דיווחים

ירי

ביתה של שורוק אבו טועיימה הוא אחד ממאה אלף הבתים בעזה שנהרסו או ניזוקו ב"מבצע צוק איתן". קשישים, נשים וילדים שגרו בהם נאלצים לחיות עכשיו בתנאים קשים, בצפיפות, ובקור. שורוק סיפרה בעדותה: אחרי שהתחתנו גרנו שבע שנים בבית של ההורים של בעלי. כל הזמן חלמנו לבנות בית משלנו. בשנת 2012 לוויתי קצת כסף מהמשפחה שלי, ויחד עם הכסף שחסכנו מהעבודה של בעלי וממכירת זיתים ולימונים מעצים שהיו לנו בחלקת אדמה שלנו. בנינו בית באותה חלקה.. היה לי מאוד קשה אפילו ללכת לראות מה נשאר מהבית. לא היו לי כוחות לראות איך עבודה של שנים, של בעלי ושלי, אבדה ברגע אחד בלי שום הצדקה, מבלי שעשינו שום דבר.

25.12.14

ב--11.11.14 ירה חייל למוות במוחמד ג'וואברה בעת שהיה בתוך ביתו שבמחנה הפליטים אל-ערוב. החייל היורה עמד ביחד עם חיילים אחרים על גג בית אחר במחנה, המשקיף על האזור שבו התרחשו באותו יום עימותים, במרחק מה מביתו של ג'וואברה. מתחקיר בצלם עולה שנסיבות המקרה לא הצדיקו ירי קטלני וקיים חשד כבד שהירי בג'וואברה היה בלתי חוקי. ג'וואברה הוא ההרוג הפלסטיני ה-44 בגדה מירי כוחות הביטחון מאז ראשית 2014. רובם המכריע נהרגו בנסיבות שבהן לא הייתה הצדקה לשימוש בנשק קטלני נגדם. האחראים לכך הם קובעי המדיניות בממשלה, בצבא ובפרקליטות הצבאית, שבחסותם נמשכת מציאות זו.

22.12.14

יותר משלושה חודשים חלפו מאז "מבצע צוק איתן" ולעשרות אלפי משפחות ברצועת עזה אין בית לגור בו. לפי נתונים שפרסם האו"ם בחודש אוקטובר, במהלך "מבצע צוק איתן" נהרסו בתיהן של 20,000 משפחות ובתיהן של 80,000 משפחות נוספות ניזוקו. בעיירה ח'וזאעה השוכנת ממזרח לח'אן-יונס, סמוך לגבול ישראל, נהרסו וניזוקו מאות בתים. משפחת אל-קרה המורחבת גרה עד הקיץ האחרון בבניין בן חמש דירות, שנהרס כולו במהלך הלחימה. היום מתגוררת המשפחה בשני אוהלים שהוקמו בסמוך להריסות.

18.12.14

״התקשרתי לחבר משותף שלי ושל עלאא ושאלתי אותו, והוא אמר לי שעלאא נהרג בהפגזה על בית החולים. הוא והמשפחה שלו ברחו מהבית כשההפגזה התחילה ומצאו מחסה בבית החולים. אבל הפגזים פגעו בבית החולים ועלאא נפגע מרסיס בבטן ונהרג... אני וחברים שלי בבית הספר יושבים כמעט כל יום ונזכרים בעלאא ובכל מיני דברים שקרו לנו ביחד". יותר משלושה חודשים עברו מאז תום "מבצע צוק איתן״ אבל תושבי הרצועה עדיין חיים עם השלכותיו. עדותו של מועתז היא השלישית בסדרה של קולות מעזה שאנחנו מעלים מדי שבוע. הקליקו לקריאת העדות המלאה.

11.12.14

בליל ה-11.11.14 יצאו אחמד חסונה ואחותו להשליך אשפה לאחר מסיבה משפחתית בביתם, בביתוניא שבשטח A. מתחקיר בצלם עולה כי כשחסונה היה בדרכו בחזרה לבית, חיילים שהסתתרו מאחורי פחי האשפה ירו בו כמה כדורים חיים מאחור ופגעו בשתי ירכיו ובמותנו. לאחר מכן החיילים תחקרו את חסונה הפצוע במשך כעשרים דקות ורק אז הגישו לו טיפול רפואי. החיילים החרימו את מכשיר ההקלטה של מצלמת האבטחה של הבניין, במה שנראה כניסיון לטייח חקירה עתידית. לאחר הירי, הכוח עצר פלסטיני אחר, המתגורר בבניין סמוך, ורק לאחר שנלקח מהמקום הותר לאמבולנס הפלסטיני לפנות את חסונה הפצוע.

