דיווחים

ירי

לפני יותר משנתיים וחצי, הרגו חיילים את סמיר עווד, בן ה-16. שנה וחודשיים לאחר מכן, עתר אביו לבג"ץ, יחד עם ארגון בצלם, בדרישה שהפרקליט הצבאי הראשי יקבל החלטה בתיק ויכריע האם לנקוט צעדים נגד החיילים המעורבים או לסגור את תיק החקירה. עד היום ממשיכה פרקליטות המדינה את הסחבת בתיק תוך התעלמות חוזרת ונשנית מהחלטות ביניים בתיק.

10.08.15

ב-21.5.15 איבד יחיא אל-עאמודי, בן 10, את עינו מפגיעת כדור ספוג שחור שירה עליו שוטר, תחמושת שהמשטרה החלה להשתמש בה בשנה האחרונה ושפגיעתה עלולה להיות קשה. כדורי ספוג הם אמצעי מדויק וכאשר משתמשים בהם על-פי ההוראות הם אינם אמורים להסב נזק חמור. אולם, האגודה לזכויות האזרח תיעדה ירי חוזר ונשנה בניגוד להוראות שממנו נפצעו אנשים שלא היו מעורבים בעימותים ובמקרה אחד ירי שממנו נהרג נער בן 15. הימנעות מנקיטת צעדים נגד השוטרים המפרים את החוק יוצרת מצב של היעדר דין וחשבון, שבו הפגיעה הקטלנית הבאה היא רק עניין של זמן.

יחיא אל-עאמודי בבית החולים הדסה עין כרם, 21.5.15. הצילום באדיבות המשפחה.
15.07.15

לפני כשבע שנים ירה קצין צה"ל ברגלו של ערן כהן כדור מתכת מצופה גומי מטווח קצר במהלך הפגנה נגד בניית גדר ההפרדה בבלעין. לפני כשלוש וחצי שנים החליט הפרקליט הצבאי הראשי לסגור את תיק החקירה ולפני כשנתיים הגיש בצלם ערר על החלטה זו בטענה שישנן בתיק די ראיות על מנת להעמיד לדין את הקצין היורה. בחודש מארס 2015, הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם כי הוחלט על פתיחת החקירה מחדש ועל ניסיון להפיק ראיות נוספות מהסרטונים שבתיק החקירה, אשר בצלם העביר זמן קצר לאחר המקרה.

מתוך תיעוד הווידיאו.
13.07.15

מתחקיר בצלם עולה כי מוחמד עלי-כוסבה השליך על כלי הרכב של מח"ט בנימין אבן, שניפצה את השמשה הקדמית, ואז נמלט מהמקום עם נערים אחרים. המח"ט וחייל נוסף רדפו רגלית אחרי הנערים, ואז ירה המח"ט בעלי-כוסבה ממרחק של כעשרה מטרים. עלי כוסבה נפגע משני קליעים בגבו ואחד בפניו. התחקיר מעלה כי לחיילים לא נשקפה בעת הירי סכנת חיים וכי הם הפקירו את עלי-כוסבה הפצוע והסתלקו מהמקום. הגיבוי הגורף שלו זכה מעשה ההרג מעביר לחיילים בשטח מסר לפיו מותר ואפילו רצוי לירות כדי להרוג מיידה אבנים פלסטיני, גם אם הוא נמלט ואיננו מהווה עוד סכנה.

מוחמד עלי-כוסבה בן ה-17. התמונה באדיבות המשפחה.
12.07.15

ב-25.2.15 הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם על סגירת תיק החקירה אודות הריגתם של הנערים מוחמד ואוסייד קאדוס בכפר עיראק בורין במארס 2010. זאת לאחר חקירה שנמשכה חמש שנים ושממצאיה, כפי שדווחו על-ידי הפרקליטות, מופרכים לחלוטין: מחד נקבע כי החקירה העלתה כי הירי היחיד שבוצע באירוע היה של כדורי גומי, ומאידך אישרה החקירה כי הנערים, שאיש אינו חולק על-כך שנהרגו מירי הצבא, נפגעו מאש חיה. בעקבות מסקנות חסרות שחר אלה החליטה הפרקליטות שלא להעמיד איש לדין. בקשת בצלם לקבל את העתק תיק החקירה נדחתה. בצלם פנה בשנית וקבל על נימוק דחיית הבקשה, ורק בסוף מאי 2015 אושרה הבקשה עקרונית.

