דיווחים

ירי

במלאת שנתיים ללחימה מפרסם בצלם, בתום תחקיר יסודי, את הנתונים המלאים בנוגע להרוגים ב"מבצע צוק איתן". מהנתונים עולה כי כמעט שני שליש (63%) מהפלסטינים שהרגו כוחות הביטחון הישראליים במהלך הלחימה לא השתתפו בלחימה: 1,394 בני אדם מתוך 2,202. כרבע מהם – 526 במספר – היו ילדים מתחת לגיל 18. ממשלת ישראל התנערה כמעט לחלוטין מאחריותה לפגיעה העצומה באזרחים והטילה את מלוא האחריות לכך על חמאס. ואולם העובדה שצד אחד הפר את החוק בוודאי שאינה מתירה לצד השני להפר אותו. מעבר לכך: התוצאות הקטלניות של מדיניות הפתיחה באש שבה נקטה ישראל במהלך הלחימה היו ברורות כבר בימיה הראשונים. מקבלי ההחלטות התעלמו מתוצאות אלה והמשיכו ליישם את אותה מדיניות. משכך, האחריות – המוסרית והמשפטית – לפגיעה הכה קשה באזרחים מוטלת עליהם.

20.07.16

ב-15.2.16 הודיעה התביעה הצבאית לבצלם על דחיית ערר על ההחלטה לסגור את תיק החקירה בעניין הריגתו של מוסטפא תמימי, שנהרג מפגיעת רימון גז כשיידה אבנים על ג'יפ צבאי בדצמבר 2011. לצורך דחיית הערר נאחזה התובעת בכל בדל תרחיש, בלתי סביר ככל שיהיה. זאת כדי להימנע מהטלת אחריות פלילית כלשהי על החייל היורה ומפקדיו. החלטה זו – כמו רבות שקדמו לה – מעבירה לחיילים מסר ברור לפיו ייהנו מחסינות ביחס לכל עבירה כמעט שיבצעו בשטחים וממחישה שוב את מגבלות המערכת, שאינה בוחנת כלל היבטים מערכתיים ושאלות של מדיניות, ואת אחריות הקצונה הבכירה.

רגע הירי במוסטפא א-תמימי, 9.12.11. צילום: חיים שוורצנברג..
07.07.16

ב-1.7.16 ירה שוטר מג"ב למוות בסארה חג'וג', בת ה-27 מבני נעים, במחסום במערת המכפלה בחברון, לטענת המשטרה לאחר שניסתה לדקור שוטרת. תחקיר בצלם ותיעוד וידיאו של האירוע מעלים כי הירי הקטלני היה חסר הצדקה. בעת שנורתה, חג'וג' הייתה לבדה בחדר, שבפתחו עמדו שוטרים חמושים, ותרסיס פלפל כבר הותז על פניה. ירי זה הוא חלק ממדיניות הזוכה לגיבוי גורף מהדרגים המדיניים והצבאיים הבכירים, ואשר מתירה ירי קטלני גם כאשר הוא אינו מהווה מוצא אחרון ומעניקה חסינות למבצעים אותו.

החדרון במתחם מערת המכפלה. מתוך תיעוד הווידיאו של האירוע, 1.7.16
05.07.16

ביום שלישי, 21.6.16, לפנות בוקר, ירו חיילים למוות במחמוד בדראן, בן 15, מבית עור א-תחתא ופצעו ארבעה מחבריו. מתחקיר שביצע תחקירן בצלם עולה כי, בניגוד לטענות הצבא, החיילים ירו ירי מאסיבי על המכונית ללא כל הצדקה. ירי זה תואם את מדיניות הצבא המאפשרת, על אף האיסור הרשמי שבהוראות הפתיחה באש, ירי קטלני גם במקרים שבהם לא נשקפת כלל סכנת חיים וגם כאשר ברשות החיילים נמצאים אמצעים אחרים, שאינם קטלניים. מדיניות זו מקבלת גיבוי מהדרגים הבכירים בצבא ומהדרג המדיני, שאינם עושים דבר לשנותה על אף תוצאותיה הקטלניות.

