המנהל האזרחי פירק והחרים צינורות שסיפקו מים לקהילת ח'ירבת ירזה בבבקעת הירדן

פורסם: 
23.2.15


תיעוד וידיאו של החרמת צנרת המים של ח'ירבת ירזה. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 29.1.15

ב-29.1.15 הגיעו אנשי המנהל האזרחי, מלווים בדחפור ובמשאית המצוידת במנוף, לקהילת ח'ירבת ירזה שבבקעת הירדן, פירקו את צנרת המים שהונחה במקום לאחרונה כדי לספק מים לקהילה המבודדת, והחרימו אותה.

ח'ירבת ירזה היא קהילת רועים קטנה השוכנת בבקעת הירדן, ממזרח לטובאס. לדברי התושבים, משפחותיהם, שהגיעו במקור בטובאס, חיות בירזה מזה דורות רבים. עם כיבוש הגדה הרס הצבא את כל מבני הקבע בכפר למעט אחד. הקרקע עליה שוכנת הקהילה נמצאת בבעלות פרטית של תושביה, אולם בשנת 1968 הכריז עליה הצבא "שטח אש". כיום כוללת הקהילה 13 משפחות המונות 72 נפשות, בהן 37 קטינים. בני הקהילה מתפרנסים מרעיית צאן וחיים במערות טבעיות, בצריפים ארעיים ובאוהלים. רוב ילדי הקהילה שוהים בטובאס בימות השבוע בהשגחת חלק מהאמהות כדי לבקר בבית הספר, ומגיעים לח'ירבת ירזה בסופי השבוע ובחופשות.

דחפור של המנהל האזרחי גורף את הכביש המחבר את ח'ירבת ירזה לעיירה טובאס. צילום: בצלם, 3.5.12.
דחפור של המנהל האזרחי גורף את הכביש המחבר את ח'ירבת ירזה לעיירה טובאס. צילום: בצלם, 3.5.12. 

במהלך השנים הרס המנהל האזרחי שוב ושוב את מבני הקהילה. רק בשנתיים האחרונות נהרסו מבני המגורים של חמש ממשפחות הקהילה (ארבעה אוהלים וצריף), חלקם יותר מפעם אחת, לאחר שהתושבים הקימו אותם מחדש. בנוסף נהרסו במקום בור מים, מכלאות צאן ומחסנים. המסגד של הקהילה נהרס מספר פעמים, לאחרונה בשנת 2011.

בתחילת שנות האלפיים חסם הצבא את הדרכים המחברות את ירזה אל הכפר תיאסיר ואל העיירה טובאס. התושבים ניסו מספר פעמים לפתוח את הדרך לטובאס ולסלול אותה מחדש אך בכל פעם הצבא גרף חלקים ממנה והחרים את כלי העבודה.

הקהילה אינה מחוברת לרשת החשמל. בשנת 2013 קיבלו התושבים מהמרכז לחקר אנרגיה באוניבברסיטת א-נג'אח שבשכם לוחות סולאריים באמצעותם הם מפיקים אספקת חשמל מוגבלת.

לוח סולארי לייצור חשמל על רקע אחד מבתי הקהילה. צילום: בצלם, 20.3.14
לוח סולארי לייצור חשמל על רקע אחד מבתי הקהילה. צילום: בצלם, 20.3.14

עד לאחרונה הקהילה לא הייתה מחוברת גם לרשת המים, ותושביה נאלצו להסתמך על אגירת מים בבורות ועל רכישת מים ממכליות. לפני מספר שבועות חובר הכפר לראשונה לרשת המים לאחר שוועדת הסיוע החקלאי הפלסטינית (PARC) הניחה צנרת שהובילה מים מהעיירה טובאס למגדל המוצב בנקודה גבוהה באזור עאטוף, וצנרת נוספת שהובילה מן המגדל לח'ירבת ירזה. צנרת זו פורקה והוחרמה על-ידי המנהל האזרחי ב-29.1.15.

מניעת אספקת המים לתושבי ח'ירבת ירזה, כמו גם גריפת הדרכים לקהילה והריסת הבתים נעשות במסגרת המאמצים של הרשויות הישראליות לדחוק ממקומות מגוריהם אלפי פלסטינים הגרים בעשרות קהילות הפזורות בשטח C. בבקעת הירדן חיים כ-2,700 בני אדם בכעשרים קהילות רועים שהמנהל האזרחי מנסה למנוע מהן להמשיך ולגור במקום, בין היתר באמצעות הריסה חוזרת ונשנית של בתיהם, פינויים לתקופות קצרות לצורך אימונים והחרמת מכליות מים. תכניות הגירוש של הצבא ושל המנהל האזרחי עומדות בסתירה להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי, האוסר על העברה בכפייה של אזרחים מוגנים, אלא אם הדבר נעשה למען ביטחונם או עבור צורך צבאי חיוני.

בשנת 2011 סיפרה מייסר מסאעיד, תושבת ח'ירבת ירזה לתחקירן בצלם על הקושי בהתנהלות היומיומית ללא חיבור לרשת המים:

מייסר מסאעידאני ושאר תושבי הח'רבה משתמשים במי הגשמים של החורף שנאספים בבורות. כשנגמרים המים בבורות, אנחנו צריכים לקנות מים ממקומות אחרים ולשלם על ההובלה שלהם. את המים מובילים במכלים נגררים שמחוברים לטרקטורים ממקומות שונים. בשנתיים האחרונות אנחנו מביאים מים מבאר טמון. הדרך בין טמון לח'רבת ירזה גרועה ומשובשת עד כדי כך שהיא מסוכנת לנהג הטרקטור ולכן ההובלה לוקחת הרבה זמן ועולה הרבה כסף. מיכל מים שמכיל שלושה קוב, עולה בין תשעים למאה שקל. המחיר הזה כולל את עלות הסולר לרכב ההובלה. למכליות הגדולות שיכולות להוביל כמות גדולה של מים קשה יותר להגיע לכפר והן מגיעות לעיתים נדירות.

כדי להתגבר על המחסור במים אני מנסה לחסוך בהם בכל מיני דרכים. למשל, אני שוטפת כלים בתוך מיכל ושומרת את המים לשטיפת של הרצפה, לבית השימוש או להשקיה של עצים. אפילו את המים מהטבילה לתפילה אני שומרת ומשתמשת בהם כדי להשקות את הצאן. אני משתדלת לא לבזבז אף טיפה של מים, אבל זה בכל זאת אף פעם לא מספיק. אף פעם אין מספיק מים לניקיון ולצרכים אחרים. לקריאת העדות המלאה

עשר ממשפחות הקהילה מחזיקות אמנם בבעלותן גם בתים בעיירה טובאס, אולם אין ביכולתן להתפרנס בעיירה ומחייתן מבוססת על רעיית הצאן בירזה. המנהל האזרחי אינו מציע לתושבים שום אפשרות אחרת המאפשרת להם לשמור על אורח חייהם ולהתפרנס.

ישראל, ככוח הכובש בגדה המערבית, חייבת לאפשר לתושבים להמשיך לנהל את חייהם, ובכלל זה עליה לאפשר להם לבנות את בתיהם באופן חוקי ולספק להם מים וחשמל. בצלם קורא לרשויות האחראיות לאפשר לקהילת ח'ירבת ירזה להישאר ללא הפרעה במקום מגוריה ולהקים במקום תשתיות שיאפשרו לתושבים תנאי חיים הוגנים.