מימין לשמאל: מוחמד ואוסייד קאדוס. התמונות באדיבות המשפחה
09.07.15

לפני שנה בדיוק החלו ההפצצות על עזה. עבור מאות אלפי בני אדם ברצועה הסיוט של הקיץ שעבר הפך למציאות מתמשכת. בעזה יש היום כ-100 אלף עקורים מחוסרי בית שמתגוררים אצל קרובי משפחה, באוהלים, בבתים שכורים או בתוך חורבות ביתם. במהלך הקיץ שעבר נהרסו כליל או חלקית קרוב ל-20 אלף בתים ומאות אלפי תושבי עזה גרים ב-150,000 יחידות דיור שניזוקו. להלן ספורם של שישה מהם.

07.07.15

דו"ח האו"ם על הלחימה ברצועת עזה בקיץ האחרון דוחה את התפיסה הרווחת בקרב גורמים רשמיים בממשלה ובצבא בנוגע למותר ולאסור במהלך לחימה בשטח מאוכלס בצפיפות. נקודת המוצא של הוועדה שונה מזו של גורמים אלה: לפי הוועדה, רצועת עזה היא שטח שחיים בו יותר ממיליון וחצי אזרחים שמתנהלת בו לחימה, היא אינה שדה קרב שחיים בו, בין היתר, גם אזרחים. הדו"ח קובע כי לא ניתן להצדיק את הפגיעה העצומה באוכלוסייה האזרחית במהלך הלחימה או לפרש את המשפט ההומניטארי הבינלאומי באופן שיהפוך אותה לחוקית, גם בהתחשב בשיטות הפעולה של חמאס והארגונים האחרים. בנוסף, קובעת הוועדה שהאחריות להפרת החוק מוטלת על הדרגים המדיניים והצבאיים הבכירים, שהתוו את המדיניות ונמנעו מלשנותה גם כשהתבררו תוצאותיה הקטלניות.

תושבים מתפנים מבתיהם במהלך הפוגה הומניטארית בבית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 26.7.14
30.06.15

בחודשים האחרונים תיעד בצלם באזור רמאללה עשרות מקרים שבהם נפצעו פלסטינים, חלקם באופן חמור, מירי חי של כוחות הביטחון, רובו ככל הנראה בתחמושת "טוטו". כדורי "טוטו" הם כדורים חיים בקוטר 0.22 אינץ', שעוצמת פגיעתם נמוכה מזו של כדורים חיים "רגילים", אך הם עלולים להיות קטלניים או להסב פגיעות קשות. השימוש התכוף והמנוגד להוראות בירי חי במהלך הפגנות מעיד על כך שאין מדובר במקרים חריגים אלא ביישום של מדיניות, שהיא בלתי חוקית. בצלם קורא לכוחות הביטחון להפסיק לחלוטין את ירי התחמושת החיה, על כל סוגיה, על אזרחים לא חמושים, למעט במקרים קיצוניים שבהם נשקפת סכנת חיים ממשית ומידית.

מוחמד חמאד בן 11 שנפצע קשה מירי חי, בבית החולים ברמאללה. צילום: איאד חדאד, בצלם, 19.3.15.
28.06.15

המלצת הוועדה לחקירה פלילית בינלאומית מכוונת בראש ובראשונה לדרגי המנהיגות, בישראל ובחמאס, ולא ללוחמים בשטח. למרות התוצאות המחרידות והידועות מראש של ההפצצות, הדרגים הבכירים בממשלה ובצבא הורו להמשיך בבביצוע מדיניות קטלנית זו. לא ייתכן שהתגובה היחידה לממצאים החמורים תהיה הכחשה וגילגול אחריות. חברה מתוקנת צריכה להתמודד עם ביקורת, ולבחון לעומק את הטענות להפרות בוטות של זכויות האדם והחוק ההומניטרי הבינלאומי.

עיי חורבות בבית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 5.8.14
22.06.15

במארס 2014 ירו חיילים למוות ביוסף א-שוואמרה בן ה-14 כשעבר בפרצה בגדר ההפרדה בדרום הגדה המערבית, כדי לקטוף צמח מאכל לפרנסת משפחתו. א-שוואמרה נורה לאור יום, מבלי שסיכן איש. ביולי 2014 הודיעה הפרקליטות הצבאית לבצלם כי התיק נסגר ואיש לא יועמד לדין. בחינה של תיק המצ"ח מעלה כי החקירה הייתה בלתי מקצועית ומאששת את טענות בצלם בדבר התנהלות בלתי חוקית באירוע. החלטתה של הפרקליטות הצבאית לסגור את התיק על סמך החקירה הכושלת ולפטור מאחריות את המפקדים שהורו על הצבת מארב, שאת תוצאותיו הקטלניות ניתן היה לצפות מראש, מעניקה גושפנקא להתנהלות בלתי חוקית זו.

