דיווחים

מכות והתעללויות

"אשתי ואני פחדנו שיקרה משהו רע ליאסמין (בת 5) ולאוסאמה (בן 8). חשבנו שהבית של אחותי כוות'ר הוא מקום בטוח יותר. זה אזור צפוף של בתי מגורים ובדרך כלל שקט שם וההפצצות לא מגיעות לשם. אחרי ששלחנו את הילדים, דיברנו כמה פעמים בטלפון עם האחיות שלי והן סיפרו שיאסמין ואוסאמה מבסוטים ושכיף להם שם... בן דוד שלי התקשר אלי מח'אן יונס. הוא אמר שירו טיל על הבית של האחיות שלי וביקש ממני להגיע לשם מהר כי הילדים שלי נפגעו... רצתי כמו משוגע... הגעתי לשם תוך פחות מעשרים דקות. כשהייתי בפתח הבית, התחלתי להבין שמשהו נורא קרה... אנשים סיפרו לי בצער ששני הילדים שלי נהרגו... צעקתי ובכיתי בהיסטריה".

24.07.14

בהפצצות בעזה נהרגו עד כה יותר מ-500 בני אדם, בהם יותר ממאה ועשרים ילדים. התקשורת נמנעת באופן עקבי מדיווח על ההרוגים הפלסטינים בעזה, מלבד פרסום מספרם. אבל בני אדם הם לא נתון סטטיסטי. בחדשות לא מדווחים, אז כדי לנסות ובכל זאת לתת לילדים שמות, פנינו לקול ישראל כדי לפרסם בתשלום תשדירים ברדיו, בהם מוקראים שמות הילדים, מעטים מהרבים שנהרגו. קול ישראל מסרב להשמיע את התשדירים בנימוק שהקראת שמות ילדים פלסטינים שנהרגו בעזה היא "שנויה במחלוקת" פוליטית. התקשורת מועלת בחובתה ומסתירה מהציבור את התמונה המלאה, אבל אנחנו כבר חיים בעידן בו כל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעזור ולספר את האמת, למרות ההשתקה. לילדים בעזה יש שמות. עזרו לנו לפרוץ את חומות ההשתקה.

23.07.14

ב-13.5.11 התקיימה בכפר א-נבי סאלח הפגנה במחאה על השתלטות מתנחלים על קרקעות שפוזרה באלימות קשה על-ידי שוטרי מג"ב. חמישה מפגינים הגישו תלונות למח"ש, שחקרה רק אחת מהן וסגרה את התיק מבלי לנקוט אמצעים נגד השוטרים. טיפולה של מח"ש בתיק היה כושל ולא ניתן להצדיק את ההימנעות מחקירת התלונות. בחירתה של פרקליטות המדינה לגבות טיפול זה חמורה לא פחות ומעבירה לכוחות בשטח מסר מסוכן לפיו אין כוונה למצות את הדין עם שוטרים החורגים מסמכותם ופוגעים באזרחים. בכך, מפקירה מערכת אכיפת החוק את גופם ואת ביטחונם של אזרחים והופכת לשותפה בהפרת זכויותיהם בידי כוחות הביטחון.

02.06.14

בדו"ח "מעבר להרי החושך" של המוקד להגנת הפרט ובצלם מתוארת המדיניות הישראלית של בידול רצועת עזה. מדיניות זו כופה על נשים מהגדה הנשואות לתושבי עזה, או נשים מרצועת עזה הנשואות לתושבי הגדה, להיקרע בין החיים עם בן זוגן וילדיהן לבין הגעגועים למשפחתן הקרובה, שאינן מורשות כמעט לפגוש. כעת, בפרויקט מיוחד הפקיד בצלם חמש עדויות של הנשים המופיעות בדו"ח בידי חמש מאיירות. לקראת יום האשה הבינלאומי החל בשמונה במארס, הושלם הפרויקט.

06.03.14

במסגרת פרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם, נעשה במהלך השנים מאמץ לאתר מתנדבות. נשים נפגעות באופן שונה מהפרות של זכויות האדם בשטחים: הן נאלצות לנהל משק בית ללא אספקה שוטפת של מים, נדרשות לטפל בילדים ולדאוג להם למזון במקרה שבית המשפחה נהרס, והן אלה שלרוב נמצאות בבית ומגוננות על הילדים בעת התקפות של מתנחלים. כשאנו מציידים אותן במצלמות ובידע כיצד להפעילן, אנחנו מאפשרים להן לתעד את הפרות זכויות האדם מנקודת מבטן הייחודית, למלא תפקיד משמעותי בקהילה שלהן ופעמים רבות הדבר מחזק את תחושת הביטחון שלהן. התמונות שלפניכם צולמו במהלך סדנה שערכנו לצלמות בכפר בורין.

