6.5.07: דו"ח חדש חושף את שגרת ההתעללות בפלסטינים בחקירות השב"כ

המוקד להגנת הפרט ובצלם הציגו היום (6 במאי 2007) , במסיבת עיתונאים בירושלים, דו"ח העוסק בשיטות החקירה שמפעיל השב"כ, והמבוסס על עדויותיהם של 73 פלסטינים שנחקרו במהלך התקופה שבין יולי 2005 למארס 2006.

מהדו"ח עולה כי ברוב המקרים נוהג השב"כ לנתק את העצירים לחלוטין מהעולם החיצון במהלך ימי החקירה; תנאי הכליאה המחפירים בהם מוחזקים הנחקרים, הכוללים בידוד וחסך חושי, משמשים להפעלת לחץ פסיכולוגי ולהחלשת כושר העמידה של הגוף; במהלך החקירות כבולים הנחקרים לכיסא בתנוחה מכאיבה זמן ממושך, והם נתונים להשפלות, קללות ואיומים על-ידי חוקרי השב"כ. אף אחד מהאמצעים הללו אינו "תוצר לוואי" של צרכי המעצר והחקירה. מטרתם היא לשבור את רוחם של הנחקרים, ובשל כך הם מנוגדים לפסיקת בג"ץ ומהווים, לפי המשפט הבינלאומי, התעללות אסורה.

במיעוט מן המקרים, נוקטים החוקרים בשיטות הכרוכות בהפעלת אלימות פיזית ישירה, בהן מכות, הידוק אזיקים, כיפוף הגב, מתיחת הגוף ומניעת שינה זמן ממושך. אמצעים אלה עונים כולם על ההגדרה של עינויים, המופיעה במשפט הבינלאומי. לפי כל הסימנים, מופעלות שיטות אלה על פי נוהל קבוע ועל סמך אישור מראש.

הדו"ח מדגיש כי מעשי ההתעללות והעינויים שמבצעים חוקרי השב"כ, נעשים בחסות מערכת אכיפת החוק. כך למשל, מאז תחילת 2001 הוגשו לפרקליטות המדינה למעלה מ-500 תלונות נגד השב"כ, אולם לא נפתחה אף לא חקירה פלילית אחת. האחריות לבדיקת התלונות הללו מוטלת על איש שב"כ לשעבר, שברוב המקרים מוצא כי התלונות "אינן אמינות". גם במקרים המעטים בהם העלתה הבדיקה כי חוקרי השב"כ אכן התעללו בנחקר, הורתה הפרקליטות על סגירת התיק ללא חקירה פלילית, בהסתמך על פרשנות מגמתית של פסיקת בג"ץ.

בצלם והמוקד להגנת הפרט תובעים מממשלת ישראל ליישר קו עם הוראות המשפט הבינלאומי, בין השאר, על-ידי הטלת איסור מוחלט, בחקיקה ובפועל, על שימוש באמצעי חקירה פוגעניים, תוך שלילת האפשרות שחוקרי שב"כ שהתעללו בנחקרים, או עינו אותם, ייהנו מפטור מאחריות פלילית.