הצבא הגביר את השימוש בתחמושת חיה מסוג "טוטו" נגד מיידי אבנים בגדה

פורסם: 
18.1.15

צילום: צלף יורה כדורי טוטו על מיידי אבנים, א-נבי סאלח. חיים שוורצנברג, 5.12.2014.
צילום: צלף יורה כדורי טוטו על מיידי אבנים, א-נבי סאלח. חיים שוורצנברג, 5.12.2014.

מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית הצהיר לאחרונה כי הצבא החליף שימוש באמצעים לפיזור הפגנות בירי אש חיה

בחודשים האחרונים הרחיבו כוחות הביטחון מאוד את הירי של כדורים חיים בקוטר 0.22 אינץ' בעימותים עם פלסטינים בגדה המערבית. ירי כזה מבוצע כיום כמעט בכל שבוע במוקדי הפגנות ועימותים רבים. מרבית הנפגעים היו צעירים פלסטינים, בהם קטינים, אולם בחודשיים האחרונים נפצעו גם אישה, לפחות שלושה צלמים ומפגין בינלאומי. לבצלם אין נתונים מלאים אודות היקף הנפגעים מירי זה.

כדורי "טוטו" (המכונים על-ידי כוחות הביטחון גם כדורי "רוגר") הם כדורים חיים שעוצמת פגיעתם נמוכה מזו של כדורים חיים "רגילים", (בקוטר 5.56 מ"מ), אולם היא עלולה להיות קטלנית או להסב פציעות קשות. הם נורים מרובה רוגר 10/22 המצויד לעיתים במשתיק קול אינטגראלי, וכן מרובה 4M ("16M מקוצר") שעבר הסבה לירי תחמושת זו. השימוש בנשק עורר מחלוקת גם בתוך הצבא: בשנת 2001 קבע ראש מדור אבטחה באגף המבצעים דאז כי הרוגר אינו יכול להיחשב כנשק "אל הרג" וכי יש להשתמש בו רק כשהנסיבות מצדיקות ירי אש חיה. בשל מספרם הרב של הנפגעים מירי טוטו בתחילת האינתיפאדה השנייה, ובהם גם הרוגים, הוצאה תחמושת זו משימוש בין השנים 2008-2001. מאז חודש השימוש בה תיעד בצלם הרג של שני בני אדם לפחות מירי כדורי טוטו, אולם ייתכן שמספרם האמיתי של ההרוגים מתחמושת זו גדול יותר משום שקשה לקבוע האם מותו של אדם נגרם מפגיעתם או מפגיעת מתחמושת חיה "רגילה", משום שהקליבר של שני הקליעים כמעט זהה.

בשבועות האחרונים תיעד בצלם ירי כדורי טוטו בעימותים שהתרחשו באזורים שונים בצפון הגדה. הירי באירועים אלה בוצע בנסיבות שחרגו מההגבלות הנוקשות שמטילות הוראות הפתיחה באש על ירי חי, האוסרות ככלל ירי כזה על מיידי אבנים ומתירות להשתמש בו רק במצב של סכנת חיים ממשית ומיידית. חמור מכך, במספר מקרים הכוחות חתרו למגע עם מיידי אבנים כדי לירות עליהם כדורי טוטו, ובמקרה אחד שתועד יזמו פעולות שנועדו לגרות צעירים ליידות אבנים, כדי שיוכלו להגיב בירי ולפצוע אותם. במקרה אחר המתין צלף חמוש ברובה רוגר לתהלוכה של מפגינים בטרם יודו אבנים כלשהן.

הדוגמה הבולטת ביותר לפעולה יזומה כזו אירעה בכפר א-נבי סאלח -5.12.2014. עם תום ההפגנה השבועית יידה קומץ צעירים מהכפר אבנים לעבר חיילים. הצבא הציב צלף חמוש ברובה רוגר יחד עם קצין בדרגת סרן בשטח פתוח המרוחק מבתי הכפר, ומיידי האבנים נסוגו למרחק של כמאה וארבעים מטר ממנו, מחוץ לטווח האפקטיבי של ירי כדורי טוטו, והביאו בכך למעשה לסיום העימות. אולם כחצי שעה לאחר מכן התקדמו הקצין והצלף כמאתיים מטרים ברגל לתוך השטח הבנוי של הכפר, ללא כל סיבה נראית לעין חוץ מכוונה לגרות את הצעירים לחדש את יידוי האבנים, כפי שאכן אירע. בתגובה ירה הצלף בצעיר פלסטיני שנפצע בירכו ופונה לבית החולים ברמאללה במצב קל. בשום שלב של האירוע לא נשקפה לחיילים סכנת חיים, ובכל מקרה התחדשות העימות נוצרה במודע על-ידי החיילים שנכנסו לתוך הכפר, כפי הנראה בהוראת דרג גבוה יותר.

