דיווחים

מעצר מנהלי

ב-13.6.16 סיים בילאל כאיד לרצות עונש מאסר של 14 וחצי שנים שגזר עליו בית המשפט הצבאי. בעוד בני משפחתו ממתינים לשובו נמסר להם כי הוא לא ישוחרר אלא יועבר למעצר מנהלי, למשך חצי שנה. מעצר מנהלי מתבסס על "ראיות" חסויות שהעציר אינו יודע מהן ואינו יכול להפריכן והוא אינו מוגבל בזמן. מזה שנים ארוכות ישראל משתמשת באמצעי דרקוני זה באופן גורף, אולם גם במציאות קשה זו, מעצר מנהלי של אדם שבדיוק סיים לרצות עונש מאסר ממושך הוא צעד יוצא דופן בחומרתו. השופטים הצבאיים – שהם חלק בלתי נפרד ממנגנון הכיבוש – אישרו גם במקרה זה את צו המעצר.

רהיבה כאיד מחזיקה בכרזה למען שחרור בנה. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 21.7.16.
07.08.16

החל מאוקטובר 2015 שבה ישראל להחזיק קטינים פלסטינים במעצר מנהלי, לאחר שנמנעה מכך מאז דצמבר 2011. בסוף חודש אפריל הוחזקו במעצר מנהלי 13 קטינים, המספר הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2008. מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט שבמסגרתו אין לעצור אפשרות להגן על עצמו או אפילו לדעת מהן החשדות נגדו. העצירים גם אינם יכולים לדעת מתי יצאו לחופשי. חידוש השימוש בכלי המעצר המנהלי לקטינים והעלייה במספרם בחודשים האחרונים, כמו גם העלייה המתמשכת במספרם הכולל של האנשים שמחזיקה ישראל במעצר מנהלי, מהווים שימוש פוגעני אף יותר מבעבר באמצעי דרקוני זה.

ע., קטין המוחזק במעצר מנהלי ואמו. התמונה באדיבות המשפחה.
28.07.16

בשלושת החודשים האחרונים של 2015 חלה, לפי נתוני השב"ס, עלייה ניכרת במספר הפלסטינים שישראל מחזיקה במתקני כליאה. מספרי העצירים המנהליים והקטינים והנשים הכלואים הם הגבוהים ביותר מזה שנים. בסוף דצמבר 2015 הוחזקו במתקני כליאה של השב"ס 6,066 פלסטינים שהוגדרו על-ידי ישראל ככלואים "ביטחוניים", המספר הגבוה ביותר מאז סוף יולי 2010. מספר זה כולל 584 עצירים מנהליים - המספר הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2008, 422 קטינים - המספר הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2008 לפחות - ו-44 נשים - המספר הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2009.

03.03.16

במכתב ששלח היום לראש הממשלה מותח חגי אלעד ביקורת על פסיקתם של שופטי בג״ץ שסירבו לבקשתו של אל-קיק לעבור לבית חולים ברמאללה, בטענה שאם מערכת הביטחון תבקש לעצרו שוב בעתיד, הדבר יהיה כרוך בסיכון חייהם של חיילים. לדברי אלעד "עמדה זו מבטאת שפל חדש של יחס אינסטרומנטלי לבני אדם" והעובדה שבית המשפט קיבל טענה זו מעידה יותר על השופטים, מאשר על סבירותה.

מוחמד אל-קיק. התמונה באדיבות המשפחה
18.02.16

היום החליטו שופטי בג"ץ "להתלות" את צו המעצר המנהלי של מוחמד אל-קיק, השובת רעב כבר 72 יום. להחלטה מעורפלת זו כמעט שאין משמעות. בפועל, אל-קיק יישאר מאושפז בבית חולים בישראל. על-פי פסק הדין, בני משפחתו יוכלו לבקרו "שלא כעצור", אולם אין בדברים אלה כדי לחייב את הגורמים הרשמיים להעניק להם היתרי כניסה לישראל. החוק מחייב לקיים ביקורת שיפוטית על צווי מעצר מנהלי אולם ברוב המקרים השופטים מאשרים את צווי המעצר ונמנעים מלהתערב בשיקול הדעת של מערכת הביטחון. סירובם של השופטים לבטל את צו המעצר של אל-קיק למרות מצבו ובחירתם בפתרון משפטי מתחמק וחסר משמעות – היא קיצונית גם בתוך מציאות זו.