הנערים בבריכה לפי האירוע. מחמוד בדראן ראשון מימין.
22.06.16

מעדויות שהגיעו לבצלם עולה חשד כי במהלך האירוע בחברון ב-24.3.16 שבו הוציא חייל להורג את עבד אל-פתאח א-שריף, מעשה שעליו עומד כעת חייל לדין, הוצא להורג קודם לכן גם רמזי אל-קסראווי. זאת לאחר שא-שריף ואל-קסראווי דקרו חייל, שעל-פי פרסומים בתקשורת נפצע באורח קל. מאז תחילת גל האלימות באוקטובר 2015 תועדו בווידיאו כמה וכמה מקרים שבהם הוצאו להורג פלסטינים שדקרו או שנחשדו בדקירה של אנשי כוחות הביטחון ואזרחים ישראלים. המשפט המתנהל כעת הוא החריג שאינו מעיד על הכלל, שכן בדרך כלל מערכות אכיפת החוק מקפידות לעצום עיניהן אל מול מציאות זו.

מתוך תיעוד הווידיאו במצלמת הטלפון של אמאני אבו עיישה.
06.06.16

בצלם הודיע היום כי יפסיק להפנות תלונות למערכת אכיפת החוק הצבאית. את ההחלטה הבלתי שגרתית עבור ארגון לזכויות האדם, אנו מנמקים בדו"ח חדש המתפרסם היום, עלה התאנה של הכיבוש: מערכת אכיפת החוק הצבאית כמנגנון טיוח. בדו"ח מפורטות מסקנות המתבססות על מידע שהצטבר ממאות תלונות שהגשנו למערכת, עשרות תיקי מצ"ח ופגישות רבות עם גורמים רשמיים. אנו נמשיך לתעד ולדווח על הפרות אך לא נסייע עוד למערכת המשמשת כמנגנון טיוח ואשר פוטרת מראש את הדרגים הצבאיים הבכירים ואת הדרג הפוליטי מאחריות למדיניות שהתוו.

25.05.16

ב-27.4.16 נורו למוות במחסום קלנדיה אח ואחות שהתקרבו למחסום כשהאחות נושאת ככל הנראה סכין. מתחקיר בצלם עולה שהם נורו למוות ללא הצדקה וכי ניתן היה לעצור אותם. בנוסף, לא הוגש לנפגעים טיפול רפואי. מקרה זה נוסף על עשרות מקרי הרג בלתי מוצדק מאז אוקטובר 2015, שחלקם היוו הוצאות להורג ממש ועל מקרים רבים של מניעת טיפול רפואי. מעשים חמורים אלה מתאפשרים בשל האווירה הציבורית בישראל, המעודדת הרג תוקפים פלסטינים. מסר מסוכן זה זוכה לגיבוי מפורש או משתמע מגורמים בכירים – בהם ראש הממשלה, שרים, היועץ המשפטי לממשלה ודרגים גבוהים בצבא.

מסלול המכוניות שאליו נכנסו מראם אבו איסמאעיל ואיבראהים טהא. צילום: איאד חדאד, בצלם, 5.5.16
09.05.16

בתגובה לסגירת תיק החקירה אומר בצלם, שחשף את תיעוד התקרית בה הרג מח"ט בנימין נער שיידה אבן על רכבו ונמלט, כי החלטת הפצ"ר היא חלק בלתי נפרד ממנגנון הטיוח שהוא מערכת החקירות הצבאית. אל"ם שומר הרג את מוחמד עלי-כוסבה בן ה-17 בשלוש יריות בפלג הגוף העליון, אחת מהן בראשו. קביעת הפצ"ר כי הירי היה חוקי שכן הקצין טען שכיוון לרגליים אולם לא דייק בירי, משקפת יותר מכל את נכונות מערכת החקירות להתעלם מהוראות הפתיחה באש ומהחוק, ובלבד שתוכל לפטור את אנשי כוחות הביטחון מאחריות להרג לא חוקי של פלסטינים.

