דיווחים

התנחלויות

בעקבות הנחיית ראש הממשלה לשר הביטחון להקפיא את תכנית הפיילוט להורדת הפועלים הפלסטינים מאוטובוסים המשמשים מתנחלים, נראה כי הביטוי המוחצן והגלוי ביותר של משטר ההפרדה והאפליה יידחה לעת עתה, ככל הנראה בשל הנזק ההסברתי הכבד שהוא מסב. אולם יש לזכור שמדיניות ההפרדה והאפליה נגד פלסטינים קיימת בשטח כבר מזמן, והיא המשכו הישיר של משטר הכיבוש וההתנחלות. לאחר 48 שנים בהן יצרה מדינת ישראל שתי מערכות חוק נפרדות למתנחלים ולפלסטינים בשטחים, כולל מדיניות רשמית של הפרדה במרכז העיר חברון וכבישי הפרדה במקומות אחרים, אין זה מפתיע שעכשיו אדוני הארץ דורשים הפרדה גזענית באוטובוסים.

20.05.15

בצלם מזמין אותך לסיור היכרות והזדהות עם תושבי ח'ירבת סוסיא, העומדים בפני גירוש מכפרם. הסיור יערך מחר, יום שישי ה-15 במאי. יציאה מתל-אביב: רכבת צפון, בשעה 10:00 (חזרה מתוכננת בשעה 15:00). יציאה מירושלים: בנייני האומה בשעה 11:00 (חזרה מתוכננת בשעה 14:00). תושבי ח׳ירבת סוסיא עומדים בפני סכנת גירוש מיידי לאחר שבג"ץ אפשר למנהל האזרחי להרוס את הכפר עוד לפני שיכריע בעתירת התושבים נגד פסילת תכנית המתאר שהגישו. אם ייהרסו בתי התושבים הם יישארו ללא קורת גג בתנאי המדבר הקשים. הצטרפו למאבק ועזרו למנוע את הגירוש.

14.05.15

הבוקר הגיע נציג המינהל האזרחי עם חיילים לכפר ח'ירבת סוסיא שבדרום הר חברון, הנתון בסכנת הריסה מידי, צילם את המבנים בכפר וערך מדידות. התושבים חוששים כי מנהל נערך להריסה קרובה של הכפר ולגירושם מאדמותיהם. זאת לאחר ששופט בג"ץ נעם סולברג החליט שלא להוציא צו ביניים שימנע את ההריסות. ההחלטה התקבלה בעתירה שהגישו תושבי הכפר באמצעות ארגון שומרי משפט, שבה טענו שהמינהל האזרחי פסל את תכנית המתאר שהגישו מנימוקים לא ענייניים תוך הצבת סטנדרט כפול בתכנון ואפלייה בוטה נגד האוכלוסייה הפלסטינית. צעד אכזרי ולא חוקי זה הוא חלק ממדיניות ישראל בשטח C, שנועדה לאפשר להתנחלויות להשתלט על אדמות נוספות ולגרש קהילות פלסטיניות משטחי C לשטחי A ו-B כהכנה לסיפוחם.

10.05.15

ב-13.5.11 נפצע אנושות הנער בן ה-17 מילאד עייאש מירי חי שנורה לעברו מההתנחלות בית יהונתן שבשכונת סילוואן במזרח ירושלים. למחרת היום מת עייאש מפצעיו. הירי נחקר הן בידי המחלקה לחקירות שוטרים והן בידי המשטרה, ושתיהן סגרו את תיקי החקירה בעילה של "עבריין לא נודע". בצלם הגיש ערר לפרקליטות המדינה על ההחלטה לסגור את החקירות, ובו עמד על מחדלי חקירה חמורים. הרשלנות שבה בוצעו החקירות וסגירת התיקים מעידות על זילות חיי פלסטינים בעיני הרשויות הישראליות.

03.05.15

היום, ה-23 באפריל, תתקיים בוואדי קאנא צעדת המתנחלים השנתית המתקיימת מאז שנת 2006. במהלך הצעדה אוסר הצבא על החקלאים, על בעלי הקרקעות הפלסטיניים ועל הציבור הפלסטיני ככלל להגיע לוואדי. אירוע זה מסמל את דחיקתם השיטתית של חקלאי ואדי קאנא מאדמותיהם ואת השתלטות המתנחלים על המקום, בסיוע רשות הטבע והגנים (רט"ג) והמנהל האזרחי.

