"שומעים יריות, לא משהו יעיל. קופצים, מתחילים לירות, אין לאן לירות. יורים לנקודות חשודות, שזה בערך שיח פה ושיח שם. אבל חיילים קצת מגדילים ראש ויורים אל דודי שמש חשודים, אנטנות טלוויזיה חשודות, צלחות לווין חשודות. אולי הם קולטים שידורים של אל-ג'זירה ומקבלים רעיונות, לא יודע, אז חיילים יורים... אחר כך דיווחו בגלי צה"ל: 'נורו יריות בחממות של מורג. כוחותינו השיבו אש למקורות הירי...' אני לא יודע על מקורות ירי, ואני הייתי נוכח באירוע הזה".
מתוך עדות שמסר חייל צה"ל לבצלם
דו"ח חדש של בצלם מתפרסם היום: "אצבע קלה - ירי בלתי מוצדק והוראות הפתיחה באש במהלך אינתיפאדת אל-אקצא"
מדיניות הפתיחה באש שנוקט צה"ל בשטחים מאז ראשית האינתיפאדה הנוכחית, הובילה לפגיעה נרחבת באזרחים פלסטינים שלא היו מעורבים בלחימה נגד ישראל.
ממצאי דו"ח בצלם המתפרסם היום מצביעים על שרשרת של בעיות במדיניות הפתיחה באש של צה"ל:
- ההוראות מתירות בחלק מהמקרים ירי אש חיה גם כשלא נשקפת סכנת חיים ברורה ומיידית.
- ההוראות מנוסחות בצורה עמומה ואינן מועברות בכתב ובאופן מסודר לחיילים.
- הצבא כמעט ואינו חוקר מקרים בהם ירו חיילים ופגעו באזרחים פלסטינים, וגם כאשר נפתחות חקירות - הן שטחיות ונשענות בדרך כלל על גרסת החיילים לבדה.
הדו"ח, בן 29 עמודים, מתבסס על עדויות שגבה בצלם מחיילי צה"ל ומפלסטינים ועל מידע שפורסם בתקשורת, מנתח את המדיניות הנהוגה ומצביע על דפוסים של ירי בלתי מוצדק, בהם: הפעלת כוח מופרז בעת פיזור הפגנות; ירי ממחסומים על עוברי אורח חפים מפשע; ירי באזורים מסויימים ללא אזהרה; ירי תגובה לא פרופורציונאלי ובלתי מבחין.
במסקנות הדו"ח קובע בצלם: האחריות לפגיעה בחפים מפשע אינה של החייל היורה בלבד. עיקר האחריות מוטלת על הדרג הפיקודי הבכיר ועל קובעי המדיניות. הם הנושאים באחריות לניסוח הוראות המתירות ירי במקרים בהם לא נשקפת לחיילים סכנת חיים, למסר הבלתי ברור בנוגע למקרים בהם מותר לפתוח באש ולחסינות בפועל הניתנת לחיילים שירו באופן בלתי חוקי.
הדפסה
המרה ל-PDF
