הכשירו את כל היבטיה של מציאות זו.

מהסקר שערך בצלם, ושהתשתית לו הונחה על-ידי מחקר של "עיר עמים" ושלום עכשיו", עולה כי במקביל לתביעות המשפטיות, מופעלים על תושבי השכונה מנופי לחץ נוספים. יחד עם המתנחלים מגיעים לאזור גם כוחות משטרה, משמר הגבול ומאבטחים פרטיים, הממומנים על ידי משרד השיכון. אלה מפעילים אלימות יומיומית נגד התושבים הפלסטינים, הכוללת ירי של אש חיה ושימוש באמצעים לפיזור הפגנות בלב השכונה הצפופה, איומים על תושבים, מעצר קטינים ושיבוש מרקם החיים בשכונה. חופש התנועה של התושבים נפגע בשל חסימת כביש מרכזי באזור ההתנחלות בית יהונתן, ופרטיותם של התושבים נפגעת בשל התקנת מצלמות אבטחה רבות סביב בתי המתנחלים. ככל שתעמיק נוכחות המתנחלים בשכונת בטן אל-הווא, כך יגדל מספרם של הפלסטינים הנפגעים באופן יומיומי ממערך האבטחה של המתנחלים, גם מבלי שנושלו מבתיהם.

מאבטח מלווה ילדי מתנחלים בשכונה. צילום: שרית מיכאלי, בצלם, 6.12.16
מאבטחים מלווים ילדי מתנחלים בשכונה. צילום: שרית מיכאלי, בצלם, 6.12.16

בצלם יקדיש בתקופה הקרובה מאמצים להעלאת המודעות הציבורית לתהליך הייהוד של שכונת בטן אל-הווא ולפגיעה בזכויותיהם של תושבי השכונה הפלסטינים כתוצאה ממנו. שיטת העבודה של עמותת "עטרת כהנים", המובילה את תהליך הנישול בשכונה, נשענת על ניצול תמהיל של שלושה חוקים שחוקקה ישראל מאז 1948, ואשר מאפשר ליהודים בלבד לתבוע מהאפוטרופוס הכללי את זכויות הבעלות על נכסים שהיו בבעלות יהודים לפני 1948. כאשר מדובר בנכסים במערב העיר שהיו בבעלות פלסטינים לפני 1948, ישראל אינה מאפשרת כלל לבעליהם לדרוש אותם בחזרה.

מאז סיפחה ישראל את מזרח ירושלים נוקטות הרשויות הישראליות מדיניות המפלה לרעה את תושביה הפלסטינים, והן פועלות בדרכים שונות להגדלת מספר היהודים החיים בעיר ולצמצום מספר תושביה הפלסטינים. זאת, במטרה ליצור מציאות דמוגרפית וגאוגרפית שתסכל כל ניסיון עתידי לערער על הריבונות הישראלית במזרח ירושלים. לפי נתוני "שלום עכשיו" ו"עיר עמים", משנת 2009 ועד 2016 חל זינוק של 70% במספר המתנחלים הגרים בשכונות הפלסטיניות באגן העיר העתיקה בירושלים. כמו כן, נרשמה עלייה של 39% במספר מתחמי הבנייה החדשים ליהודים בשכונות הפלסטיניות במזרח העיר. בתקופה זו פונו מביתן 68 משפחות פלסטיניות בשיח' ג'ראח, בסילוואן וברובע המוסלמי, 55 מהן בשנתיים האחרונות. על-פי נתוני האו"ם, לפחות 180 משפחות פלסטיניות נתבעו על-ידי עמותות מתנחלים לפנות את בתיהן ברחבי מזרח ירושלים, לרוב על בסיס טענות לבעלות על המבנים ולכך שהדיירים הפלסטינים איבדו את מעמד הדייר המוגן שלהם. עקב תביעות אלה, נשקפת סכנת נישול מבתיהם ל-818 פלסטינים ברחבי העיר, בהם 372 ילדים.