04.03.14

ב-13.11.13 פשט כוח של הצבא והשב"כ על הכפר בורין באישון לילה, הוציא ממיטותיהם 11 תושבים, השתלט על ביתו של מנהל בית הספר התיכון בכפר והפך אותו למרכז חקירות מאולתר. מעדויות התושבים שנחקרו עולה כי לא הועלו כל טענות נגדם וכי ה"חקירה" התמקדה בניסיון להניע אותם לפעול להפסקת יידוי האבנים על-ידי צעירי הכפר. מדובר בפגיעה קשה באזרחים ובזכויותיהם שקשה לראות כיצד ניתן להצדיקה. בצלם פנה לרשויות ודרש לדעת האם מדובר במדיניות ומה הבסיס החוקי לה.

19.12.13

מאז נובמבר 2009 נמסרו לבצלם עשרות עדויות מפלסטינים, רובם קטינים, שדיווחו כי נחקרו באלימות קשה, שהגיעה בחלק מהמקרים לעינויים במשטרת גוש עציון, השייכת למרחב חברון שבמחוז ש"י. מהעדויות עולה כי במהלך החקירות נדרשו הנחקרים להודות בביצוע עבירות, ברוב המקרים ביידוי אבנים, וכי במרבית המקרים, הפסיקו החוקרים את האלימות ברגע שהנחקרים הודו באשמה. בעקבות פניות בצלם נפתחו מספר חקירות מח"ש במקרים פרטניים, אולם, עד כה לא הצליח בצלם לקבל מהמשטרה או ממח"ש תשובה האם התופעה מטופלת ברמה המערכתית. עקב חומרת החשדות והיקפם, נדרשת בדיקה מערכתית של התופעה ואם יאומתו הטענות, יש לשים לה קץ לאלתר ולנקוט צעדים משפטיים ומנהליים נגד האחראים.

21.08.13

"אם בצלם היו הוגנים, הם היו צריכים להפיץ את הקלטת עם דברי רקע... הילד המעוכב הוא חריג" (בן דרור ימיני, 12.7.13). בן-דרור ימיני צודק בהחלט: כזה עוד לא היה לנו. ילד בן חמש, צורח בהיסטריה, מעוכב על ידי חיילים חמושים מכף רגל ועד ראש, לאחר שיידה אבן. החיילים מצעידים אותו ואת אביו, כפות ומכוסה עיניים, ברחובות חברון. אבל היו אינספור מקרים אחרים של אלימות, חיפושים ליליים, עיכובים ומעצרים ללא מעצורים, אי-אכיפת חוק על מתנחלים אלימים, ועוד. זו מציאות החיים במרכז העיר חברון, בכפוף למדיניות הממשלה הרשמית, שמטרתה להנציח את קיומה של ההתנחלות היהודית בעיר, באמצעות יצירת מרחבים ריקים מפלסטינים סביב נקודות ההתנחלות.

17.07.13

בתגובה לדו"ח מבקר המדינה בנושא מערכת הביטחון, שבו נאמר לפי עיתון הארץ כי תושבים ב-83 התנחלויות לא משלמים דמי חכירה על אדמות שקיבלנו מהמדינה וכי עבירות בנייה בשטחים לא נאכפות בשל חשש מהתנגדות המתנחלים, אמר בצלם כי הדו"ח מוסיף נדבך להבנה שכל מנגנון אכיפת החוק בגדה המערבית משועבד למפעל ההתנחלות ושהליקויים הם תוצאה של מדיניות הממשלה, שנמנעת מלאכוף את החוק על אזרחים ישראלים בשטחים. לגבי חשיפת הכשלים בהתנהלות הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש אומר בצלם כי הבעיה אינה ההפסד הכספי אלא העובדה שממשלת ישראל העניקה להתנחלויות אדמה גזולה, ושלמעשה הממונה משול לסוחר כושל ברכוש גנוב.

