הדו"ח השנתי של בצלם ל-2011: עלייה חדה בהרג אזרחים פלסטינים לא מעורבים בלחימה בשנת 2011

פורסם: 
21.3.12

בשנת 2011 חלה עלייה חדה במספרם של הפלסטינים הבלתי מעורבים שנהרגו על ידי כוחות הביטחון הישראליים ברצועת עזה. בנוסף, חלה עליה במספר האזרחים הישראלים שנהרגו על ידי פלסטינים בשטחים ובישראל, בהשוואה לשנת 2010. כך עולה מנתוני הדו"ח השנתי של בצלם המתפרסם היום, (רביעי, 21.3.2012). (הנתונים אינם כוללים את ההרוגים באירועים האחרונים בעזה).

בדו"ח השנתי, שגרסה אינטראקטיבית שלו מתפרסמת זו השנה השנייה, סוקר בצלם מגוון רחב של סוגיות הנוגעות לפגיעה בזכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה מצד הרשויות הישראליות במהלך 2011, השנה ה-44 לכיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה בידי ישראל.

מנכ"לית בצלם, ג'סיקה מונטל, אמרה עם הוצאת הדו"ח: "הפרות זכויות האדם הן תוצאה בלתי נמנעת של הכיבוש הצבאי, והתמשכותו רק מנציחה אותן ומקבעת את קיומן. אנו בבצלם נמשיך לפעול כדי לצמצמן ככל האפשר, אולם ברור שכל עוד נמשך הכיבוש לא יוכלו הפלסטינים לממש את זכויותיהם במלואן".

מחיר העימות בנפש

פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים

מ-1.1.11 ועד 31.12.11 הרגו כוחות הביטחון הישראליים 115 פלסטינים, בהם 18 קטינים מתחת לגיל 18. (הנתונים אינם כוללים את ההרוגים באירועים האחרונים בעזה). 105 פלסטינים נהרגו ברצועת עזה: 37 מהם לא השתתפו בלחימה, 49 השתתפו בלחימה, 14 היו יעד להתנקשות ולגבי ארבעה אנשים נוספים לא ידוע לבצלם אם השתתפו בלחימה. נוסף על כך, נהרג שוטר פלסטיני בעת ששהה בבניין ששייך לחיל הים של החמאס. הפירוט בטבלה:

פלסטינים שנהרגו ברצועת עזה
  2011 2010
לא השתתפו בלחימה 37 18
השתתפו בלחימה 49 46
שוטרים פלסטינים 1 0
היוו יעד להתנקשות 14 2
לא ידוע 4 2
סה"כ 105 68

בגדה המערבית לא מתקיים מצב קבוע של לחימה ולכן בצלם אינו מתייחס לשאלת השתתפותם בלחימה של פלסטינים שנהרגו. מ-1.1.11 ועד 31.12.11 הרגו כוחות הביטחון עשרה פלסטינים בגדה המערבית:

אחד נפגע במהלך חילופי אש עם חיילים, שניים נורו לאחר שככל הנראה ניסו לתקוף חיילים במחסום, ארבעה נורו במהלך פעולות מעצר, אחד נורה כשנהג במכוניתו, אחד נהרג מירי חיילים לאחר שפלסטינים יידו עליהם אבנים, ואחד נהרג לאחר שחייל ירה בראשו רימון גז מטווח קצר בזמן שיידה אבנים. בנוסף, קטין פלסטיני תושב מזרח ירושלים נהרג בזמן עימותים עם כוחות הביטחון ועם מאבטחי ההתנחלות היהודית בסילוואן. זהות היורה אינה ידועה.

אזרחים ישראלים וזרים שנהרגו בידי פלסטינים

מ-1.1.11 ועד31.12.11 הרגו פלסטינים 11 אזרחים ישראלים. (ב-2010 הרגו פלסטינים 5 אזרחים ישראלים, שני אזרחים זרים ושלושה מאנשי כוחות הביטחון).

