עלייה חדה במעצרים המנהליים בשנה החולפת

פורסם: 
21.2.12

309 פלסטינים מוחזקים כעת במעצר ללא משפט. על ישראל לשחרר את ח'דר עדנאן או להעמידו לדין

בשנה האחרונה חלה עלייה חדה במספר העצירים המנהליים שמחזיקה ישראל: בינואר 2011 הוחזקו 219 פלסטינים במעצר מנהלי, ובינואר 2012 הגיע מספרם ל-309. כך על-פי נתונים שקיבל בצלם משירות בתי הסוהר. על-פי נתונים אלה, נכון לסוף חודש ינואר 2012, 80 פלסטינים (כ-26% מהעצורים המנהליים) הוחזקו במעצר בין חצי שנה לשנה, ו-88 נוספים (כ-28.5%) – בין שנה לשנתיים. 16 עצירים הוחזקו בין שנתיים לארבע שנים וחצי ברציפות ועציר אחד הוחזק יותר מחמש שנים. נכון לסוף ינואר 2012 ישראל לא מחזיקה קטינים במעצר מנהלי. 2011 היא השנה הראשונה מאז 2008 שבה חל גידול במספר העצירים המנהליים: בינואר 2008 הוחזקו 813 עצירים מנהליים, ואילו בדצמבר 2010 ירד מספרם ל-204.

מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט, שמטרתו המוצהרת היא למנוע מאדם לבצע פעולה העלולה לסכן את ביטחון הציבור. בניגוד להליך הפלילי, מעצר מנהלי אינו מיועד להעניש אדם על עבירה שביצע, אלא למנוע ביצוע עבירה עתידית. לכן, טמונה בו, מעצם טבעו, פגיעה בזכות להליך הוגן. השימוש הנרחב שעושה ישראל במעצר מנהלי הופך אותו לבלתי חוקי בעליל. לעצירים המנהליים לא נמסרת סיבת המעצר והם אינם יודעים במה הם חשודים. העציר מובא אמנם בפני שופט האמור לאשר את צו המעצר, אולם רוב החומר שמגישה התביעה חסוי. כך אין העצירים יודעים אילו ראיות קיימות נגדם, ולכן אין ביכולתם לנסות להפריכן. יתרה מכך, עצירים מנהליים אינם יכולים לדעת מתי יצאו לחופשי: למרות שכל צו מעצר מוגבל לחצי שנה, אין הגבלה על מספר הפעמים שניתן להאריכו. מעצרם של כ-60% מ-307 הפלסטינים שהוחזקו במעצר מנהלי בחודש דצמבר 2011 הוארך על-ידי המפקד הצבאי לפחות פעם אחת. אמצעי זה מפר את הזכות לחירות ואת הזכות להליך משפטי הוגן, שכן העציר נכלא לזמן ממושך, בלי שיוגש נגדו כתב אישום, בלי שינוהל נגדו משפט שבו תידרש המדינה להוכיח את ההאשמות נגדו ובלי שתתקבל הכרעה שיפוטית בסיומו.

במהלך השנים עצרה ישראל אלפי פלסטינים במעצר מנהלי לתקופות שנעו בין כמה חודשים לשנים אחדות. הצבא עצר גם כמה אזרחים ישראלים, בהם מתנחלים, לתקופות קצרות של כמה חודשים. בתקופות מסוימות במהלך האינתיפאדה השנייה החזיקה ישראל למעלה מאלף עצירים מנהליים.

על-פי המשפט הבינלאומי, ניתן לעצור אנשים במעצר מנהלי רק במקרים חריגים ביותר, כאמצעי אחרון שנועד למניעת סכנה שלא ניתן לסכלה באמצעים פחות פוגעניים. הדרך שבה ישראל משתמשת במעצר מנהלי עומדת בניגוד בוטה להגבלות אלה. לפיכך, על הצבא לשחרר את כל העצירים המנהליים או להעמידם לדין, תוך קיום משפט הוגן.