מוחמד עלי-כוסבה. התמונה באדיבות המשפחה.
10.04.16

בליל ה-12.3.16 תקף חיל האוויר בצפון רצועת עזה. על-פי דובר צה"ל הותקף בסיס אימונים של חמאס, בתגובה לירי רקטה. בבסיס לא נפגע איש. דובר צה"ל לא ציין כי ההפצצה פגעה גם בבית משפחה סמוך וכי שני ילדים נהרגו. תקיפה זו היא חלק ממדיניות ארוכת שנים של ישראל של תקיפות מהאוויר ברצועת עזה – שהיא בלתי מוסרית ובלתי חוקית. התקיפה נעשתה בנסיבות שכולן בשליטת ישראל, ובכלל זה קביעת עיתון התקיפה ומיקומה. הגורמים שתכננו את התקיפה ידעו, או צריכים היו לדעת, על נוכחותם של אזרחים במקום והיה עליהם לוודא כי אלה לא ייפגעו כלל. משלא נעשה כך, האחריות להריגתם של הילדים מוטלת על מקבלי ההחלטות, הן בדרג הצבאי והן בדרג המדיני.

סלמאן אבו ח'וסה אביהם של יאסין ואיסראא שנהרגו. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 29.3.16.
30.03.16

לפי דיווחים בתקשורת, שני פלסטינים נורו הבוקר למוות לאחר שדקרו חייל, שנפצע באורח בינוני בחברון. בתיעוד וידאו שצילם עימאד אבו שמסיה ושהועבר לבצלם ניתן לראות אחד מהם, עבד אל-פתאח א-שריף, שוכב על הכביש לאחר שנפצע כשכל הנוכחים מתעלמים ממנו, לרבות הצוות הרפואי שאינו מגיש לו שום טיפול. במהלך התיעוד ניגש אל א-שריף חייל ומוציא אותו להורג בירייה בראשו מטווח קצר. הוצאה להורג ברחוב, ללא חוק וללא משפט היא תולדה ישירה של שיח מתלהם של שרים בממשלה ושל נבחרי ציבור ושל אווירה ציבורית של דה-הומניזציה. המסר הציבורי שעובר הינו חד וברור: כל פלסטיני שמנסה לפגוע באזרח או חייל דינו מוות.

עבד אל-פתאח א-שריף הפצוע שוכב על הקרקע שניות לפני שהוצא להורג. מתוך תיעוד הווידיאו. צילום: עימאד אבו שמסיה.
24.03.16

בארבעה מקרים לפחות לא הייתה כל הצדקה לירי הקטלני: בחודשים דצמבר 2015 וינואר 2016 נהרגו חמישה פלסטינים מירי הצבא ליד גדר המערכת, בעת שהתקיימו באזור הפגנות. זאת לאחר שבחודשים אוקטובר-נובמבר 2015 תיעד בצלם 14 מקרים שבהם נהרגו פלסטינים בנסיבות דומות. בצלם תיחקר ארבעה ממקרי הרג אלה ומצא כי לא הייתה כל הצדקה לשימוש בירי חי. הירי הקטלני בארבעה מעיד על שימוש מופרז באש חיה באופן בלתי מידתי ולא חוקי. מתחקירי בצלם לגבי התנהלות הצבא בהפגנות ליד גדר המערכת ברצועת עזה עולה שוב ושוב כי על אף שהצבא נערך אליהן מראש, ולחיילים לא נשקפת סכנה אמיתית, הם יורים ירי קטלני ללא כל הצדקה, ואיש אינו נדרש לתת על כך את הדין.