שמונה אזרחים ישראלים נהרגו בגדה המערבית:

חמישה בני משפחה אחת – שני הורים, ילדם בן ה-11, ילדם בן הארבע ותינוקת בת פחות משנה – נדקרו ונורו למוות בידי פלסטינים בביתם שבהתנחלות איתמר. אזרח אחד נורה בידי שוטרים פלסטינים כאשר נכנס למתחם קבר יוסף בשכם. שני אזרחים נוספים – אב ובנו התינוק, בן פחות משנה – נהרגו לאחר שפלסטינים יידו אבנים על הרכב שבו נסעו בכביש 60.

מלבד זאת, אזרח ישראלי נורה למוות במחנה הפליטים ג'נין. זהות היורה והרקע למעשה טרם התבררו.

שלושה אזרחים ישראלים נהרגו בידי פלסטינים בתוך שטח ישראל:

שניים נהרגו – אחד בבאר שבע ואחד באשקלון– מפגיעת רקטות שירו פלסטינים מרצועת עזה. קטין בן 16 נהרג מפגיעת טיל נ"ט שנורה מתוך רצועת עזה לעבר אוטובוס בתחומי המועצה האזורית שער הנגב.

נוסף על כך, נהרגו שישה אזרחים ישראלים ואיש כוחות ביטחון אחד בפיגוע באזור אילת, שזהות מבצעיו טרם פורסמה. במהלך חילופי האש באותו אירוע נהרגו גם כמה אנשים שזהותם אינה ידועה לבצלם, בהם, ככל הנראה, חלק ממבצעי הפיגוע. באירוע זה נהרג גם חייל אחד כתוצאה מירי שגוי של כוחות הביטחון. חייל נוסף נהרג במהלך חילופי אש עם פלסטינים על גבול עזה, גם הוא כתוצאה מירי שגוי של כוחות הביטחון.

שני אזרחים זרים נהרגו

אחד נחטף ונתלה בידי אזרחים פלסטינים ברצועת עזה. השנייה נהרגה מפיצוץ מטען חבלה בירושלים.

פלסטינים שנהרגו בידי אזרחים ישראלים

שני פלסטינים נהרגו מירי מתנחלים בגדה המערבית. בשני המקרים הגיעו המתנחלים לסביבת יישובים פלסטיניים, והירי בוצע לאחר שיודו לעברם אבנים. פלסטיני נוסף, תושב מזרח ירושלים, נדקר למוות במרכז העיר ירושלים בידי אזרח ישראלי.

עונש מוות ברצועת עזה

מתחילת ינואר 2011 ועד סוף דצמבר 2011 בתי המשפט של הרשות הפלסטינית בגדה המערבית דנו אדם אחד למוות, ובתי המשפט של חמאס ברצועת עזה דנו למוות שמונה בני אדם. אחד מהם, אזרח ישראלי, נידון למוות שלא בפניו. בתקופה זו הוציאה ממשלת חמאס להורג שלושה בני אדם.

נתונים והתפתחויות בנושאים נוספים

קטינים פלסטינים במעצר

נתונים

על פי נתוני השב"ס, במהלך שנת 2011 הוחזקו מדי חודש כ-200 קטינים פלסטינים במשמורת כוחות הביטחון. מספר הקטינים המוחזקים בבתי סוהר נמצא במגמת ירידה מתמדת. לשם השוואה, בשנת 2008 הוחזקו במאסר כ-320 קטינים בממוצע בכל חודש.

נתונים אלה אינם כוללים קטינים שנעצרו לחקירה וששוחררו בלי שהועמדו לדין, אשר לגביהם אין לרשויות נתונים מספריים. על פי נתוני בית המשפט הצבאי, בשנת 2010 הוגשו 650 כתבי אישום נגד קטינים. בכ-40% מהמקרים הואשמו הקטינים ביידוי אבנים ללא עבירות נוספות. אחרים הואשמו, בין השאר, בזריקת בקבוקי תבערה ובהשתייכות לארגונים בלתי-חוקיים.

על פי נתונים של דובר צה"ל, הורשעו בשנת 2010 שמונה קטינים בעבירות חמורות, בהן ניסיון לתקיפת חייל. בשנת 2011 הורשע קטין אחד בחמישה סעיפים של גרימת מוות בכוונה. בית המשפט גזר עליו חמישה מאסרי עולם מצטברים, וכן חמש שנים נוספות בשל העבירות הנוספות שבהן הורשע.