EPA, יוסף א-שוואמרה ליד גדר ההפרדה, אוקטובר 2013. צילום: עבד אל-השלמון.
16.06.15

ב-13.5.11 נפצע אנושות הנער בן ה-17 מילאד עייאש מירי חי שנורה לעברו מההתנחלות בית יהונתן שבשכונת סילוואן במזרח ירושלים. למחרת היום מת עייאש מפצעיו. הירי נחקר הן בידי המחלקה לחקירות שוטרים והן בידי המשטרה, ושתיהן סגרו את תיקי החקירה בעילה של "עבריין לא נודע". בצלם הגיש ערר לפרקליטות המדינה על ההחלטה לסגור את החקירות, ובו עמד על מחדלי חקירה חמורים. הרשלנות שבה בוצעו החקירות וסגירת התיקים מעידות על זילות חיי פלסטינים בעיני הרשויות הישראליות.

מילאד עייאש, התמונה באדיבות המשפחה.
03.05.15

פרקליטות המדינה הודיעה לפני שעה קלה לבג"ץ בפרשת סמיר עווד כי החליטה "בכפוף לשימוע וסיום הליכי חסיון" על הגשת כתב אישום בעבירה המינורית של "מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה". זהו שפל חדש בזילות שמפגינות הרשויות כלפי חיי פלסטינים בשטחים. פרקליטות שלחה היום לאנשי כוחות הביטחון בשטחים מסר ברור: אם תהרגו פלסטינים שלא מסכנים איש, נעשה הכל כדי לטייח ולוודא שהדבר יסתיים בלי מתן וחשבון. הרג של נער פצוע ונמלט שלא סיכן איש ביריות בגבו איננו "מעשה פזיזות ורשלנות". הפער בין חומרת המעשים לקולת העבירה בכתב האישום בלתי נתפס ומקומם.

פינויו של סמיר עווד לבית החולים. צילום: עבד א-נאסר מוראר, 15.1.13.
14.04.15

אמו של תושב הכפר בלעין, שנהרג מפגיעת רימון גז שירה עליו חייל, עתרה היום לבג"ץ בדרישה לחייב את הפרקליט הצבאי הראשי ואת היועץ המשפטי לממשלה לקבל החלטה בערר על סגירת תיק החקירה, וכן להעמיד לדין את החייל היורה ואת כל מי שיש לו אחריות פיקודית להריגת בנה. בעתירה, שהוגשה יחד עם הארגונים בצלם ויש דין, דורשת סובחייה אבו רחמה, אמו של באסם אבו רחמה, להפסיק את גרירת הרגליים, הסחבת, וההימנעות מפעולות חקירה בסיסיות ביותר שעשויות לשפוך אור על זהותם של האחראים להריגת בנה. השופט מני מזוז קבע היום כי המדינה תגיש את תגובתה לעתירה עד ל-25 במאי.

באסם אבו רחמה דקות לפני מותו, מתוך תיעוד הווידיאו שצולם על-ידי דוד ריב.
01.04.15

נשים פלסטיניות מבית חאנון שמצאו מחסה עם משפחותיהן בבית ספר של אונר"א, מספרות על תנאי החיים הקשים לאחר שאיבדו את בתיהן ועל תקוותיהן לעתיד. במהלך "מבצע צוק איתן" נהרסו בבית חאנון לפי נתוני האו"ם 90 בתים, ו-24 בתים נוספים ניזוקו.

מתוך סרטון הווידיאו.
30.03.15

בג"ץ הורה אתמול לפרקליטות המדינה להודיע על החלטתה בתיק הריגתו של סמיר עווד עד אמצע אפריל. בכך דחה את בקשת המדינה לארכה נוספת, לאחר שהפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה התעלמו מהוראה קודמת של בג"ץ לקבל החלטה משותפת בתיק ולדווח עליה עד ל-1.3.15. עווד בן ה-16 נהרג בינואר 2013 מירי חיילים ליד גדר ההפרדה בכפר בודרוס, למרות שלא היווה כל סכנה. מצ"ח סיימה זה מכבר את החקירה אולם למרות שחלפו יותר משנתיים מהאירוע, לא התקבלה בו החלטה. אביו ובצלם עתרו לבג"ץ לפני כשנה, במרץ 2014 בדרישה לחייב את הפצ"ר להחליט אם להעמיד לדין את החיילים שהרגו את סמיר עווד או לסגור את תיק החקירה.

26.03.15

ספייה א-נג'אר תושבת ח'וזאעה מתארת את חיי משפחתה לאחר "מבצע צוק איתן". העיירה ח'וזאעה היא אחד האזורים שניזוקו במיוחד בהפצצות ברצועת עזה הקיץ. לפי נתוני האו״ם נפגעו 556 בתים, מתוכם 336 שנהרסו לגמרי. היום תושבים רבים חיים בבתי ספר של האו״ם, אצל בני משפחה ובקראוונים. חלקם, כמו משפחתה של א-נג'אר, חיים בתנאים קשים בבתים הרוסים, חשופים לפגעי מזג האוויר.

