דיווחים

התנחלויות

הדו"ח שמפרסם היום בצלם הוא ניסיון ראשוני לבחון את השפעותיו הכוללות של הכיבוש על יישוב פלסטיני בודד. הדו"ח מתמקד בכפר בורקה שבמחוז רמאללה. בורקה אינו כפר יוצא דופן. הוא לא היה מעולם בחזית המאבק נגד הכיבוש ולא סבל מצעדי ענישה חריגים. למעשה, הכפר נבחר דווקא משום חוסר הייחוד שבו, כדי לשמש משל לחייהם של תושבי כפרים פלסטינים תחת הכיבוש. בורקה הוא כפר קטן וציורי, מוקף שדות, הסובל כמו כפרים רבים מהגבלות תנועה קשות המבודדות אותו מסביבתו, מגזל נרחב של אדמותיו ומחנק תכנוני. כל אלה הפכו אותו לכפר מוזנח, צפוף ונחשל, שכמחצית מתושביו חיים על סף קו העוני או מתחת לו.

28.10.14

על רקע הדיווח ששר הביטחון משה יעלון מתכונן להיענות לדרישת המתנחלים למנוע מפלסטינים לחזור מעבודתם בישראל באוטובוסים ציבוריים, אומרים בבצלם כי שר הביטחון לא מסתפק בדרישה שהפלסטינים יעברו לסוף האוטובוס, אלא רוצה להוריד אותם ממנו לגמרי. הגיע הזמן להפסיק להסתתר מאחורי הסדרים טכניים ולקרוא לילד בשמו: נוהל צבאי שנועד לענות על הדרישה להפרדה גזענית באוטובוסים.

26.10.14

המנהל האזרחי הפקיד להתנגדויות תכניות להקמת היישוב "רמת נועימה" בבקעת הירדן שבו, ובאתרים דומים, הוא מתכנן לרכז אלפי בדואים מיישובים שונים הפזורים בבקעת הירדן ובאזור מעלה אדומים. התכנית הוכנה ללא התייעצות עם התושבים ותוך התעלמות מצורכיהם והיא מנוגדת למשפט הבינלאומי האוסר על העברה בכפייה של תושבים מוגנים. על המנהל האזרחי לבטל את התכניות להקמת יישובי "קיבוע" לבדואים, המחייבות שינוי קיצוני באורח חייהם עלולות להביא לחורבן של הקהילות. על המנהל לאפשר לבדואים לתכנן את יישוביהם באורח חוקי במקום מושבם, לחברם לתשתיות ולספק להם שירותים בריאות וחינוך.

17.09.14

ב-25.8.14 הכריזה ישראל על כ-3,800 דונם בגדה המערבית כעל אדמות מדינה. לפי פרסומים בתקשורת, ההכרזה נעשתה בתגובה לחטיפתם והריגתם של שלושת תלמידי הישיבה. ביצוע ההכרזה בנסיבות אלה הוא ענישה קולקטיבית אסורה. בנוסף, אדמות ציבוריות אמורות לשרת את האוכלוסייה הפלסטינית ולא את המתנחלים. אולם, מיקום ההכרזה הנוכחית מרמז שהיא נועדה ליצור רצף טריטוריאלי בין ישראל לבין ההתנחלויות הסמוכות ובפועל למחוק את הקו הירוק במקום. בצלם קורא למינהל האזרחי לבטל לאלתר את ההכרזה.

10.09.14

אתמול (13.5.14) דחה בג"ץ עתירה שהגישו התנחלויות כפר אדומים, אלון ונופי פרת בדרישה לממש צווי הריסה שהוצאו לבית הספר בקהילת ח'אן אל-אחמר ולבתי תושבים באזור. זאת, לאחר שהמדינה דיווחה לבג"ץ על תכניתה להעברת התושבים לאזור נועיימה שמצפון ליריחו וביקשה לדחות את העתירה כיוון ש"מדובר בילדים, הלומדים בבית ספר, ואשר העברתם למסגרת לימודית אחרת, הרחוקה ממקום מושבם, אינה רצויה". התכנית להעברת הקהילות טרם הוצגה לתושבים, המתנגדים להעברתם לאזור אחר ודורשים למצוא להם פתרון תכנוני במקום מושבם הנוכחי. העברה בכפייה של אזרחים מוגנים אסורה על-פי המשפט הבינלאומי.