23.04.15

בינואר 2015 נודע לבצלם כי הצבא חידש את ההפרדה ברחוב הראשי של שכונת א-סלאימה המוביל למערת המכפלה. הצבא אוסר על פלסטינים לעבור בחלקו המרכזי והסלול של הרחוב ומפנה אותם לדרך צרה ומשובשת. הפרדה זו יושמה בעבר בין ספטמבר 2012 למארס 2013, והופסקה בעקבות פרסום תיעוד וידיאו של בצלם. התנהלות הצבא ברחוב היא חלק ממדיניות ההפרדה שהוא נוקט בכל רחבי העיר חברון מאז הטבח שביצע המתנחל ברוך גולדשטיין במתפללים מוסלמים במערת המכפלה בשנת 1994, שעיקרה הטלת הגבלות חמורות על תנועת פלסטינים במרכז העיר.

02.04.15

בהחלטה דרמטית בג"ץ קיבל עתירה שהגישו תושבים מהכפר עין יברוד יחד עם בצלם וארגון יש דין, והורה למדינה לממש את צווי ההריסה למבנים שהוקמו על אדמותיהם שיועדו לשרת את ההתנחלות עפרה. רוב הבנייה בהתנחלות היא על אדמה פלסטינית פרטית ונבנתה ללא היתרים ובניגוד לחוק, כלומר נמצאת בסטטוס כמעט זהה לאותם מבנים. החלטה זו אמנם מבורכת אבל אינה משנה את התמונה הכללית: במשך שנים ישראל גוזלת אדמות פלסטיניות בגדה, באמצעות השתלטות על קרקעות פלסטיניות פרטיות, או ניכוס אדמות ציבוריות לטובת התנחלויות תחת שם הקוד ״אדמות מדינה״.

09.02.15

המדינות החתומות על אמנת ג'נבה הרביעית קראו היום לישראל לכבד את הוראותיה בכל השטח הכבוש, לרבות מזרח ירושלים. לאורך 50 שנות הכיבוש ישראל הפרה בהתמדה ובאורח בוטה את ההוראות, כשהיא ממשיכה ליהנות מהיתרונות שהקנתה לה ההשתייכות ל"מועדון" המדינות החתומות עליה. ההצדקות שהציגה להפרת האמנה נדחו שוב ושוב על ידי טריבונלים ומשפטנים בינלאומיים והיום גם על-ידי ועידת המדינות החתומות על האמנה. החלטת הוועידה היא אמנם צעד הצהרתי שאין לו השלכות משפטיות, אולם היא משקפת לא רק את אי החוקיות של הכיבוש המתמשך ושל הפרות זכויות האדם הנלוות לו, אלא גם את ההתדרדרות המתמשכת במעמדה הבינלאומי של ישראל ככל שנמשכות ההפרות.

17.12.14

בשעות האחרונות התמקדה תשומת הלב הציבורית בנסיבות מותו של השר הפלסטיני זיאד אבו עין. אבו עין מת היום, יום זכויות האדם הבינלאומי, לאחר שהשתתף בפעולת מחאה לא אלימה של חקלאים פלסטינים מאזור תורמוסעיא נגד מניעת גישתם לאדמותיהם. נסיבות מותו טרם הובררו, אולם הרקע להפגנה ודרך הטיפול של כוחות הביטחון בפעולות מחאה פלסטיניות מוכרים היטב. בשליחות המדינה, מתנחלים משתלטים בכוח על אדמות פלסטיניות בגדה. בשליחות המדינה, מחאה פלסטינית נגד הגזל מדוכאת על ידי הצבא בכוח – לפעמים בכוח קטלני. ככה נראה יום זכויות האדם הבינלאומי במציאות החיים תחת כיבוש, שבה אסור אפילו למחות על הגזל.

10.12.14

סיירו וגלו כיצד מייהדים את מזרח ירושלים וממררים את חיי תושביה הפלסטינים
מאז סופחה מזרח ירושלים לישראל, הקימו ממשלות ישראל חמישה גנים לאומיים בשטח המסופח. שלושה גנים נוספים נמצאים בשלבי תכנון ראשוניים. הגנים הוקמו בצמוד לשכונות פלסטיניות מאוכלסות, לפעמים ממש בתוכן. הבניה בתחום הגנים הלאומיים אסורה, כך שההכרזה על גן לאומי משמשת כאחד הכלים להגבלת בנייה ופיתוח של שכונות פלסטיניות בירושלים. הקמת הגנים מקדמת סדר יום שבמרכזו שמירה על רוב יהודי בירושלים, יצירת רצף של שטחים ללא אוכלוסייה פלסטינית והגברת הנוכחות היהודית במזרח העיר.

