דיווחים

התנחלויות

מרכז העיר חברון הפך בעשור האחרון לעיר רפאים. מדיניות ההפרדה הקיצונית שהנהיגה ישראל בעיר, הנאכפת באמצעות הגבלות חמורות על תנועת פלסטינים,סגירת חנויות, והימנעות מהגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים, הביאו תושבים רבים לנטוש את בתיהם. שכונות הסמוכות למוקדי ההתנחלויות התרוקנו מתושביהן ורחובות מרכזיים הפכו לשוממים. התושבים שנותרו, רובם מהשכבות החלשות ביותר שלא עומדת בפניהם כל ברירה אחרת, נאלצים להתמודד יום יום עם נוכחות מוגברת ואלימה של כוחות הביטחון, עם אלימות של מתנחלים ועם בידודם משאר חלקי העיר. שרון עזרן, צלמת חברת צוות בצלם, ליוותה סיור שערכנו לצעירים חברי תנועת הנוער היהודית- אמריקאית "יהודה הצעיר". עבור רובם, היה זה הביקור הראשון במרכז חברון.

16.01.14

לאחרונה קיבלו תושבים בעוורתא הודעות צווי תפיסה "לצרכים ביטחוניים" שהוציא הצבא לכ-63 דונם של אדמות חקלאיות בבעלותם, בסמוך להתנחלות איתמר. בתחילת האינתיפאדה השנייה סללו תושבי איתמר בניגוד לחוק שביל המקיף אדמות אלה, ומאז הם מונעים את גישת החקלאים אליהן. במקום לאכוף את החוק על המתנחלים, דרש הצבא מהחקלאים לתאם איתו את הגעתם לשטח והגביל זאת למספר ימים בשנה. כעת, הוציא הצבא צווים החופפים כמעט במדויק לשטח שעליו השתלטו המתנחלים, ובכך הלבין את מעשה הגזל. אם קיים צורך להגברת אמצעי הביטחון סביב איתמר, הרי שעל הצבא למצוא חלופות להשתלטות על הקרקע, שאינן פוגעות בפרנסתם של בעלי הקרקע הפלסטינים.

28.07.13

מחר (9.7.12) ייפתח בבית משפט הצבאי משפטן של נרימאן א-תמימי וראנה חמאדה שנעצרו בהפגנה לא אלימה בכפר א-נבי סאלח. ההליכים המשפטיים נגדן חסרי תקדים: בכתב האישום לא נטען כי השתיים נהגו באלימות ושני שופטים צבאיים קבעו כי בתיעוד המעצר אין ראיות להתנהגות אלימה ומסוכנת של השתיים. התובע הצבאי אף הודה כי הבקשה נועדה, בין היתר, למנוע מהן להשתתף בהפגנות – תכלית פסולה שאיננה יכולה להוות עילת מעצר. מנכ"לית בצלם, ג'סיקה מונטל, אמרה כי "התנהלות התביעה הצבאית מעוררת חשד כי הצבא מנצל את ההליכים המשפטיים כדי למנוע מנרימאן תמימי להמשיך בפעילותה המשותפת עם בעלה באסם, במאבקו של כפרם א-נבי סאלח נגד גזל אדמותיו".

07.07.13

כ-60% מאדמות הגדה המערבית מוגדרות כשטח C וישראל שולטת בהן בלעדית. בשטח זה חיים כ-180,000 פלסטינים, ובו עיקר עתודות הקרקע להתיישבות ולפיתוח של כלל הגדה. ברובן מונעת ישראל בנייה ופיתוח פלסטיניים בעילות שונות, כמו היותן "אדמות מדינה" או "שטחי אש". מדיניות התכנון הישראלית מתעלמת מצורכי האוכלוסייה: מסרבת להכיר בכפרים שבשטח זה ולתכננם, מונעת פיתוח וחיבור לתשתיות והורסת בתים. לאלפי תושבים נשקף איום בגירוש מבתיהם בעילת מגורים בשטחי אש או ביישובים "בלתי חוקיים". בנוסף, ישראל השתלטה על רוב מקורות המים והיא מגבילה את גישת הפלסטינים אליהם.

05.06.13

ב-24 באפריל נכנסו מתנחלים ממאחז גבעת גל לאדמתם הפרטית של בני משפחת זרו מחברון, כמנהגם בעת האחרונה. בני המשפחה התקשרו למשטרה, כדי לדווח על הסגת הגבול. חיילים שהגיעו לשטח עצרו שלושת בעלי הקרקע במקום להרחיק את המתנחלים, והמשטרה התעקשה להחזיק את שלושת העצורים למשך הלילה. חלק מהאירוע תועד בווידיאו על-ידי אחד מהשלושה שהאב א-דין זרו, מתנדב בפרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם. למחרת שוחררו השלושה על-ידי שופטת צבאית לאחר שתיעוד הווידיאו הוצג בבית המשפט על-ידי בא כוחם של העצורים, עו"ד נרי רמתי ממשרד עו"ד גבי לסקי, והוכח כי לא היתה כל עילה למעצר, שלווה באלימות כלפי אחד מהם.

