דיווחים

האגודה לזכויות האזרח הגישה הבוקר (16.1.13) עתירה מחודשת נגד הכוונה לגרש את תושבי שמונה כפרים הנמצאים בשטח אש 918 בדרום הר חברון. העתירה הוגשה בשם 108 מתושבי הכפרים. בעתירה מתבקשים שר הבטחון ומפקד כוחות צה"ל באיו"ש לנמק מדוע לא יימנעו מהעברתם של התושבים בכפייה מבתיהם, מדוע לא יבטלו את צו סגירת השטח ומדוע לא יסדירו את מגוריהם של התושבים באזור. כ-1300 תושבים גרים ב-12 הכפרים באזור שהוכרז כשטח אש. כ-1000 מתוכם גרים בשמונת הכפרים המיועדים לפינוי. בעקבות העתירה הוציא בג"ץ צו ביניים המורה למדינה שלא לפנות בכוח את תושבי שטח האש עד למתן החלטה אחרת.

ב-19.7.12 הגישה המדינה לבג"ץ הודעה בתגובה לעתירת תושבי כפרים בדרום הר חברון נגד גירושם מבתיהם. לראשונה, הבהירה המדינה את "הצורך המבצעי" בהכרזה על שטח האש, ועמדה על דרישתה לגרש את רוב תושבי הכפרים. אולם, המדינה התעלמה מכך שההכרזה על שטח האש נעשתה בניגוד למשפט הבינלאומי שאינו מתיר לצבא כיבוש להשתמש בקרקע לצרכים שאינם קשורים להתנהלותו בשטח הכבוש ובוודאי שאינו מתיר לגרש לצורך כך את תושבים. על ישראל לבטל את ההכרזה על שטח האש באזור דרום הר חברון ולאפשר לתושביו לגור בבתיהם, לעבד את שדותיהם ולרעות את צאנם.

המנהל האזרחי מתכנן לגרש בקרוב כ-27,000 בדואים הגרים בשטחי C בגדה המערבית. בשלב הראשון מתכנן המנהל לכפות על כ-2,300 איש לעבור לגור סמוך למזבלת אבו דיס, מזרחית לירושלים. אנשי קהילת ח'אן אל-אחמר מתארים בסרטון את משמעות התוכנית עבורם.

עדנאן ר'יית' משך היום (רביעי, 29.12), את עתירתו לבג"ץ נגד צו תיחום המגורים שהוציא אלוף פיקוד העורף המרחיקו מתחומי ירושלים לתקופה של ארבעה חודשים. לפני תחילת הדיון בעתירתו אמר ר'יית' כי הוא אינו מאמין שבג"ץ יוכל לקבל החלטה צודקת בעניינו, וכי החלטת בג"ץ המאשרת את הרחקתו עלולה לשמש תקדים להרחקת פעילים פוליטיים נוספים מסילואן וממזרח ירושלים.

הבוקר מסרה המשטרה לעורך-דינו של עדנאן ריית', תושב סילוואן ופעיל פוליטי נגד ההתנחלות בכפר, צו המורה על הרחקתו מהעיר לתקופה של ארבעה חודשים, החל מהשעה 17:00. זו הפעם הראשונה שישראל מפעילה צו מסוג זה נגד תושב מזרח ירושלים. הצעד מנוגד לאמנת ג'נבה ופוגע קשות בזכויותיו של ריית'.

ארגונים ישראליים ופלסטיניים לזכויות האדם יצאו היום בקריאה משותפת לישראל להפסיק את המדיניות הבלתי חוקית של גירוש פלסטינים מהגדה המערבית לרצועת עזה. מדיניות זו הוחרפה לאחרונה, כפי שמעיד הצו שנכנס לתוקף ב-13 באפריל, המגדיר כל אדם שנמצא בגדה כ"מסתנן" אלא אם כן הוא מחזיק בהיתר שניתן על-ידי ישראל.

קיים חשש שהצו יופעל בעיקר נגד עשרות אלפי פלסטינים המתגוררים מזה שנים בגדה המערבית אך ישראל מסרבת לשנות את כתובתם במינהל האוכלוסין ונגד בני זוג בעלי דרכונים זרים של תושבי הגדה שישראל מסרבת לאשר את בקשתם לאיחוד משפחות.

מדיניות ההפרדה הישראלית במרכז חברון הביאה לסגירה של לפחות 1,014 בתי עסק במרכז חברון בתקופת האינתיפאדה. לפחות 659 משפחות פלסטיניות נאלצו לנטוש את בתיהן. כך עולה מדו"ח משותף של בצלם והאגודה לזכויות האזרח בישראל.