מפגין מניף דגל ליד גדר המערכת ממזרח לעיר עזה. ברקע: חיילים חוסים מאחורי תלולית עפר מצדה השני של הגדר. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 20.11.15
22.02.16

אתמול (30.12) הגישה פרקליטות מחוז המרכז כתב אישום נגד שני החיילים שירו והרגו את סמיר עווד, בן 16, ליד גדר ההפרדה בבודרוס ב-15.1.13. עובדות המקרה המתוארות בכתב האישום דומות מאוד לתוצאות תחקיר בצלם ועולה מהן בבירור כי לירי בסמיר עווד לא הייתה כל הצדקה והוא נעשה בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש. הפער בין חומרת ההתנהלות ובין הסעיף הקל שבו הואשמו החיילים בלתי נתפס ומקומם והוא משדר מסר ברור לאנשי כוחות הביטחון בשטחים: גם אם תהרגו פלסטינים שלא מסכנים איש, ותחרגו מההוראות, נפעל כדי לטייח ולוודא שהדבר יסתיים בלי דין וחשבון אמתי.

פינויו של סמיר עווד לבית החולים. צילום: עבד א-נאסר מוראר, 15.1.13.
31.12.15

ביום רביעי, ה-9.12.15, ירו חיילים שאיישו מחסום פתע בכביש שבין הכפרים עין יברוד לסילוואד על מכונית שהסיעה תלמידים, לאחר שזו נבדקה במחסום והמשיכה בדרכה. הירי ניפץ את השמשה האחורית, חדר למכונית ונתקע בשמשה הקדמית. ארבעת הקטינים שנסעו במכונית, בני 16-8 לקו בחרדה. לטענת הצבא אחד התלמידים השליך על החיילים מברג, אך עדויות הנהג והתלמידים סותרות טענה זו ואין לה כל ראייה. גם לו היה ממש בטענה זו, לא הייתה כל הצדקה לירי על המכונית והוא בוצע בניגוד להוראות הפתיחה באש. למרבה המזל, איש לא נפגע מהירייה שחדרה לתוך המכונית.

האחים חמאד. מימין לשמאל: זיין, בן 14, זכריא, בן 8 ואמיר, בן 16. צילום: איאד חדאד, בצלם, 10.12.15
28.12.15

גופות 55 פלסטינים שנהרגו במסגרת גל האלימות הנוכחי לא הוחזרו עד היום למשפחותיהם, 11 מהן של קטינים. צעד זה אינו מעניש את המתים אלא את בני משפחותיהם, שלא היו מעורבים במעשים ואינם נושאים באחריות להם. הסירוב לאפשר למשפחות לקבור את מתיהן מסב להן סבל רב. אי החזרת הגופות היא מדיניות רשמית ומוצהרת שאותה מצדיקה הממשלה בשם ההרתעה. אולם, "הרתעה" אינה מילת קסם היכולה להצדיק כל מעשה, בוודאי לא מדיניות כמו זו, הפוגעת פגיעה כה קשה בכבוד האדם. מדיניות זו אינה רק בלתי מוסרית בעליל, היא גם מהווה המחשה נוספת לזילות בחיי פלסטינים כמו גם במותם, בעיני הרשויות הישראליות.

הפגנה בשכם בדרישה להחזרת הגופות. בשלט שנושאים המפגינים נאמר: "קבורה מכובדת היא זכות אדם". צילום: אחמד אל-בז, אקטיבסטילס, 3.12.15
17.12.15

מאז תחילת אוקטובר 2015 אירעו עשרות תקיפות שבהן הרגו פלסטינים 16 אזרחים ו-3 אנשי כוחות הביטחון הישראליים. עד ל-11.12.15 הרגו כוחות הביטחון או אזרחים 71 מהתוקפים. גל התקיפות הוא מזעזע וברור שעל כוחות הביטחון להגן על הציבור. גם החוק ברור: ירי במטרה להרוג אדם מותר אך ורק במקרים שבהם הוא מסכן חיי אחרים. לעומת זאת, ניתוח של 12 מקרים שפורסמו בהרחבה בכלי התקשורת ונבדקו על ידי בצלם משרטט תמונה חמורה ומפחידה של שימוש מופרז וחסר הצדקה בירי קטלני, שהגיע בחלק מהמקרים לכדי הוצאה להורג ללא משפט של התוקפים או החשודים בתקיפה.