01.05.13

לפי דיווח בעיתון הארץ בג"ץ ידון היום בעתירה שהגישו פלסטינים מבית לחם ומהכפר נחלה נגד כוונת ישראל להכריז על כ-1,000 דונם מדרום מערב לבית לחם כאדמת מדינה לצורך הקמת שכונה חדשה בהתנחלות אפרת. ההשתלטות על שטח זה תחסום כל אפשרות לפיתוחה של בית לחם ושל הכפרים שמדרום לה, המונים עשרות אלפי תושבים, ומכותרים כבר בהתנחלויות. כדי ללמוד מהי הכרזה על אדמת מדינה וכיצד משתמשת ישראל באמצעי זה כדי להשתלט על קרקע פלסטינית הקליקו כאן.

13.03.13

ב-11.2.13 אישר משרד הביטחון 90 יחידות דיור לבנייה בהתנחלות בית אל. זהו "תג מחיר" שהמדינה גובה על פינוי גבעת האולפנה. כמעט כל שטחה הבנוי של ההתנחלות בית אל הוא קרקע בבעלות פלסטינית פרטית, שנתפסה ברובה בשנות השבעים באמצעות צווים צבאיים בתואנה המפוקפקת שההתנחלות במקום נדרשת לצרכים צבאיים דחופים. חשוב להבהיר: לפי המשפט הבינלאומי, אדמות הגדה, ללא קשר לסיווגן, מיועדות לשימוש האוכלוסייה הפלסטינית המקומית וישראל אינה רשאית לייעדן לשימוש התנחלויות, שהקמתן אסורה על פי המשפט הבינלאומי. נקודה. לרקע על הסוגיה הקליקו כאן.

11.02.13

מרים לידור, מנהלת אגף ההסברה ב"בצלם", במאמר דעה שהתפרסם לראשונה באתר Ynet: על-פי הדין הבינלאומי, גם אדמות המדינה בגדה המערבית שייכות לאוכלוסייה הפלסטינית, ובכללן ב-E1. העובדה שכבר שנים בונים שם בתים ותעשייה לא תכשיר את השרץ.

18.12.12

בסוף השבוע פורסם בכלי התקשורת כי הממשלה החליטה לקדם הליכי תכנון של אלפי דירות בסמוך להתנחלות מעלה אדומים במסגרת תכנית E1, בקטע המחבר בין מעלה אדומים לירושלים. לבנייה במתחם E1 צפויות השלכות חמורות על זכויות האדם של תושבי הגדה המערבית. היא תגביר עוד יותר את הניתוק הכפוי בין מזרח ירושלים לשאר הגדה ותפגע גם בקהילות בדואיות החיות באזור מזה עשרות שנים, ואשר נמצאות בסכנת גירוש.

02.12.12

מנכ"לית בצלם ג'סיקה מונטל אמרה בתגובתה כי "הניסיון לייצר הפרדה באוטובוסים מעורר חלחלה ואסור שהטענות הנשמעות כעת בדבר 'צרכי בטחון' ו'עומס' ישמשו כסות לגזענות הבוטה העולה מהדרישה להוריד את הפלסטינים מהאוטובוסים". הגדה המערבית היא שטח כבוש שבו חיים מעל שניים וחצי מיליון פלסטינים. התחבורה הציבורית שעוברת בכבישיה מספקת למתנחלים הגרים בה חשיפה נדירה לנוכחותם של הפלסטינים, לאחר שהמדינה טרחה ובנתה עבורם מנגנוני הפרדה משוכללים המסייעים להם להתעלם מקיומם.

27.11.12

בין התאריכים 7.10.12- 10.10.12, תחילת עונת המסיק, תיעד בצלם חמישה מקרים של פגיעה בחקלאים פלסטינים ובעצי הזית שלהם, באזור רמאללה ושכם. בשני מקרים תקפו מתנחלים חקלאים שמסקו עצי זית וגרמו נזק ליבולם. כמו כן התגלו בשלושה מקרים מטעי זיתים שהושחתו או שהיבולם נגנב, ככל הנראה על ידי מתנחלים. מעשי התקיפה הישירה שתיעד בצלם התרחשו בנוכחות חיילים/אנשי כוחות הביטחון. כל האזורים שבהם התגלתה הפגיעה בעצים ידועים ומוכרים לכוחות הביטחון כאזורים שחשופים להתנכלויות חוזרות ונשנות של מתנחלים. ריבוי מקרי הפגיעה מתחילת עונת המסיק מעורר את החשש שכוחות הביטחון לא נערכו כראוי למילוי חובתם להגן על מוסקים פלסטינים ורכושם מפני אלימות מתנחלים.

11.10.12

נוכח הכוונה להכריז על מכללת אריאל כאוניברסיטה מזכיר בצלם כמה עובדות על ההתנחלות אריאל ועל פגיעתה הקשה בזכויות האדם של התושבים הפלסטינים באזור: אריאל הוקמה על אדמות שנגזלו מחקלאי האזור, היא חוסמת את התפתחותה האורבנית של העיירה סלפית, בעקבות הקמתה הוטלו הגבלות תנועה קשות על האוכלוסייה הפלסטינית, גדר ההפרדה שהוקמה סביבה מנתקת כפרים מעיר המחוז שלהם ושפכיה אינם מטופלים ומזהמים את האזור.