14.05.14

מרכז העיר חברון הפך בעשור האחרון לעיר רפאים. מדיניות ההפרדה הקיצונית שהנהיגה ישראל בעיר, הנאכפת באמצעות הגבלות חמורות על תנועת פלסטינים,סגירת חנויות, והימנעות מהגנה על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים, הביאו תושבים רבים לנטוש את בתיהם. שכונות הסמוכות למוקדי ההתנחלויות התרוקנו מתושביהן ורחובות מרכזיים הפכו לשוממים. התושבים שנותרו, רובם מהשכבות החלשות ביותר שלא עומדת בפניהם כל ברירה אחרת, נאלצים להתמודד יום יום עם נוכחות מוגברת ואלימה של כוחות הביטחון, עם אלימות של מתנחלים ועם בידודם משאר חלקי העיר. שרון עזרן, צלמת חברת צוות בצלם, ליוותה סיור שערכנו לצעירים חברי תנועת הנוער היהודית- אמריקאית "יהודה הצעיר". עבור רובם, היה זה הביקור הראשון במרכז חברון.

16.01.14

לאחרונה קיבלו תושבים בעוורתא הודעות צווי תפיסה "לצרכים ביטחוניים" שהוציא הצבא לכ-63 דונם של אדמות חקלאיות בבעלותם, בסמוך להתנחלות איתמר. בתחילת האינתיפאדה השנייה סללו תושבי איתמר בניגוד לחוק שביל המקיף אדמות אלה, ומאז הם מונעים את גישת החקלאים אליהן. במקום לאכוף את החוק על המתנחלים, דרש הצבא מהחקלאים לתאם איתו את הגעתם לשטח והגביל זאת למספר ימים בשנה. כעת, הוציא הצבא צווים החופפים כמעט במדויק לשטח שעליו השתלטו המתנחלים, ובכך הלבין את מעשה הגזל. אם קיים צורך להגברת אמצעי הביטחון סביב איתמר, הרי שעל הצבא למצוא חלופות להשתלטות על הקרקע, שאינן פוגעות בפרנסתם של בעלי הקרקע הפלסטינים.

28.07.13

מחר (9.7.12) ייפתח בבית משפט הצבאי משפטן של נרימאן א-תמימי וראנה חמאדה שנעצרו בהפגנה לא אלימה בכפר א-נבי סאלח. ההליכים המשפטיים נגדן חסרי תקדים: בכתב האישום לא נטען כי השתיים נהגו באלימות ושני שופטים צבאיים קבעו כי בתיעוד המעצר אין ראיות להתנהגות אלימה ומסוכנת של השתיים. התובע הצבאי אף הודה כי הבקשה נועדה, בין היתר, למנוע מהן להשתתף בהפגנות – תכלית פסולה שאיננה יכולה להוות עילת מעצר. מנכ"לית בצלם, ג'סיקה מונטל, אמרה כי "התנהלות התביעה הצבאית מעוררת חשד כי הצבא מנצל את ההליכים המשפטיים כדי למנוע מנרימאן תמימי להמשיך בפעילותה המשותפת עם בעלה באסם, במאבקו של כפרם א-נבי סאלח נגד גזל אדמותיו".

07.07.13

כ-60% מאדמות הגדה המערבית מוגדרות כשטח C וישראל שולטת בהן בלעדית. בשטח זה חיים כ-180,000 פלסטינים, ובו עיקר עתודות הקרקע להתיישבות ולפיתוח של כלל הגדה. ברובן מונעת ישראל בנייה ופיתוח פלסטיניים בעילות שונות, כמו היותן "אדמות מדינה" או "שטחי אש". מדיניות התכנון הישראלית מתעלמת מצורכי האוכלוסייה: מסרבת להכיר בכפרים שבשטח זה ולתכננם, מונעת פיתוח וחיבור לתשתיות והורסת בתים. לאלפי תושבים נשקף איום בגירוש מבתיהם בעילת מגורים בשטחי אש או ביישובים "בלתי חוקיים". בנוסף, ישראל השתלטה על רוב מקורות המים והיא מגבילה את גישת הפלסטינים אליהם.

