35 נפשות בסכנת גירוש בקהילת ואדי אל-קטיף שבאזור יריחו

פורסם: 
5.5.14
עודכן: 
8.5.14

קהילת ואדי אל-קטיף. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 30.4.14
קהילת ואדי אל-קטיף. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 30.4.14

קהילת ואדי אל-קטיף שממערב ליריחו כוללת עשר משפחות המונות 68 נפשות, מתוכן 32 קטינים. חברי הקהילה הם פליטים מתל-ערד שבנגב, שעברו בשנות החמישים לאזור חברון ולאחר מכן, בשנת 1982, לאזור יריחו, בחיפוש אחר שטחי מרעה שיאפשרו להם לקיים את אורח חייהם. בקהילה 16 ילדים בגיל בית הספר הלומדים במוסדות חינוך במחנה הפליטים עקבת ג'בר ובעיר יריחו. ברשות הקהילה 18 צריפי מגורים, שמרביתם נתרמו על ידי האיחוד האירופי, וכן אוהל אירוח ושש מכלאות לכ-500 ראשי צאן.

לבני הקהילה אין שום מקום מגורים חלופי. הם מתפרנסים מרעיית צאן ובאביב חלקם לוקחים את העדר לרעות באזור רמאללה והיתר נשארים במקום. לפני שמונה שנים החלו כוחות הביטחון להגביל את תנועת רועי הצאן מהקהילה, ואסרו עליהם להתקרב לשטח המקיף את ההתנחלות מצפה יריחו, ברדיוס של ק"מ. בשנת 2008 נסלל כביש מספר 1 החוצץ בין ההתנחלות לבין הקהילה, ומאז מונעים כוחות הביטחון מרועי הצאן לחצות את הכביש. בתי הקהילה מחוברים לרשת המים אך סובלים מהפסקות באספקה. הקהילה אינה מחוברת לרשת החשמל, ויש ברשותה גנרטור.

ח'ליל חמדאן תושב ואדי אל-קטיף ושניים מילדי הקהילה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 30.4.14
ח'ליל חמדאן תושב ואדי אל-קטיף ושניים מילדי הקהילה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 30.4.14

בשנת 2012 הוציא המנהל האזרחי צווי הריסה לכל המבנים של הקהילה בעילה של בנייה ללא היתר. בני הקהילה פנו לעורך הדין שלמה לקר, שהגיש בשמם בנובמבר עתירה לבג"ץ נגד צווי ההריסה. בעקבות העתירה הוציא בג"ץ בנובמבר 2012 צו ביניים האוסר על הריסת מבני הקהילה עד שהמדינה תשיב לעתירה. המדינה דחתה שוב ושוב את הגשת תגובתה לעתירה. ב-24.04.14, הודיעה המדינה במהלך דיון בבג"ץ כי היא מעוניינת להסדיר את מגורי בני הקהילה באיזור נועימה שמצפון-מערב ליריחו, שם מתכננת המדינה לישב אלפי בדואים אחרים המתגוררים באיזור.

צו פינוי שנמסר לתושבים. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 30.4.14השופט עוזי פוגלמן הורה לעורך הדין המייצג את המנהל האזרחי להעביר בתוך שבוע לעו"ד לקר את התכנית הקונקרטית להסדרת התיישבות הקהילה. אולם, ב-28.4.14, ארבעה ימים לאחר הדיון, בעוד בית המשפט ונציג הקהילה ממתינים להגשת התכנית, הגיעו נציגי הצבא והמנהל האזרחי למקום ומסרו ל-4 מהמשפחות, המונות 35 נפשות, בהן 15 קטינים, צו הקובע כי עליהם להתפנות מהמקום בתוך 48 שעות, בטענה שזהו שטח צבאי סגור המיועד לאימוני הצבא. הרשויות לא ציינו לאן על בני המשפחות לעבור ולא הציעו להם פתרונות חלופיים כלשהם. עורך הדין של הקהילה הגיש בקשה דחופה לתיקון העתירה שתכלול גם את צווי הפינוי ולא רק את צווי ההריסה. היום, 4.5.14, הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על פינוי התושבים ומורה למדינה להשיב לבקשה לתיקון העתירה בתוך 45 יום.

הניסיונות לפנות את תושבי הקהילה מאזור מגוריהם מהווים חלק מהמאמצים של רשויות ישראל לגרש מבתיהם בתואנות שונות אלפי פלסטינים הגרים בעשרות קהילות הפזורות בשטח C. באזור מעלה אדומים – יריחו, שכולל גם את הקהילה הנוכחית, הדבר בא לידי ביטוי בתכנית של המנהל האזרחי להעביר קהילות בדואיות ל"אתרי קיבוע" שיקים עבורם. לטענת המנהל, מטרת התכנית שהכין היא לשפר את רמת החיים של קהילות אלה ולספק להן תנאי מגורים הולמים. אולם, התכנית הוכנה ללא כל התייעצות עם התושבים, למרות שהיא מכתיבה שינוי קיצוני באורח חייהם ובאפשרויות הפרנסה שלהם: על פי פרסומים בתקשורת התכניות מתייחסות רק ליישובים עירוניים שיקשו על התושבים להמשיך להתפרנס מחקלאות וממרעה.

ישראל, ככוח הכובש בגדה המערבית, חייבת לאפשר לתושבים להמשיך לנהל את חייהם, ובכלל זה עליה לאפשר להם לבנות את בתיהם באופן חוקי. גירוש תושבים מבתיהם בשטח כבוש כדי לאפשר לצבא הכיבוש להתאמן בשטחם אינו חוקי. על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, גירוש כזה יהיה מותר רק בנסיבות חריגות, כאשר הדבר נחוץ לצורך צבאי דחוף או לצורך שמירה על בטחון האוכלוסייה המקומית. גם אז – על הגירוש להיות זמני, במהלכו יש לספק להם, ככל שאפשר, דיור חלופי בתנאים סבירים. בכל מקרה, יש לאפשר לתושבים לשוב לבתיהם ברגע שהדבר מתאפשר. ברור שגירוש התושבים מבתיהם במקרה זה אינו עונה לאף אחד מתנאים אלה ובכל מקרה – אף גורם לא טרח לספק להם פתרון חלופי הולם שיאפשר להם להמשיך ולקיים את אורח חייהם ואם יגורשו הם יישארו חסרי בית וללא אפשרות לפרנסה. בצלם קורא לרשויות האחראיות לאפשר לתושבי ואדי אל-קטיף להישאר ללא הפרעה במקום מגוריהם ולרעות שם את צאנם, כפי שעשו ב-30 השנים האחרונות.