מדיניות התכנון והבנייה בהתנחלויות

פורסם: 
23.10.13

הרחבת ההתנחלות בית אריה במחוז רמאללה. צילום: אחמד אל-באז, אקטיבסטילס, 13.9.13
הרחבת ההתנחלות בית אריה במחוז רמאללה. צילום: אחמד אל-באז, אקטיבסטילס, 13.9.13

בניגוד למדיניות התכנון המגבילה ביישובים הפלסטיניים, זוכות ההתנחלויות הישראליות – השוכנות כולן בשטח C של הגדה המערבית – להקצאת שטחים נרחבים, לתכנון מפורט, לחיבור לתשתיות מתקדמות ולהעלמת עין מבנייה בלתי חוקית.

אחרי כיבוש הגדה הוציא המפקד הצבאי צו שהפקיע את הליך התכנון מידי הפלסטינים. אותו צו מאפשר את פעולתן של ועדות תכנון בהתנחלויות, ותושביהן – בניגוד לפלסטינים – זוכים לייצוג מלא בהליכי התכנון. המנהל האזרחי אף שינה לטובת ההתנחלויות את ייעוד הקרקע שבתוכניות המנדטוריות: על אף שכמעט כל ההתנחלויות בגדה הוקמו על שטחים המוגדרים בתוכניות אלה כאזורים חקלאיים, מוסדות התכנון של המנהל האזרחי אישרו לאורך השנים מאות תוכניות מתאר חדשות, ששינו את ייעוד הקרקע ואפשרו את הקמת ההתנחלויות. ברוב המקרים הבנייה אושרה בדיעבד, או מכוח צווים צבאיים. המנהל האזרחי אישר גם את הקמתן של התנחלויות קטנות, שמנו עשרות או מאות בודדות של תושבים בעת ייסודן, וגם של כאלה ששוכנות קילומטרים ספורים בלבד מהתנחלויות קיימות. בעשרות מקרים אישר המנהל בנייה באתרים ארכיאולוגיים ובאתרי טבע שבתחומי ההתנחלויות, ולפי מידע של המנהל האזרחי, בכ-75% מההתנחלויות נעשתה בנייה ללא האישורים המתאימים.

בעוד שהמנהל הנפיק בשנים 2010-2002 רק 176 היתרי בנייה לפלסטינים, נבנו בהתנחלויות באותה תקופה, בהיתר או שלא בהיתר, לפחות 15,000 יחידות דיור. לעומת התכנון החלקי והמגביל של היישובים הפלסטיניים בשטח C, הוכנו עבור ההתנחלויות שבאותו שטח תוכניות מודרניות ומפורטות, הכוללות שטחי ציבור, שטחים ירוקים ובמקרים רבים צפיפות הבנייה בהן נמוכה. בניגוד לתוכניות המתאר התוחמות ומגבילות את השטח הבנוי של הכפרים הפלסטיניים המעטים שלהם הוכנה תוכנית, שטחי השיפוט של ההתנחלויות משתרעים על-פני שטחים עצומים, לרבות שטחים חקלאיים שעליהם ניתן לפתח את היישוב בעתיד, בכפוף לאישור תוכניות מתאר.

לפי נתוני המנהל האזרחי לגבי השנים 2012-2000, הן מספר צווי ההריסה והן מספר ההריסות שבוצעו בפועל כנגד בתי פלסטינים בשטח C היה גדול פי כ-3.5 ממספר הצווים וההריסות של בתי מתנחלים, ביחס לגודל האוכלוסייה.

נוסף על ההתנחלויות שנבנו באישור ממשלת ישראל והמנהל האזרחי, הוקמו בשטח C למעלה ממאה מאחזים, ללא תוכנית מתאר, בלי החלטה ממשלתית וללא אישור של הדרג המדיני. עם זאת, ההקמה של חלק ניכר מהם נעשתה בתיאום עם גורמים ממשלתיים וביטחוניים שונים – לרבות המנהל האזרחי – ובתמיכתם. הרשויות העלימו עין מאי-חוקיותם של המאחזים, חיברו אותם לתשתיות מתקדמות ולרוב לא פעלו להריסתם.