05.06.13

ב-24 באפריל נכנסו מתנחלים ממאחז גבעת גל לאדמתם הפרטית של בני משפחת זרו מחברון, כמנהגם בעת האחרונה. בני המשפחה התקשרו למשטרה, כדי לדווח על הסגת הגבול. חיילים שהגיעו לשטח עצרו שלושת בעלי הקרקע במקום להרחיק את המתנחלים, והמשטרה התעקשה להחזיק את שלושת העצורים למשך הלילה. חלק מהאירוע תועד בווידיאו על-ידי אחד מהשלושה שהאב א-דין זרו, מתנדב בפרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם. למחרת שוחררו השלושה על-ידי שופטת צבאית לאחר שתיעוד הווידיאו הוצג בבית המשפט על-ידי בא כוחם של העצורים, עו"ד נרי רמתי ממשרד עו"ד גבי לסקי, והוכח כי לא היתה כל עילה למעצר, שלווה באלימות כלפי אחד מהם.

01.05.13

לפי דיווח בעיתון הארץ בג"ץ ידון היום בעתירה שהגישו פלסטינים מבית לחם ומהכפר נחלה נגד כוונת ישראל להכריז על כ-1,000 דונם מדרום מערב לבית לחם כאדמת מדינה לצורך הקמת שכונה חדשה בהתנחלות אפרת. ההשתלטות על שטח זה תחסום כל אפשרות לפיתוחה של בית לחם ושל הכפרים שמדרום לה, המונים עשרות אלפי תושבים, ומכותרים כבר בהתנחלויות. כדי ללמוד מהי הכרזה על אדמת מדינה וכיצד משתמשת ישראל באמצעי זה כדי להשתלט על קרקע פלסטינית הקליקו כאן.

13.03.13

ב-11.2.13 אישר משרד הביטחון 90 יחידות דיור לבנייה בהתנחלות בית אל. זהו "תג מחיר" שהמדינה גובה על פינוי גבעת האולפנה. כמעט כל שטחה הבנוי של ההתנחלות בית אל הוא קרקע בבעלות פלסטינית פרטית, שנתפסה ברובה בשנות השבעים באמצעות צווים צבאיים בתואנה המפוקפקת שההתנחלות במקום נדרשת לצרכים צבאיים דחופים. חשוב להבהיר: לפי המשפט הבינלאומי, אדמות הגדה, ללא קשר לסיווגן, מיועדות לשימוש האוכלוסייה הפלסטינית המקומית וישראל אינה רשאית לייעדן לשימוש התנחלויות, שהקמתן אסורה על פי המשפט הבינלאומי. נקודה. לרקע על הסוגיה הקליקו כאן.

11.02.13

מרים לידור, מנהלת אגף ההסברה ב"בצלם", במאמר דעה שהתפרסם לראשונה באתר Ynet: על-פי הדין הבינלאומי, גם אדמות המדינה בגדה המערבית שייכות לאוכלוסייה הפלסטינית, ובכללן ב-E1. העובדה שכבר שנים בונים שם בתים ותעשייה לא תכשיר את השרץ.

18.12.12

בסוף השבוע פורסם בכלי התקשורת כי הממשלה החליטה לקדם הליכי תכנון של אלפי דירות בסמוך להתנחלות מעלה אדומים במסגרת תכנית E1, בקטע המחבר בין מעלה אדומים לירושלים. לבנייה במתחם E1 צפויות השלכות חמורות על זכויות האדם של תושבי הגדה המערבית. היא תגביר עוד יותר את הניתוק הכפוי בין מזרח ירושלים לשאר הגדה ותפגע גם בקהילות בדואיות החיות באזור מזה עשרות שנים, ואשר נמצאות בסכנת גירוש.