השוואה מבורכת של גיל הקטינות בגדה

על פי החוק הישראלי, כל מי שטרם מלאו לו 18 נחשב לקטין. כלל זהה הוחל על פלסטינים בגדה המערבית רק בספטמבר 2011; עד אז נחשבו פלסטינים לקטינים רק עד שמלאו להם 16 שנים. למרות צעד מבורך זה, גם לאחר התיקון אין החקיקה הצבאית מעניקה לקטינים פלסטינים את ההגנות הראויות, המוקנות לקטינים במשפט הבינלאומי ובספר החוקים הישראלי.

רצועת עזה

הגבלות על הייצוא וניתוק מהגדה המערבית

במאי 2011 הכריזה מצרים כי מעבר רפיח ייפתח לתנועת פלסטינים באופן קבוע. פתיחת המעבר שיפרה את חופש התנועה של תושבי הרצועה, ורובם יכולים לצאת כיום למצרים ומשם למדינות אחרות, בלי צורך באישור של ישראל. ואולם מעבר רפיח אינו מאפשר העברת סחורות, ולפיכך תושבי הרצועה עדיין תלויים באישורה של ישראל לכל פעולת ייבוא וייצוא. תושבי רצועת עזה גם אינם יכולים להגיע לגדה המערבית דרך מעבר רפיח, שכן ישראל אינה מתירה להם להיכנס לגדה מירדן.

לפי הנתונים שבידי בצלם, במהלך שנת 2011 יצאו בסך הכול מהרצועה 223 משאיות (כחמש מאות טונות) של תותים, 12 משאיות (34 טונות) של פלפלים, שלוש משאיות (11 טונות) של עגבניות שרי וכתשעה וחצי מיליון זרי פרחים. כמויות אלה זניחות בהשוואה לאלה שיצאו מהרצועה לפני הטלת המצור, והן רחוקות מלענות על צורכי האוכלוסייה. נוסף על כך, ישראל מאפשרת כעת ייצוא לאירופה בלבד, ולא לגדה המערבית או לישראל. ייצוא זה כמעט שאינו נושא רווחים, והוא מתאפשר רק הודות לתרומה של ממשלת הולנד, המנהלת את הפרויקט ומממנת אותו.

גלעד שליט חופשי

באוקטובר 2011, חמש שנים וארבעה חודשים לאחר חטיפתו של החייל גלעד שליט, הושגה עסקה לשחרורו בין ישראל לארגון חמאס. ב-18 באוקטובר הועבר שליט למצרים ומשם לישראל, כשבמקביל שוחררו 450 אסירים פלסטינים. במסגרת השלב השני של העסקה, שיצא לפועל ב-18 בדצמבר 2011, ישראל שחררה 550 אסירים נוספים.

התנחלויות

בנייה מואצת לאחר ההקפאה

40% מהתחלות הבנייה הממשלתיות נעשות בשטחים בשבעת החודשים הראשונים של 2011 גבר קצב התחלות הבנייה בהתנחלויות. ביוזמת משרד השיכון החלה בתקופה זו בנייתן של 90 דירות בהתנחלויות ועוד 1,399 דירות בשכונות הישראליות במזרח ירושלים. בסך הכול: 1,489 דירות, שהן 39% מסך כל התחלות הבנייה ביוזמת משרד השיכון. בתקופה זו הסתיימה בנייתן של 351 דירות בהתנחלויות, נוסף על 618 דירות בשכונות הישראליות במזרח ירושלים – כולן ביוזמת משרד השיכון. בסך הכול: 969 דירות, שהן 48% מכלל הדירות שנבנו ביוזמת משרד השיכון ואשר בנייתן הסתיימה.

תכניות בנייה נרחבות במזרח ירושלים

בשנת 2011 הגבירה ישראל את מאמציה לאשר תכניות להרחבת שכונות ישראליות קיימות ולהקמת שכונה ישראלית חדשה במזרח ירושלים, וכן להקמת פארק לאומי חדש באזור זה. תכניות אלה, אם יצאו לפועל, ינתקו את השכונות הפלסטיניות משאר חלקי הגדה המערבית.