12.11.14

"אנו חושבים אלף פעמים לפני שאנו בונים, יוצאים לנופש, לומדים, עובדים, עוסקים במסחר או מגדלים גידולים חקלאיים. זה לא בגלל עצלות או חוסר יכולת אלא בגלל חשש מהמכשולים, מההטרדות ומהתקיפות מצד הצבא הישראלי או המתנחלים. אנחנו חיים כמו בכלא גדול, עם חומות בלתי נראות, כתוצאה מההגבלות שכופים עלינו". מתוך עדותה של לנא כנאען, שנגבתה על-ידי איאד חדאד.

02.11.14

הדו"ח שמפרסם היום בצלם הוא ניסיון ראשוני לבחון את השפעותיו הכוללות של הכיבוש על יישוב פלסטיני בודד. הדו"ח מתמקד בכפר בורקה שבמחוז רמאללה. בורקה אינו כפר יוצא דופן. הוא לא היה מעולם בחזית המאבק נגד הכיבוש ולא סבל מצעדי ענישה חריגים. למעשה, הכפר נבחר דווקא משום חוסר הייחוד שבו, כדי לשמש משל לחייהם של תושבי כפרים פלסטינים תחת הכיבוש. בורקה הוא כפר קטן וציורי, מוקף שדות, הסובל כמו כפרים רבים מהגבלות תנועה קשות המבודדות אותו מסביבתו, מגזל נרחב של אדמותיו ומחנק תכנוני. כל אלה הפכו אותו לכפר מוזנח, צפוף ונחשל, שכמחצית מתושביו חיים על סף קו העוני או מתחת לו.

28.10.14

על רקע הדיווח ששר הביטחון משה יעלון מתכונן להיענות לדרישת המתנחלים למנוע מפלסטינים לחזור מעבודתם בישראל באוטובוסים ציבוריים, אומרים בבצלם כי שר הביטחון לא מסתפק בדרישה שהפלסטינים יעברו לסוף האוטובוס, אלא רוצה להוריד אותם ממנו לגמרי. הגיע הזמן להפסיק להסתתר מאחורי הסדרים טכניים ולקרוא לילד בשמו: נוהל צבאי שנועד לענות על הדרישה להפרדה גזענית באוטובוסים.

26.10.14

המנהל האזרחי הפקיד להתנגדויות תכניות להקמת היישוב "רמת נועימה" בבקעת הירדן שבו, ובאתרים דומים, הוא מתכנן לרכז אלפי בדואים מיישובים שונים הפזורים בבקעת הירדן ובאזור מעלה אדומים. התכנית הוכנה ללא התייעצות עם התושבים ותוך התעלמות מצורכיהם והיא מנוגדת למשפט הבינלאומי האוסר על העברה בכפייה של תושבים מוגנים. על המנהל האזרחי לבטל את התכניות להקמת יישובי "קיבוע" לבדואים, המחייבות שינוי קיצוני באורח חייהם עלולות להביא לחורבן של הקהילות. על המנהל לאפשר לבדואים לתכנן את יישוביהם באורח חוקי במקום מושבם, לחברם לתשתיות ולספק להם שירותים בריאות וחינוך.

17.09.14

ב-25.8.14 הכריזה ישראל על כ-3,800 דונם בגדה המערבית כעל אדמות מדינה. לפי פרסומים בתקשורת, ההכרזה נעשתה בתגובה לחטיפתם והריגתם של שלושת תלמידי הישיבה. ביצוע ההכרזה בנסיבות אלה הוא ענישה קולקטיבית אסורה. בנוסף, אדמות ציבוריות אמורות לשרת את האוכלוסייה הפלסטינית ולא את המתנחלים. אולם, מיקום ההכרזה הנוכחית מרמז שהיא נועדה ליצור רצף טריטוריאלי בין ישראל לבין ההתנחלויות הסמוכות ובפועל למחוק את הקו הירוק במקום. בצלם קורא למינהל האזרחי לבטל לאלתר את ההכרזה.

10.09.14

אתמול (13.5.14) דחה בג"ץ עתירה שהגישו התנחלויות כפר אדומים, אלון ונופי פרת בדרישה לממש צווי הריסה שהוצאו לבית הספר בקהילת ח'אן אל-אחמר ולבתי תושבים באזור. זאת, לאחר שהמדינה דיווחה לבג"ץ על תכניתה להעברת התושבים לאזור נועיימה שמצפון ליריחו וביקשה לדחות את העתירה כיוון ש"מדובר בילדים, הלומדים בבית ספר, ואשר העברתם למסגרת לימודית אחרת, הרחוקה ממקום מושבם, אינה רצויה". התכנית להעברת הקהילות טרם הוצגה לתושבים, המתנגדים להעברתם לאזור אחר ודורשים למצוא להם פתרון תכנוני במקום מושבם הנוכחי. העברה בכפייה של אזרחים מוגנים אסורה על-פי המשפט הבינלאומי.