04.12.14

המראות האחרונים של אנשים שהתקשו למצוא מחסה מהסערה ברצועת עזה הם תזכורת לכך שלמרות ש"מבצע צוק איתן" הסתייים לפני שלושה חודשים, תושבי הרצועה חיים עדיין עם השלכותיו הקשות. עדותו של שאדי ברכה, בן 12, היא השנייה בסדרה של קולות מעזה שתמשיך לעלות בשבועות הקרובים. שאדי איבד את אביו ב"צוק איתן" וחי עכשיו עם אמו ואחיו באוהל על חורבות הבית. הוא מספר: "כבר אין אצלנו שמחה. אמא שלי כל הזמן בוכה.. למשך שעות. קר לי בלילות ואני מפחד מקולות הכלבים ומהרוחות. בנוסף, אין לנו שירותים משלנו.. אנחנו ישנים על הרצפה ולפעמים אני מתעורר מעקיצות או מתחושה שהולכים עלי חרקים או נמלים...״

04.12.14

היום התקיים דיון ראשון בעתירתו של אחמד עווד, שבנו סמיר בן ה-16, נהרג מאש חיילים בסמוך לגדר ההפרדה בכפר בודרוס לפני כמעט שנתיים. בעתירה, שהוגשה בשיתוף עם בצלם, נדרש הפצ"ר להכריע אם יוגש כתב אישום בתיק. השופטים החליטו לצרף כמשיב לעתירה את היועץ המשפטי לממשלה לאחר שהתברר כי החיילים החשודים כבר השתחררו מן הצבא וחוק השיפוט הצבאי אינו חל עליהם. השופט מלצר אמר לנציג המדינה כי "להבא גורמי הפרקליטות ידעו שכשדבר כזה עומד על הפרק, הם צריכים לסיים את כל ההליכים לפני שהחיילים יגיעו לשחרור. יש גם המלצות ועדת טירקל, ואתם לא עומדים בקריטריון. אל תגררו אותי להוצאת צו על תנאי".

01.12.14

מבצע צוק איתן הסתיים בסוף אוגוסט אבל רוב תושבי הרצועה עדיין חיים עם השלכותיו. משפחת סוכר, הורים ושבעת ילדיהם חיים בשכונת א-שוג'אעיה בעזה בבית שנפגע בהפגזות ואינו מספק הגנה מהקור והגשם: ״..הדירה הזאת נפגעה מפגזים וחלקים ממנה נהרסו. בכל פעם שיורד גשם הבית מוצף. יש כל מיני חורים וחלונות חסרים ואין לנו הגנה מהקור והגשמים. הילדים סובלים מהקור והגשמים והם מצטננים וחולים. אני מקווה שנוכל לחזור ולגור בדירה שלנו, כמו שהיא הייתה, עם הציוד והרהיטים, ובמיוחד עם מכונת הכביסה.. המלחמה הזו החזירה אותנו 40 שנים אחורה.״

24.11.14

מעצרם של שוטרי מג"ב בחשד להרג שני הנערים בביתוניא מאשש את ממצאי תחקיר בצלם לפיהם נדים נווארה ומוחמד סלאמה נהרגו מירי חי ולא מירי כדורי מתכת מצופים גומי. בשעתו טענו פוליטיקאים, קצינים, פרשנים ודוברים מטעם הצבא ומטעם עצמם שהתיעוד, ובגרסה אחרת ההרג עצמו, מפוברקים. זאת כחלק ממסע ספין מתוזמר במטרה להסיט את הדיון מהאירוע החמור ומהצורך לחקור אותו אל אמינות התיעוד המצולם של ההרג. מן הראוי שהרשויות יתמקדו בניסיון להגיע לחקר האמת ולא ביצירת ספינים תקשורתיים ובניסיונות להתנער מאחריות. אנו מקווים שהחקירה תושלם במהירות האפשרית ושהאחראים להרג שני הנערים אכן יועמדו לדין.

12.11.14

במארס השנה ירו חיילים למוות ביוסף א-שוואמרה בן ה-14 כשעבר בפרצה בגדר ההפרדה כדי לקטוף צמחים לפרנסת משפחתו. מתחקיר בצלם עלה שהוא נורה לאור יום, ללא אזהרה ומבלי שסיכן איש. ב-10.7.14 הודיעה הפרקליטות הצבאית כי התיק נסגר "בהיעדר חשד לחריגה מכללי הפתיחה באש ולמעורבות גורם צבאי כלשהו בפלילים".  הקביעה שהחיילים פעלו כדין נותנת גיבוי לתוצאה הקטלנית הבלתי נסבלת של האירוע. בין אם החיילים פעלו לפי ההוראות ובין אם לאו, ברור שאי אפשר להשלים עם תוצאה מזעזעת זו. האחריות לכך מוטלת על הדרג הפיקודי הבכיר ועל הדרג המשפטי, האחראים לניסוח הפקודות, לקביעת המדיניות ולסגירת התיק על המסר הגלום בכך לעתיד לבוא.