מוחמד אל-קיק, התמונה באדיבות המשפחה.
04.02.16

מוחמד אל-קיק, עיתונאי בן 33, מוחזק במעצר מנהלי מזה יותר מחודש. אל-קיק שובת רעב כבר 65 יום במחאה על מעצרו. לפי הספרות הרפואית, שביתת רעב כה ארוכה מעמידה את חייו של אל-קיק בסכנה. אתמול דן בג"ץ בעתירה שהגיש אל-קיק בדרישה לשחררו. בית המשפט קבע כי הראיות הקיימות נגדו מצדיקות את החזקתו במעצר מנהלי ונמנע מלהכריע לעת עתה בשאלה האם יש לשחררו בשל מצבו הרפואי. נכון לסוף נובמבר 2015 החזיקה ישראל, לפי הנתונים המעודכנים ביותר שהעביר השב"ס לבצלם, 527 פלסטינים במעצר מנהלי, המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2009.

מוחמד אל-קיק. התמונה באדיבות המשפחה.
28.01.16

מאמר דעה מאת יעל שטיין, מנהלת המחקר של בצלם, שפורסם תחילה ב-Ynet: בתגובה לטענות נגד עינויים של החשודים בשריפת בית משפחת דוואבשה בכפר דומא והריגת שלושה מבני המשפחה, בהם תינוק בן שנה וחצי, הרגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו את חברי סיעתו ואמר: "כל החקירות מתבצעות בהתאם לחוק, בפיקוח היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט". השאלה אינה אם מעשה כלשהו נעשה על פי חוק, שנחקק בדמותו של המחוקק, אלא אם המעשה או המדיניות הם ראויים. היות משהו חוקי אינו מבסס את היותו ראוי: לפעמים היות משהו חוקי מבסס אך ורק את פשיטת הרגל של מנגנוני החקיקה, במקום שבו אקטים נפשעים הפכו לחוקיים.

מניעת שינה, אחד ה"אמצעים המיוחדים". איור: ישי מישורי
30.12.15

מנתונים שמסר השב"ס לבצלם עולה כי מאז התגברות האלימות בשטחים מתחילת חודש אוקטובר חלה עליה דרמטית במספר הפלסטינים שישראל מחזיקה במעצר מנהלי, שהוא מעצר ללא משפט, ומספרם עמד נכון לסוף אוקטובר על 429 בני אדם. מספר זה כולל 4 קטינים פלסטינים. מספרם הכולל של הפלסטינים הכלואים בידי ישראל עלה בחודש אוקטובר ביותר מ-400, מספר הקטינים הכלואים כמעט והוכפל וגילאיהם ירדו. נתונים אלה משקפים כאמור את המצב בסוף חודש אוקטובר, מאז חלה ככל הנראה עלייה נוספת במספר הכלואים הפלסטינים.

13.12.15

היום פורסם בכלי התקשורת כי מוחמד עלאן, שצו המעצר המנהלי נגדו הושעה לאחר ששבת רעב חודשיים בדרישה לשחררו, נעצר שוב בצו חדש עם שחרורו מבית החולים. הרשויות ממשיכות להתעמר בעלאן, שהגיע למצב של סכנת חיים לאחר ששבת רעב במחאה על שלילת חירותו באופן שרירותי בלי כל הליך משפטי הוגן. בצלם שב וקורא לשחרר לאלתר את מוחמד עלאן מהמעצר המנהלי.

מוחמד עלאן. התמונה באדיבות המשפחה.
16.09.15

אתמול, 19.8.15, קבע בית המשפט העליון כי נוכח מצבו הרפואי, צו המעצר המנהלי יותלה. אם יתברר כי הנזק הנוירולוגי שנגרם לעלאן הוא בלתי הפיך, צו המעצר יבוטל. עלאן, תושב עינבוס שבמחוז שכם, בן 30, המוחזק במעצר מנהלי כבר למעלה מתשעה חודשים, שובת רעב זה חודשיים במחאה על מעצרו השולל את חירותו ללא הליך משפטי. מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט: נגד עלאן לא הוגש כתב אישום; לא הובהר לו מדוע הוא נכלא; ואין לו כל אפשרות אפילו לנסות ולהוכיח את חפותו. ביום שישי האחרון איבד עלאן את הכרתו. ביום ג' שב להכרה אך לחייו נשקפת עדיין סכנה. בצלם קורא לשחרר לאלתר את מוחמד עלאן.

מוחמד עלאן. התמונה באדיבות המשפחה.
19.08.15

מעצרו המנהלי של פעיל הימין הקיצוני מרדכי מאייר, כמו-גם המעצרים המנהליים המתוכננים של שני פעילי ימין נוספים הם פסולים, שכן מעצר מנהלי הוא אמצעי דרקוני, הפוגע קשות בחירותו של אדם. בניגוד לרושם שגורמים רשמיים מנסים ליצור, כל הסמכויות הנדרשות לאכיפת החוק על עבריינים כבר נתונות בידי הרשויות. לאחר שנים של כשל מערכתי באכיפת החוק על מתנחלים אלימים קשה לצפות לשינוי, היות שכל גורמי אכיפת החוק בשטחים מהווים חלק אינהרנטי ממנגנוני הכיבוש. הכותרות על מעצרים מינהליים ליהודים אינן משנות תמונה זו. בפועל, חייהם ורכושם של פלסטינים בשטחים היו – ונותרו – הפקר.