14.05.14

מרכז העיר חברון הפך בעשור האחרון לעיר רפאים. מדיניות ההפרדה הקיצונית שהנהיגה ישראל בעיר, הנאכפת באמצעות הגבלות חמורות על תנועת פלסטינים,סגירת חנויות, והימנעות מהגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים, הביאו תושבים רבים לנטוש את בתיהם. שכונות הסמוכות למוקדי ההתנחלויות התרוקנו מתושביהן ורחובות מרכזיים הפכו לשוממים. התושבים שנותרו, רובם מהשכבות החלשות ביותר שלא עומדת בפניהם כל ברירה אחרת, נאלצים להתמודד יום יום עם נוכחות מוגברת ואלימה של כוחות הביטחון, עם אלימות של מתנחלים ועם בידודם משאר חלקי העיר. שרון עזרן, צלמת חברת צוות בצלם, ליוותה סיור שערכנו לצעירים חברי תנועת הנוער היהודית- אמריקאית "יהודה הצעיר". עבור רובם, היה זה הביקור הראשון במרכז חברון.

16.01.14

לאחרונה קיבלו תושבים בעוורתא הודעות צווי תפיסה "לצרכים ביטחוניים" שהוציא הצבא לכ-63 דונם של אדמות חקלאיות בבעלותם, בסמוך להתנחלות איתמר. בתחילת האינתיפאדה השנייה סללו תושבי איתמר בניגוד לחוק שביל המקיף אדמות אלה, ומאז הם מונעים את גישת החקלאים אליהן. במקום לאכוף את החוק על המתנחלים, דרש הצבא מהחקלאים לתאם איתו את הגעתם לשטח והגביל זאת למספר ימים בשנה. כעת, הוציא הצבא צווים החופפים כמעט במדויק לשטח שעליו השתלטו המתנחלים, ובכך הלבין את מעשה הגזל. אם קיים צורך להגברת אמצעי הביטחון סביב איתמר, הרי שעל הצבא למצוא חלופות להשתלטות על הקרקע, שאינן פוגעות בפרנסתם של בעלי הקרקע הפלסטינים.

28.07.13

מחר (9.7.12) ייפתח בבית משפט הצבאי משפטן של נרימאן א-תמימי וראנה חמאדה שנעצרו בהפגנה לא אלימה בכפר א-נבי סאלח. ההליכים המשפטיים נגדן חסרי תקדים: בכתב האישום לא נטען כי השתיים נהגו באלימות ושני שופטים צבאיים קבעו כי בתיעוד המעצר אין ראיות להתנהגות אלימה ומסוכנת של השתיים. התובע הצבאי אף הודה כי הבקשה נועדה, בין היתר, למנוע מהן להשתתף בהפגנות – תכלית פסולה שאיננה יכולה להוות עילת מעצר. מנכ"לית בצלם, ג'סיקה מונטל, אמרה כי "התנהלות התביעה הצבאית מעוררת חשד כי הצבא מנצל את ההליכים המשפטיים כדי למנוע מנרימאן תמימי להמשיך בפעילותה המשותפת עם בעלה באסם, במאבקו של כפרם א-נבי סאלח נגד גזל אדמותיו".

07.07.13

כ-60% מאדמות הגדה המערבית מוגדרות כשטח C וישראל שולטת בהן בלעדית. בשטח זה חיים כ-180,000 פלסטינים, ובו עיקר עתודות הקרקע להתיישבות ולפיתוח של כלל הגדה. ברובן מונעת ישראל בנייה ופיתוח פלסטיניים בעילות שונות, כמו היותן "אדמות מדינה" או "שטחי אש". מדיניות התכנון הישראלית מתעלמת מצורכי האוכלוסייה: מסרבת להכיר בכפרים שבשטח זה ולתכננם, מונעת פיתוח וחיבור לתשתיות והורסת בתים. לאלפי תושבים נשקף איום בגירוש מבתיהם בעילת מגורים בשטחי אש או ביישובים "בלתי חוקיים". בנוסף, ישראל השתלטה על רוב מקורות המים והיא מגבילה את גישת הפלסטינים אליהם.

05.06.13