02.12.12

מנכ"לית בצלם ג'סיקה מונטל אמרה בתגובתה כי "הניסיון לייצר הפרדה באוטובוסים מעורר חלחלה ואסור שהטענות הנשמעות כעת בדבר 'צרכי בטחון' ו'עומס' ישמשו כסות לגזענות הבוטה העולה מהדרישה להוריד את הפלסטינים מהאוטובוסים". הגדה המערבית היא שטח כבוש שבו חיים מעל שניים וחצי מיליון פלסטינים. התחבורה הציבורית שעוברת בכבישיה מספקת למתנחלים הגרים בה חשיפה נדירה לנוכחותם של הפלסטינים, לאחר שהמדינה טרחה ובנתה עבורם מנגנוני הפרדה משוכללים המסייעים להם להתעלם מקיומם.

27.11.12

בין התאריכים 7.10.12- 10.10.12, תחילת עונת המסיק, תיעד בצלם חמישה מקרים של פגיעה בחקלאים פלסטינים ובעצי הזית שלהם, באזור רמאללה ושכם. בשני מקרים תקפו מתנחלים חקלאים שמסקו עצי זית וגרמו נזק ליבולם. כמו כן התגלו בשלושה מקרים מטעי זיתים שהושחתו או שהיבולם נגנב, ככל הנראה על ידי מתנחלים. מעשי התקיפה הישירה שתיעד בצלם התרחשו בנוכחות חיילים/אנשי כוחות הביטחון. כל האזורים שבהם התגלתה הפגיעה בעצים ידועים ומוכרים לכוחות הביטחון כאזורים שחשופים להתנכלויות חוזרות ונשנות של מתנחלים. ריבוי מקרי הפגיעה מתחילת עונת המסיק מעורר את החשש שכוחות הביטחון לא נערכו כראוי למילוי חובתם להגן על מוסקים פלסטינים ורכושם מפני אלימות מתנחלים.

11.10.12

נוכח הכוונה להכריז על מכללת אריאל כאוניברסיטה מזכיר בצלם כמה עובדות על ההתנחלות אריאל ועל פגיעתה הקשה בזכויות האדם של התושבים הפלסטינים באזור: אריאל הוקמה על אדמות שנגזלו מחקלאי האזור, היא חוסמת את התפתחותה האורבנית של העיירה סלפית, בעקבות הקמתה הוטלו הגבלות תנועה קשות על האוכלוסייה הפלסטינית, גדר ההפרדה שהוקמה סביבה מנתקת כפרים מעיר המחוז שלהם ושפכיה אינם מטופלים ומזהמים את האזור.

17.07.12

ב-9.7.12 פורסמו בתקשורת המלצות ועדת לוי שהוקמה במטרה לבחון "פעולות שיש לנקוט להסדרת הבניה" בהתנחלויות. הוועדה הוקמה מלכתחילה לתכלית לא ראויה: מציאת דרכים להכשרת הפרה של החוק, ולכן אין להתפלא על מסקנותיה, הנראות כמוזמנות על ידי ראשי המתנחלים. למסקנות הוועדה אין כל בסיס במשפט הבינלאומי, והן מתעלמות כמעט לחלוטין מן הנפגעים העיקריים מהקמת ההתנחלויות - כ-2.5 מיליון פלסטינים שגרים בגדה המערבית.

11.07.12

חמישה ארגוני זכויות אדם פנו במכתב דחוף לשר הביטחון אהוד ברק, מפקד מחוז ש"י של המשטרה ניצב עמוס יעקב ואלוף פיקוד המרכז אלוף ניצן אלון בדרישה להיערך מראש ובאופן פרו-אקטיבי לפעולות אלימות מצד פעילי ימין קיצוניים כנגד פלסטינים – לקראת פינוי חמשת הבתים מגבעת האולפנה בבית אל.

25.06.12

ביום רביעי, 20.6.12, אישרה ועדת השרים לענייני התיישבות את ההסכם לפינוי חמשת המבנים בשכונת גבעת האולפנה בהתנחלות בית אל. לאחר האישור, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי מתווה ההסכם מסמן "שמירה על החוק". אלא שלא ברור לאיזה חוק מתכוון ראש הממשלה, וההסכם שנחתם אינו חוקי, לא לפי פסיקת בג"ץ ולא לפי המשפט הבינלאומי.

25.06.12