17.07.13

ב-21.6.13 התקיימה בכפר קדום ההפגנה השבועית במחאה על סגירת הכביש המקשר בין הכפר לשכם. במהלך ההפגנה, חיילים תקפו כתב וצלם של הטלוויזיה הפלסטינית ולאחר מכן עצרו אותם למשך יומיים. חלק מהתקיפה תועדה בווידיאו, שבו ניתן לראות את החיילים מכים את הכתב, אחמד עות'מאן, המנסה להגן על עצמו. בתגובה לפרסום התיעוד טען דובר צה"ל כי הצלמים תקפו חיילים, אולם לא סיפק תיעוד שיבסס טענה זו. בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה כי תיפתח חקירה לבירור נסיבות האירוע.

14.07.13

ב-14.5.13 הגיעו שוטרים באישון לילה לביתו של ח'דר שריף, חקלאי תושב העיירה בית אולא. השוטרים כיתרו את ביתו והורו לו לצאת החוצה. שריף, שעבר ניתוח ברגלו עקב תאונת עבודה וטרם החלים לגמרי, נעזר בקביים. מעדותו עולה כי השוטרים דחפו אותו בכוח לתוך כלי-רכב, ורגלו הפגועה נחבטה במדרגה ונשברה. על אף זאת, הוא טולטל מתחנת משטרה אחת לשנייה, כשהשוטרים נוהגים בו בזלזול ובאלימות ומסרבים להעניק לו טיפול רפואי. רק בשעות הצהריים, לאחר שהתברר בחקירה כי לא ייתכן שביצע את העבירה שבה נחשד, שוחרר שריף במחסום תרקומיא, מבלי שניתן לו טיפול רפואי כלשהו כמתחייב בפקודות המשטרה.

01.07.13

בצלם פנה ליועץ המשפטי לאוגדת איו"ש, בדרישה לאסור לאלתר על השימוש בכלבים לתקיפת אזרחים פלסטינים לא חמושים. זאת, בעקבות אירוע שבו הותקפו שני פלסטינים שניסו להיכנס לעבוד בישראל, על ידי כלבים אשר נלוו לכוח צבאי שעצר אותם. במכתבה אמרה מנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל, כי "שימוש בכלבי תקיפה כלפי אזרחים בנסיבות אלה הוא פסול מיסודו ואינו מוסרי. מדובר באמצעי מסוכן שלא ניתן לשלוט בו, שמטיל אימה על ציבור רחב ואשר גרם עד כה לפגיעה חמורה באזרחים".

18.06.13

מתחקיר בצלם עולה כי ב-15.5.13 הותקפו שני פלסטינים שניסו להיכנס לישראל דרך פרצה בגדר ההפרדה על-ידי כלבים ששיסו בהם על-פי החשד חיילים. השניים פונו על-ידי הצבא לטיפול רפואי בבית החולים ושוחררו בערבות. בצלם פנה לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקור את נסיבות השימוש בכלבים וכן את החשד לאלימות החיילים באירוע. כמו כן, פנה בצלם ליועץ המשפטי לאוגדת איו"ש בדרישה לאסור על השימוש בכלבים לתקיפת אזרחים לא חמושים. טרם התקבל מענה לפניות.

18.06.13

ביום ראשון, ה-26.5.2013 הגיע כוח צבאי לבית משפחת עווד בבודרוס, שבנה סמיר נהרג בידי חיילים השנה. זאת, כדי לעצור את בן המשפחה, עבד א-רחים. במהלך האירוע הופעלה אלימות קשה נגד העצור ובני משפחתו. לאחר האירוע הודיע הצבא כי בני המשפחה התנגדו למעצר באלימות ולכן השתמש בתגובה מינימלית על-מנת לבצע את המעצר כנדרש. הצבא אף פרסם סרטון ערוך, המראה חלק מצומצם מהאירוע, כדי להצדיק את התנהלות החיילים. מתחקיר בצלם עולה כי, בניגוד לגרסת הצבא, מעצרו של עבד א-רחים החל תוך שימוש באלימות מצד החיילים, גם בטרם הספיקו בני משפחתו להתנגד למעצר. לאחר שבני המשפחה ניסו להגן עליו, הפעילו החיילים אלימות גם נגדם וגרמו נזק רב בבית.

