זה עשרות שנים שישראל מנהיגה בגדה המערבית מדיניות תכנון, פיתוח ובנייה האוסרת כמעט לחלוטין על תושבים פלסטינים לבנות, בעוד שהיא מקצה שטחים רחבים ככל האפשר כדי לבסס את ההתנחלויות ולהרחיבן. כך יצרה ישראל מצב שבו לאלפי פלסטינים אין כל דרך להשיג רישיון לבנות על אדמתם, והם נאלצים לבנות ללא רישיון משום שזוהי הדרך היחידה שפתוחה בפניהם להשיג קורת גג להם ולבני משפחותיהם.

בהסכמי אוסלו חולק שטח הגדה המערבית לשלושה אזורים, שבשניים מתוכם, המקיפים 40 אחוזים משטחי הגדה, נמצא נושא התכנון והבנייה בשליטת הרשות הפלסטינית. אולם, מדובר בעיקר בשטח בנוי של יישובים קיימים. ב-60 האחוזים הנותרים שולטת ישראל בכל התחומים, כולל התכנון והבנייה. בשטח זה חיים כ-150,000 פלסטינים ב-149 יישובים וכמעט כל עתודות הקרקע של היישובים הפלסטיניים, כולל אלה ששטחם הבנוי נכלל באזורי A ו-B , נמצאות בתחומו. המינהל האזרחי נמנע כמעט לחלוטין, כמדיניות, מהנפקת היתרי בנייה לפלסטינים באזורים אלה ואינו מספק פתרונות תכנונים שיאפשרו פיתוח בהם.

בשבועות האחרונים הגביר המנהל האזרחי את פעולותיו נגד בנייה פלסטינית בשטחי C בגדה המערבית בטענה שמדובר בבניה בלתי חוקית, אף שכפי שציינו, בנייה חוקית כמעט שאינה מתאפשרת לפלסטינים. להלן כמה דוגמאות לפעולות המנהל:



איצטדיון אל-בירה

איצטדיון אל-בירה על רקע ההתנחלות פסגות. צילום: איאד חדאד, בצלם, 16.11.09.

בשנת 1996 הקימה עיריית אל-בירה, הסמוכה לרמאללה, את האצטדיון הפלסטיני הבינלאומי בשטח הנמצא בתחומה המוניציפאלי של העירייה אך המצוי בשטח C . 'ב-2006 שודרג האצטדיון ובימים אלה נערכות בו השלמות בניה במטרה להתאימו לסטנדרטים של משחקים בינלאומיים. הקמת האצטדיון, שעלותה כשלושה מיליון יורו, נעשתה בסיוע ממשלת צרפת, בנק הפיתוח הגרמני, סוכנות הפיתוח של האו"ם והתאחדות הכדורגל הבינלאומית, פיפ"א. באמצע חודש אוקטובר הוציאה מועצת התכנון העליונה שבמנהל האזרחי צווי הפסקת עבודות לבניית האצטדיון, צעד חריג שכן עד עתה לא התערב המינהל האזרחי בענייני התכנון של העיר והותיר בידיה את הסמכויות ליזום ולאשר פרויקטים של בנייה בתחומה המוניציפאלי. זמן קצר לאחר מכן עתרו לבג"ץ ההתנחלות פסגות, המרוחקת כמה מאות מטרים מהאצטדיון, וארגון רגבים, בדרישה להרוס את האצטדיון בטענה שהוא נבנה ללא היתר וכי הוא גורם ל"החרפה משמעותית של הבעיה הביטחונית" באזור . עיריית אל-בירה עצרה לעת עתה את המשך העבודות באצטדיון.

כפר עקב

בסוף חודש אוקטובר חילקו פקחי המנהל האזרחי צווי הפסקת עבודות לתשעה בתים בכפר עקב שבצפון ירושלים, בהם מתגוררות כ-15 משפחות. חלקו הגדול של הכפר נמצא בתחומה המוניציפאלי של עיריית ירושלים, אך מאחר שהוא נמצא בצדו המזרחי של מכשול ההפרדה, העירייה כמעט ואינה מספקת שירותים לכפר. שאר אדמות הכפר נמצאות בשטח C . באותו אזור של הכפר כבר חילק המנהל האזרחי צווי הפסקת עבודה לעשרים מבנים נוספים, ומצויים בו עוד עשרות מבנים. עיריית ירושלים, כמו המנהל האזרחי, מעולם לא הכינו לכפר תכנית מתאר המאפשרת את פיתוחו.

ח'רבת אום אל-ח'יר

בתים מיודעים להריסה בכפר אום אל-ח'יר. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם, 19.11.09.

בתחילת חודש נובמבר חילקו פקחי המנהל האזרחי 11 צווי הפסקת עבודות לכל המבנים ביישוב הבדואי ח'רבת אום אל-ח'יר בדרום הר חברון. תושבי אום אל-ח'יר, רובם פליטי 1948, הגיעו לאזור עוד בשנות השבעים לאחר שנאלצו לעזוב את מקום מגוריהם הקודם באזור ערד. בשנת 1981 הוקמה בסמוך ליישוב ההתנחלות כרמל. המבנים להם הוצאו צווים נמצאים בשני ריכוזים הגובלים בהתנחלות ממזרח ובנויים על קרקע פלסטינית פרטית או על אדמות סקר, שהבעלות עליהן לא הוכרעה. לפני כחצי שנה הרס המינהל ארבעה צריפים ושני בתי אבן ביישוב זה.

רוג'יב

באמצע חודש נובמבר חילקו פקחי המינהל צווי הפסקת עבודות ל-12 מבנים בכפר רוג'יב שמדרום-מזרח לשכם. חמישה מהבתים, השוכנים בקצהו הדרומי של הכפר, כבר מאוכלסים, ושישה בתי מגורים וכן לול תרנגולות נמצאים בשלבי בנייה.

פעולות האכיפה הנמרצות של המנהל עומדות בניגוד לחובתה של ישראל, ככוח הכובש, לענות לצרכים התכנוניים של הפלסטינים בשטחים ומהוות הפרה של אמנת ג'נבה, המתירה לכוח הכובש להרוס את רכושם של אזרחים רק כאשר הדבר נחוץ לחלוטין לצרכים צבאיים. ' '