17.07.12

ב-9.7.12 פורסמו בתקשורת המלצות ועדת לוי שהוקמה במטרה לבחון "פעולות שיש לנקוט להסדרת הבניה" בהתנחלויות. הוועדה הוקמה מלכתחילה לתכלית לא ראויה: מציאת דרכים להכשרת הפרה של החוק, ולכן אין להתפלא על מסקנותיה, הנראות כמוזמנות על ידי ראשי המתנחלים. למסקנות הוועדה אין כל בסיס במשפט הבינלאומי, והן מתעלמות כמעט לחלוטין מן הנפגעים העיקריים מהקמת ההתנחלויות - כ-2.5 מיליון פלסטינים שגרים בגדה המערבית.

11.07.12

ביום רביעי, 20.6.12, אישרה ועדת השרים לענייני התיישבות את ההסכם לפינוי חמשת המבנים בשכונת גבעת האולפנה בהתנחלות בית אל. לאחר האישור, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי מתווה ההסכם מסמן "שמירה על החוק". אלא שלא ברור לאיזה חוק מתכוון ראש הממשלה, וההסכם שנחתם אינו חוקי, לא לפי פסיקת בג"ץ ולא לפי המשפט הבינלאומי.

25.06.12

חמישה ארגוני זכויות אדם פנו במכתב דחוף לשר הביטחון אהוד ברק, מפקד מחוז ש"י של המשטרה ניצב עמוס יעקב ואלוף פיקוד המרכז אלוף ניצן אלון בדרישה להיערך מראש ובאופן פרו-אקטיבי לפעולות אלימות מצד פעילי ימין קיצוניים כנגד פלסטינים – לקראת פינוי חמשת הבתים מגבעת האולפנה בבית אל.

25.06.12

ביום שלישי, ה-12.6.12, חילק המנהל האזרחי צווי הריסה ללמעלה מ-50 מבנים ארעיים בכפר סוסיא שבדרום הר חברון. לתושבים ניתנו שלושה ימים, עד ה-15.6.12, לערער על הצווים בפני מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי. בכוונת התושבים להגיש היום (14.6.12) את השגותיהם. בכפר סוסיא גרות 45 משפחות, המונות כ-400 נפש. תושבי הכפר מתפרנסים מגידול צאן וממטעי זיתים. אם ימומשו צווי ההריסה בסוסיא תהיה זו הפעם השלישית שבה ישראל מנסה לגרש את תושבי הכפר מאדמותיהם.

14.06.12

במאמר שפרסם נסר א-נאווג'עה בעקבות הוצאת צווי הריסה לכשליש מבתי הכפר סוסיא שבו הוא חי, הוא מתאר את ההתעמרות החוזרת והנשנית של רשויות הצבא בתושבים : "ב-1986, אחרי שארכיאולוגים ישראלים מצאו שרידים של בית כנסת בכפר שלנו, גירשו אותנו. אני הייתי בן 4, ואבי לקח אותי על הידיים בזמן שדחפורים הרסו את הבתים שלנו וסתמו את המערות שבהן התגוררנו... המבוגרים קיוו אז שנוכל לחזור למערות שלנו, אבל סביב הכפר הוקמה גדר והוא הפך לאתר ארכיאולוגי. אני יכול להסתכל על המקום שבו נולדתי, אבל לא להיכנס. ישראלים וזרים מכל העולם שבאים ממרחקים, נכנסים לאתר, אבל לי אסור."

13.06.12

לקראת השלמת עבודת הוועדה לבחינת מצב הבנייה בגדה המערבית, בראשות השופט בדימוס אדמונד לוי, קורא ארגון זכויות האדם הישראלי בצלם לוועדת לוי שלא לשתף פעולה עם כוונת ממשלת ישראל להכשיר בנייה של התנחלות על קרקעות הגדה המערבית.

24.05.12

ביוני 2011 פרסמנו בשיתוף עם הגרדיאן הבריטי את פרויקט "מזרח ירושלים: שישה מבטים" במסגרתו מסרנו מצלמות למספר פלסטינים הגרים באזור, ולישראלים המודאגים מהתנהלותה של מדינתם, אשר ייצרו יומני וידיאו של חייהם. היומנים מאפשרים הצצה חטופה אל השלכותיה של המציאות הנפיצה על חיי המשתתפים.

20.05.12

חוקר בצלם אייל הראובני על הגזל היומיומי המתרחש בממלכתו של סא"ל שלום אייזנר במאמר שהתפרסם לראשונה באתר העוקץ: ישראל מייבשת, מדירה וממלכדת את הפלסטינים בבקעת הירדן, במהלכים מורכבים הכוללים שורה ארוכה של מתכננים, מבצעים ומפקחים.

02.05.12