12.06.13

מצ"ח תפתח בחקירת אירוע חמור שבמהלכו היכו חיילים ושוטרי מג"ב צעיר פלסטיני בעת שעצרו אותו. האירוע תועד במצלמת האבטחה של ההתנחלות עפרה, אולם מפעילי המצלמה הסיטו את המצלמה ממוקד האלימות, ככל הנראה כדי לשבש את התיעוד, וצילום הווידאו של המעצר לא הועבר לסניגורו של העצור במשך חודש כמעט, שבמהלכו הוחזק במעצר. ההודעה על פתיחת החקירה נמסרה לבצלם היום, לאחר פנייה דחופה של הארגון מאתמול בדרישה לחקור את מעשי האלימות, ואת החשדות לשיבוש הליכים ולאי-דיווח על עבירה של הגורמים שהיו מעורבים בתיעוד או ידעו עליו.

28.05.13

ב-9.9.12 פנה בצלם למח"ש בדרישה לחקור חשד לתקיפתו של סעיד קיבלאווי, בן 14 מאבו דיס בידי שוטרי מג"ב. מעדויות שגבה בצלם עולה כי ב-28.8.12 עצרו שוטרי מג"ב את קיבלאווי בסמוך לביתו, בעת שילדים יידו עליהם אבנים. על-פי עדותו שוטר גרר אותו על הקרקע, ולאחר שהכניס אותו לג'יפ, בעודו שרוע על הרצפה, הוא הוכה על-ידי מספר שוטרי מג"ב והכאתו נמשכה גם בבסיס שאליו נלקח. קיבלאווי נחקר ושוחרר בערבות. ב-2.5.13 הודיעה מח"ש לבצלם, כי עם סיום החקירה, הוחלט על סגירת התיק מחוסר ראיות. בצלם פנה למח"ש בשם משפחתו של המתלונן, בבקשה לקבל את חומר החקירה על מנת לבחון הגשת ערר על ההחלטה לסגור את התיק.

16.05.13

ב-3.4.13 ירו חיילים למוות בשני פלסטינים בסמוך למחסום ענבתא/עינב לאחר שאחד מהם השליך בקבוק תבערה לעבר המחסום. תחקיר בצלם מעלה חשד כי החיילים פעלו בניגוד להוראות הפתיחה באש. בהתאם למדיניותה החדשה של הפרקליטות הצבאית פתחה מצ"ח בחקירה לאחר האירוע. בצלם מדגיש כי אין די בעצם פתיחת החקירה וכדי שזו לא תהיה בבחינת הליך בירוקרטי בלבד, עליה להיות מהירה ויעילה.

01.05.13

ב-24 באפריל נכנסו מתנחלים ממאחז גבעת גל לאדמתם הפרטית של בני משפחת זרו מחברון, כמנהגם בעת האחרונה. בני המשפחה התקשרו למשטרה, כדי לדווח על הסגת הגבול. חיילים שהגיעו לשטח עצרו שלושת בעלי הקרקע במקום להרחיק את המתנחלים, והמשטרה התעקשה להחזיק את שלושת העצורים למשך הלילה. חלק מהאירוע תועד בווידיאו על-ידי אחד מהשלושה שהאב א-דין זרו, מתנדב בפרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם. למחרת שוחררו השלושה על-ידי שופטת צבאית לאחר שתיעוד הווידיאו הוצג בבית המשפט על-ידי בא כוחם של העצורים, עו"ד נרי רמתי ממשרד עו"ד גבי לסקי, והוכח כי לא היתה כל עילה למעצר, שלווה באלימות כלפי אחד מהם.

01.05.13

בית משפט השלום בירושלים גזר בחודש שעבר 75 ימי מאסר, שירוצו במסגרת עבודות שירות על שוטר מג"ב שהורשע בתקיפת ילד פלסטיני בחברון. השוטר הורשע במסגרת עסקת טיעון לאחר שבאוגוסט 2009 תקף את יונס אבו ארמילה בן ה-13, שמכר ממתקים לעוברים ושבים בסמוך למערת המכפלה. השוטר דרש מהילד להפסיק להכריז בקול על מרכולתו, ומשזה המשיך, רדף אחריו והכה אותו. החקירה שהובילה למשפטו של השוטר נפתחה בעקבות תלונה שהגיש בצלם למח"ש. העמדות לדין בתלונות בגין אלימות שוטרים נגד פלסטינים הן נדירות. מתוך יותר מ-280 תלונות שהגיש בצלם בחשד לאלימות שוטרים מתחילת האינתיפאדה, ידוע לנו על 12 כתבי אישום.

10.04.13