06.11.14

בבוקר ה-10.8.14, נכנסו למחנה הפליטים אל-פוואר שני כלי-רכב צבאיים שליוו כלי-רכב של רשות המים. כארבעה או חמישה ילדים יידו על כלי-הרכב אבנים מתוך סמטאות המחנה. במהלך יציאת הכוח מהמקום עצר אחד מכלי הרכב הצבאיים בכניסה לסמטה וירה יריה בודדת של תחמושת חיה, שפגעה בגבו של ח'ליל ענאתי, בן 10, והרגה אותו. מתחקיר בצלם עולה כי לכוח ולאנשי רשות המים לא נשקפה סכנה ממשית בשום שלב של האירוע, ולא הייתה כל הצדקה לשימוש בירי חי. הצבא הודיע כי פתח בחקירת מצ"ח ובצלם העביר לחוקרים את המידע שברשותו. על רשויות אכיפת החוק להשלים את חקירת האירוע בהקדם, לפרסם את תוצאותיה ולמצות את הדין עם האחראים להריגתו של ענאתי.

22.09.14

יש דין ובצלם, שני ארגוני זכויות האדם הישראליים המובילים במעקב אחר חקירות של עבירות שביצעו אנשי כוחות הביטחון כלפי פלסטינים, קובעים כי מערכת אכיפת החוק הצבאית כושלת לחלוטין. הארגונים טוענים, לאחר בחינת תוצאות של מאות חקירות, כי מערך החקירות הקיים לא מאפשר חקירה רצינית ואפקטיבית וכי המנגנון סובל מכשלים מבניים חמורים ההופכים אותו לחסר יכולת לקיים חקירות מקצועיות.

04.09.14

"מבצע צוק איתן", שהחל ב-8.7.14, הסתיים לפני ימים ספורים, בהפסקת אש שהחלה ב-26.8.14 בערב. בחלק מהמקרים הפרה ישראל את הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ומעל מקרים רבים אחרים מרחפת עננת חשד כבדה שהוראות אלה הופרו. למרות זאת, בצלם אינו מתכוון לדרוש ממנגנוני החקירה הישראליים הקיימים לחקור חשדות אלה. הסיבה לכך נובעת מניסיונו של הארגון בעקבות אירועי לחימה דומים שהתנהלו בעבר ברצועת עזה – ניסיון המוכיח שלא קיים היום בישראל גוף רשמי המסוגל לבצע חקירות בלתי תלויות של חשדות להפרת המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

04.09.14

במהלך הלחימה ברצועת עזה הופצצו עשרות בתים על יושביהם. בתרשים שלפניכם מוצגים פרטיהם של בני משפחה שנהרגו ב-72 הפצצות והפגזות על בתיהן. במקרים אלה נהרגו 547 אנשים, מתוכם 125 נשים מתחת לגיל 60, 250 קטינים וקטינות ו-29 נשים וגברים בגיל 60 ומעלה. עברו עם הסמן על הבתים לפרטים נוספים. הנתונים מבוססים על תחקיר ראשוני. בצלם ממשיך לתחקר את האירועים ולעדכן את הנתונים.

21.08.14

שופטי בג"ץ דחו היום את עתירת בצלם לחייב את רשות השידור לפרסם תשדיר שבו הוקראו שמות ילדים שנהרגו בעזה בכותרת גם לילדים בעזה יש שמות. השופטים ביקרו את ההחלטה של הרשות לשדר את תשדיריהם של המטה לחוסן לאומי ושל חב"ד, החלטה שבוטלה לאחר עתירת בצלם, אולם קיבלו את טענת רשות השידור כי מדובר ב"טעות".  בתגובה לפסק הדין אמר מנכ"ל בצלם חגי אלעד, כי חמור הדבר שהקראת שמות ילדים כדי לתת להם מקום כבני אדם ולא כנתון סטטיסטי מתקבלת על ידי שופטי בג"ץ כנושא "שנוי במחלוקת". צר לנו, הוסיפו בבצלם, שדווקא בימים אלה של הסתה אלימה בוחר בג"ץ להצטרף לחומת ההשתקה ואפילו מדובר פשוט בשמות של ילדים.