08.02.15

על המשמעויות המוסריות והמשפטיות של מדיניות תקיפת בתי המגורים ברצועת עזה בקיץ 2014.
בצלם מפרסם היום (רביעי, 28.1.2015) דו"ח על מדיניות ההפצצות של בתי מגורים בעזה במהלך מבצע "צוק איתן". הדו"ח עוסק באחד המאפיינים המחרידים והייחודיים של הלחימה ברצועה בקיץ: הפצצות שבהן נהרגו מאות בני אדם – יותר מרבע מהפלסטינים שנהרגו במהלך הלחימה – וסיפורן החוזר ונשנה של משפחות פלסטיניות על הרוגיהן הרבים, ועוד משפחה, ועוד משפחה, שבשנייה אחת ביתה, ועולמה, חרבו עליה. חמאס ביקש במכוון לפגוע באזרחים ואף הצהיר על כך בגלוי. לעומת זאת, ממשלת ישראל טענה שהיא פעלה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בעזה. האמנם?

בית משפחת אל-חאג' שהופצץ במחנה הפליטים ח'אן יונס ב-10.7.14. בהפצצה נהרגו שמונה מבני המשפחה. צילום: מוחמד סעיד, בצלם, 10.7.14.
28.01.15

בחודשים האחרונים הרחיבו כוחות הביטחון מאוד את הירי של כדורים חיים בקוטר 0.22 אינץ' בעימותים עם פלסטינים בגדה המערבית. ירי כזה מבוצע כיום כמעט בכל שבוע במוקדי הפגנות ועימותים רבים. מרבית הנפגעים היו צעירים פלסטינים, בהם קטינים, אולם בחודשיים האחרונים נפצעו גם אישה, לפחות שלושה צלמים ומפגין בינלאומי. לבצלם אין נתונים מלאים אודות היקף הנפגעים מירי זה. ב-9 בדצמבר אישר מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית, תת אלוף תמיר ידעי, כי הצבא אימץ מדיניות של ירי אש חיה על מיידי אבנים באזור.

צילום: צלף יורה כדורי טוטו על מיידי אבנים, א-נבי סאלח. חיים שוורצנברג, 5.12.2014.
18.01.15

ביתה של שורוק אבו טועיימה הוא אחד ממאה אלף הבתים בעזה שנהרסו או ניזוקו ב"מבצע צוק איתן". קשישים, נשים וילדים שגרו בהם נאלצים לחיות עכשיו בתנאים קשים, בצפיפות, ובקור. שורוק סיפרה בעדותה: אחרי שהתחתנו גרנו שבע שנים בבית של ההורים של בעלי. כל הזמן חלמנו לבנות בית משלנו. בשנת 2012 לוויתי קצת כסף מהמשפחה שלי, ויחד עם הכסף שחסכנו מהעבודה של בעלי וממכירת זיתים ולימונים מעצים שהיו לנו בחלקת אדמה שלנו. בנינו בית באותה חלקה.. היה לי מאוד קשה אפילו ללכת לראות מה נשאר מהבית. לא היו לי כוחות לראות איך עבודה של שנים, של בעלי ושלי, אבדה ברגע אחד בלי שום הצדקה, מבלי שעשינו שום דבר.

שורוק אבו טועיימה על הריסות ביתה. צילום: מוחמד סעיד, בצלם, 26.11.14
25.12.14

ב--11.11.14 ירה חייל למוות במוחמד ג'וואברה בעת שהיה בתוך ביתו שבמחנה הפליטים אל-ערוב. החייל היורה עמד ביחד עם חיילים אחרים על גג בית אחר במחנה, המשקיף על האזור שבו התרחשו באותו יום עימותים, במרחק מה מביתו של ג'וואברה. מתחקיר בצלם עולה שנסיבות המקרה לא הצדיקו ירי קטלני וקיים חשד כבד שהירי בג'וואברה היה בלתי חוקי. ג'וואברה הוא ההרוג הפלסטיני ה-44 בגדה מירי כוחות הביטחון מאז ראשית 2014. רובם המכריע נהרגו בנסיבות שבהן לא הייתה הצדקה לשימוש בנשק קטלני נגדם. האחראים לכך הם קובעי המדיניות בממשלה, בצבא ובפרקליטות הצבאית, שבחסותם נמשכת מציאות זו.

החלון שדרכו השקיף ג'וואברה על המתרחש בחוץ, והגג שעליו עמדו החיילים. צילום: מוסא אבו השהש, 12.11.14.
22.12.14