שוטר יורה בהדיל עוואד בת ה-14 השוכבת על הקרקע ללא תזוזה אחרי שדקרה עוברי אורח במספריים, ירושלים, 23.11.15. מתוך תיעוד הווידיאו
16.12.15

היום יום זכויות האדם הבינלאומי לציון ההכרזה בדבר זכויות האדם לכל באי עולם, שהתקבלה באו"ם בשנת 1948 בעקבות זוועות מלחמת העולם השנייה. מהות ההכרזה היא כי כל בני האדם נבראו בצלם וככאלה הם ראויים לחיים ולביטחון, לחירות, לשוויון ולכבוד. מעבר לגבול השקוף לנו של הקו הירוק נשללות בשמנו מדי יום זכויותיהם של מיליוני בני אדם, פלסטינים תושבי הגדה המערבית כולל מזרח ירושלים ורצועת עזה. העיר חברון היא אחד המקומות שבהם שלילת זכויות זו בוטה במיוחד וצורמת את העין. לרגל יום זכויות האדם אנו מפרסמים סרט קצר שמסביר בקצרה את הרקע למתרחש בחברון, ומתאר את הדיכוי היום יומי בעיר שהפכה למוקד של התפרצויות אלימות.

10.12.15

בצלם פנה במכתב חריף לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדרישה להפסיק שימוש בכוח קטלני כלפי בני אדם שפגעו, ניסו או נחשדו בנסיון פגיעה בבני אדם אחרים, כאשר לא נשקפת מהם יותר סכנה, ולעצור את הרצף המחריד של הוצאות להרוג ברחוב.

25.11.15

אתמול והיום תקפו נערות פלסטיניות אזרחים ישראלים וכוחות הביטחון ירו בנערות גם לאחר שאלה שכבו ללא תזוזה ולא נשקפה מהן סכנה. מראשית חודש אוקטובר אירעו 48 אירועים של דקירה או ניסיונות דקירה של ישראלים בידי פלסטינים שבהם התוקפים, או החשודים בתקיפה, נורו למוות. גל התקפות הדקירה של אזרחים ישראלים בידי פלסטינים מזעזע ועל כוחות הביטחון מוטלת החובה להגן על הציבור מפני ההתקפות ולעצור את החשודים. אולם אסור להם להפוך לשופטים ולמוציאים להורג. גורמים רשמיים בצבא ובמשטרה מעודדים את הציבור לירות כדי להרוג בכל מי שנחשד בתקיפת ישראלים, בלי קשר למידת הסכנה הנשקפת ממנו ועוררים דאגה שבמקום שמעשים כאלה ייחקרו, ויופקו מכך לקחים, ההורגים ימשיכו להוות מודל לחיקוי.

שוטר יורה בנערה השוכבת על הקרקע ללא תזוזה היום (23.11.15) בירושלים. מתוך תיעוד הווידיאו
23.11.15

ב-13.11.15 התקיימה בבודרוס צעדה נגד גדר ההפרדה שנבנתה על אדמותיו. עם סיומה התקרבו כמה צעירים לגדר, וחיילים שהגיחו ממארב אחזו באחד מהם, לאפי עווד. כשניסה עווד להיחלץ, הכו אותו החיילים וחבריו הגיבו ביידוי אבנים. עווד נמלט אך התקדם רק כמה צעדים לפני שחייל ירה בו בגבו. לפני שלוש שנים, נהרג באותו מקום, בנסיבות כמעט זהות, סמיר עווד. רק לאחרונה החליטה הפרקליטות הצבאית להגיש כתבי אישום בעבירות מינוריות רק נגד החיילים היורים ולא נגד שולחיהם. המדיניות המאפשרת שימוש במארבים חמושים נגד מיידי אבנים נותרה בעינה, והיא זו שהובילה שוב להרג נפשע ומיותר, בנסיבות שבהן לא הייתה כל הצדקה לשימוש בכוח קטלני.

לאפי עווד. התמונה באדיבות המשפחה.
23.11.15