13.08.14

הפצצת בתי מגורים מהאוויר הייתה רכיב מרכזי במדיניות שיישם הצבא מראשית הלחימה ברצועה. העמדה לפיה חמאס אחראי לפגיעה הקשה שהסבה מדיניות זו לאוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה אינה נכונה, לא משפטית ולא מוסרית. חמאס אכן יורה על אזרחים, פועל בקרב אזרחיו שלו ומסתיר נשק באתרים אזרחיים. במעשיו אלה הוא מפר את החוק ועליו לשאת באחריות להפרה זו. אולם, אין באחריות זו כדי לפטור את ישראל מאחריותה למעשיה שלה. האחריות לתוצאות הקשות של המדיניות שאימצה ישראל בחודש האחרון מוטלת על ממשלת ישראל ועל הדרג הפיקודי הבכיר בצבא.

12.08.14

על-פי המידע הראשוני שבידי בצלם, מאז יום שלישי, ה-8.7.14 לפנות בוקר, אז החלו ההפצצות על עזה במסגרת מבצע "צוק איתן", ועד ל-10.8.14, נהרגו ברצועת עזה ובישראל לפחות 1,767 פלסטינים. בין ההרוגים: 431 קטינים וקטינות (לגבי אחד מהקטינים ידוע כי השתתף בלחימה), 200 נשים מתחת לגיל 60, 85 נשים וגברים מעל גיל 60. בתקופה זו נהרגו בישראל מפגיעות רקטות ופצצות מרגמה שני אזרחים ישראלים ואזרח זר אחד. 64 חיילים נהרגו בישראל וברצועת עזה. הנתונים שאסף בצלם על מספר הפלסטינים שנהרגו במהלך הלחימה ברצועה הם ראשוניים ביותר וחלקיים, ועדיין בבדיקה. בחודשים הקרובים ימשיך בצלם לתחקר את האירועים. 

12.08.14

תמונות שצילם תחקירן בצלם בעזה, מוחמד סבאח ב-5.8.14 בעיירה בית חאנון שבצפון רצועת עזה במהלך הפסקת האש. בבית חאנון, שבה נהרסו אזורים שלמים, היא אחד היישובים שנפגעו קשה במיוחד במהלך המבצע, לצד הערים עזה, בית לאהייא, ח'וזאעה ורפיח. במהלך הלחימה גבה בצלם עדויות מכמה מתושבי העיירה. כל העדויות למעט אחת נגבו באמצעות הטלפון על-ידי תחקירני בצלם בגדה המערבית. הקליקו לקריאת צפייה בתמונות ולקריאת העדויות.

10.08.14

מוקד החירום בבית חאנון עשה תיאום נוסף עם הצלב האדום הבינלאומי וקיבל אישור לצאת לסייע לצוות שנפגע ולחלץ אותו. אני נהגתי באמבולנס [...] כשהגענו לכניסה לרחוב אל-מסריין הופתענו לראות שלוש טנקים ודחפור צבאי ברחוב. הם עמדו במרחק של 100 מטר בערך מהאמבולנס. פתאום, בלי אזהרה, הם פתחו עלינו באש מקלעים מסיבית. הקליעים חדרו לתוך האמבולנס. ניסיתי לסובב את האמבולנס כדי לברוח, אבל כנראה שההגה נפגע מהירי. פתאום הרגשתי כאב חד ברגל והבנתי שנפגעתי מקליע או רסיס. אחר כך השמשה הקדמית נופצה. בגלל שלא יכולתי לסובב את האמבולנס, החלטתי לנסות לנסוע לאחור. הירי נמשך תוך כדי נסיעה אחורה, עד שהתרחקנו. כשהירי פסק הצלחתי להסתובב כדי לחזור לכיוון המוקד.

08.08.14

הספקנו להתקדם רק כמה צעדים ברחוב ואז ירו עלינו טיל. הוא פגע ממש קרוב למקום שבו הייתי. הטיל פגע ישירות בצלם, ח'אלד חמד והוא נהרג במקום. אחד מהחובשים, פואד ג'אבר, נפגע מרסיס בגב. [...] טיפלתי בילד שנפצע. [...] אחר כך טיפלתי בחובש פארס עפאנה [...]. לקחנו את שניהם לכיוון כלי-הרכב וגילינו שגם הם נפגעו בהפצצה. [...] רק אז הבנו את גודל הזוועה. בקטע קטן שבו עברתי ברחוב, בערך 300 מטר, ראיתי אישה ושישה או שבעה ילדים קטנים שוכבים מתים על הארץ. כמה מטרים משם ראיתי שני גברים מתים. מולם, בצד השני של הכביש, ראיתי גבר ואישה ולידם שני ילדים קטנים. כולם שכבו שם, מתים. אולי בני משפחה אחת."

08.08.14