הגבלות על בנייה פלסטינית

הריסת בתים בשטחי C

לפי נתוני בצלם, מתחילת שנת 2011 ועד סוף דצמבר הרס המנהל האזרחי 176 יחידות דיור שנבנו ללא היתר בשטחי C(שבהם פלסטינים כמעט שאינם יכולים לקבל היתרי בנייה) והותיר 1,138 פלסטינים ללא קורת גג, בהם 532 קטינים. לשם השוואה, בשנת 2010 הרס המנהל האזרחי 108 יחידות דיור שנבנו ללא היתר בשטחי C והותיר 663 פלסטינים ללא קורת גג, בהם 317 קטינים. כמעט מחצית מההריסות בשנים אלה בוצעו בבקעת הירדן.

הריסת בתים במזרח ירושלים

מתחילת 2011 ועד סוף דצמבר, נהרסו במזרח ירושלים 20 יחידות דיור שבהן גרו 132 פלסטינים, 72 מתוכם קטינים. לשם השוואה, בשנת 2010 נהרסו במזרח ירושלים 22 יחידות דיור שבהן התגוררו 191 פלסטינים, 94 מהם קטינים.

אכיפת חוק על מתנחלים הפוגעים בפלסטינים וברכושם

המשטרה מקלה עם ישראלים הפוגעים בפלסטינים

משטרת ישראל, המופקדת על חקירת מקרי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים, אינה ממצה את פעולות החקירה הנדרשות ואינה עושה את כל המוטל עליה כדי לאכוף את החוק. מספטמבר 2000 ועד דצמבר 2011 פנה בצלם למשטרת ישראל בנוגע ל-352 מקרים שבהם פגעו אזרחים ישראלים בפלסטינים וברכושם, וביקש לברר אם מתקיימת חקירה בעניין ואם כן – מה מצבה. התלונות עסקו בירי, בתקיפות פיזיות, בהשחתת רכוש, בגירוש מאדמות, באיומים, בגניבת יבול, בהצתת שדות ובפגיעות נוספות. ככל הידוע לבצלם, ב-80 מהמקרים המשטרה לא פתחה כלל בחקירה – לרוב משום שהנפגע לא הגיש תלונה רשמית – זאת על אף שהמשטרה מחויבת על פי חוק לחקור כל חשד לעבירה פלילית שמגיע לידיעתה. ב-16 מקרים לא קיבל בצלם כל מענה לפנייתו, לגבי מקרה אחד נמסר שהוא בטיפול ובחמישה מקרים נמסר שהפנייה לא אותרה. ב-250 מקרים נפתחה חקירה: ב-29 מהמקרים הוגשו כתבי אישום, ב-137 מקרים נסגר התיק בלא שננקטו צעדים כלשהם נגד מי מהמעורבים, ב-67 מקרים החקירה עדיין מתנהלת וב-15 מקרים הועבר תיק החקירה לעיון פרקליט. בשני מקרים נוספים הגיש בצלם עררים שעודם בטיפול.

תלונות על עמידה מנגד של חיילים

מספטמבר 2000 ועד דצמבר 2011 שלח בצלם לפרקליטות הצבאית 57 תלונות על מקרים שבהם עלה חשד ולפיו כוחות הביטחון לא התערבו כדי למנוע מעשי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים ורכושם. מתשובות הפרקליטות עולה כי רק בארבעה מהמקרים נפתחה חקירה ובשניים מתוכם היא נסגרה ללא נקיטת צעדים כלשהם נגד החיילים המעורבים. ב-30 מקרים הוחלט שלא לפתוח בחקירה, ב-12 מקרים נמסר לבצלם שהפנייה בטיפול ובחמישה מקרים לא קיבל בצלם כל מענה לפנייתו. בארבעה מקרים נוספים מסרה הפרקליטות כי הם הועברו לטיפול גורמים אחרים בצבא, במקרה אחד נמסר לבצלם כי המקרה הועבר לדיון משמעתי, ולגבי מקרה נוסף מסרה הפרקליטות לבצלם שהוא לא אותר.