ב-9 בדצמבר אישר מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית, תת אלוף תמיר ידעי, כי הצבא אימץ מדיניות של ירי אש חיה על מיידי אבנים באיזור. הדברים נאמרו בפגישה עם מתנחלים מחלמיש שטענו כי הצבא מפקיר אותם על רקע ההתדרדרות במצב הביטחון בכבישי הגדה. באתר NRG התפרסמה הקלטה של השיחה בה אמר ידעי בין היתר: ""אני לא רוצה להגיד ששינינו את הוראות הפתיחה באש, אבל קצת [פאוזה] החמרנו עם האנשים פה בסביבה. במקומות שבעבר היינו יורים גז או גומי אנחנו יורים רוגר ולעיתים ירי חי. ואם אני זוכר את המספרים נכון, אנחנו סביב ה-25 אנשים שנפגעו פה בשלושה שבועות האחרונים. וזה מספרים יחסית גבוהים בכל קנה מידה". ההצהרה כי אש חיה החליפה אמצעים לפיזור הפגנות מעוררת חשד כבד כי ירי חי מבוצע ללא הצדקה עניינית. זאת, משום שירי כזה היה מותר גם קודם לכן במצבים של סכנת חיים ואכן בוצע בהם. חמור גם שמפקד כוחות הצבא בגדה מתפאר במספרים "יחסית גבוהים" של נפגעים מירי חי, שנועד לשמש להגנה עצמית בלבד, במצבים שבהם אין כל חלופה הולמת, והשימוש בו אסור לחלוטין לצרכי הרתעה או ענישה.

ביולי 2009, בעקבות התראות חוזרות ונשנות של בצלם על שימוש לא חוקי בירי כדורי טוטו לפיזור הפגנות העלול להביא להריגת מפגינים, כתב הפצ"ר הקודם, אלוף אביחי מנדלבליט, לבצלם כי "הרוגר ואמצעים דומים אינם מוגדרים כאמצעים לפיזור הפגנות או הפרות סדר. הכללים לשימוש באמצעים אלה באיזור יהודה והשומרון הינם מחמירים והם מקבילים לכללי הפתיחה באש בתחמושת 'חיה'". במארס אותה שנה כתב רס"ן יהושע גורטלר מהפרקליטות הצבאית לבצלם כי "אמצעי זה (הרוגר) אינו מהווה תחליף לשימוש באמצעים המיועדים לפיזור הפרות סדר (כגון – רימוני הלם, כדורי גומי וכיו"ב)". תשובות אלה, שניתנו לבצלם לפני כארבע שנים וחצי, לא שיקפו כבר אז את המציאות בשטח.

בצלם מתריע כבר שנים על כך שהשימוש שעושה הצבא בטוטו בשטח, כמו גם הצהרות של דובר צה"ל ושל קציני צבא ומג"ב, מנוגדים להצהרות הפרקליטות הצבאית. בפועל, המסר שמשדר הצבא לחיילים בשטח הוא שאין מדובר בנשק קטלני ומסוכן אלא באמצעי נוסף בארגז הכלים לפיזור הפגנות. מסר זה מנוגד לחוק ומסכן חיי אדם. כפי שאמר גורם צבאי לעיתון "הארץ" בשנת 2001: "הטעות היתה שהרוגר הפך בתפיסתו לאמצעי לפיזור הפגנות, בניגוד ליעדו המקורי כנשק לכל דבר".

בצלם קורא לצבא להפסיק לחלוטין את ירי האש חיה של תחמושת טוטו וכדורים בקוטר 5.56 על מיידי אבנים ובמסגרת פעולות לאכיפת חוק על אזרחים לא חמושים, ולהיצמד להוראות הפתיחה באש המתירות ירי חי רק במצב של סכנת חיים. לרשות כוחות הביטחון עומדים אמצעים פחות קטלניים להתמודדות עם מיידי אבנים ועל הצבא לוודא כי הכוחות בשטח מצוידים באמצעים אלה ואינם עושים בהם שימוש החורג מהוראות הבטיחות, שהוא מסוכן כשלעצמו.