מתנחלים בשדות עסירה אל-קיבלייה. צילום: עומר קוסיני, רויטרס, 3.7.11
05.08.15

אתמול (29.7) עברה בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הצעת החוק על-פיה ניתן יהיה להזין בכפייה שובת רעב במקרה שרופא יעריך שישנה סכנה ממשית לחייו או לנכות חמורה. מדובר בחוק שכל מטרתו היא שבירת רוחם וגופם של עצירים מנהליים ואסירים – שבחרו למחות בדרך לא אלימה – תוך שימוש בעינויים ותוך רמיסת חוק זכויות החולה כבוד האדם. טרם ההצבעה בכנסת, פנה בצלם ביחד עם ארגונים נוספים לזכויות האדם אל חברי הכנסת בדרישה להצביע נגד החוק. הבוקר, הודיעה ההסתדרות הרפואית כי תעתור לבג"ץ נגד החוק ותנחה רופאים שלא ליישמו. החוק שעבר הוא כתם מוסרי. המחשבה על יישומו העתידי מזעזעת. תמיכת הרוב הקואליציוני בחקיקה שכזו היא ביטוי עגום, אך מדויק, לנכונותם של המחוקקים לרמוס את זכויות האדם.

30.07.15

לפי פרסומים בתקשורת ח'דר עדנאן שוחרר הבוקר (12.7.15), במסגרת הסכם שהושג בין עורך דינו לבין התביעה הצבאית, לאחר שהפסיק את שביתת הרעב שלו ב-29.6.15. עדנאן, תושב עראבה, שבת רעב במשך 54 יום במחאה על מעצרו המנהלי שנמשך במצטבר קרוב לשש שנים, מבלי שיואשם בעבירה כלשהי.

ח'דר עדנאן במאפייה שלו. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 21.6.13
12.07.15

לפי פרסומים בתקשורת, על-פי ההסכם שהושג בין עורך דינו של ח'דר עדנאן לבין התביעה הצבאית, עדנאן יפסיק באופן מיידי את שביתת הרעב שלו וישוחרר ממעצרו המנהלי ב-12 ביולי. עדנאן, תושב עראבה, שבת במחאה על מעצרו המנהלי הנמשך במצטבר זה קרוב לשש שנים, מבלי שיואשם בעבירה כלשהי.

ח'דר עדנאן במאפייה שלו. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 21.6.13
29.06.15

ח'דר עדנאן, תושב עראבה, שובת רעב זה 49 יום במחאה על מעצרו המנהלי הנמשך במצטבר זה קרוב לשש שנים, מבלי שיואשם בעבירה כלשהי. לדברי עמותת "רופאים לזכויות אדם- ישראל" נשקפת סכנה מוחשית לחייו. אתמול פורסם כי המדינה תקדם הצעת חוק שתתיר הזנה בכפייה של אסירים בטחוניים שובתי רעב. בקרב הקהילה הרפואית הבינלאומית שוררת הסכמה כי מדובר בצעד אסור, בשל פגיעתו בזכותו של אדם לאוטונומיה על גופו, בכבודו, ובזכותו לבטא מחאה. בצלם שב וקורא לממשלה לחדול מנקיטת צעדי ענישה קיצוניים נגד אנשים הנאבקים נגד מעצרם הבלתי חוקי, ובמקום זאת לשנות את מדיניות המעצר המנהלי, המנוגדת להוראות המשפט הבינלאומי.

ח'דר עדנאן במאפייה שלו. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 21.6.13
23.06.15

כבר במאי 2014 התריע בצלם על עלייה במספר הפלסטינים שישראל מחזיקה במעצר מנהלי. בחודשים יוני ויולי 2014, במסגרת מבצע "שובו אחים", הוציא הצבא כ-250 צווי מעצר מנהלי נוספים ובסוף חודש אוגוסט הגיע מספר העצירים המנהליים ל-473, המספר הגבוה ביותר מאז אפריל 2009. מאז אוגוסט 2013 הוכפל מספר העצירים המנהליים פי יותר מ-3.5. מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט והמשפט הבינלאומי מגביל את השימוש בו למקרים חריגים ביותר, אולם מערכת הביטחון עושה בו שימוש נרחב המנוגד להגבלות אלה. על ממשלת ישראל לשחרר את כל העצירים המנהליים או להעמידם לדין תוך שמירה על כללי ההליך ההוגן.

07.10.14

ארגוני זכויות האדם הפועלים בשטחים פנו הבוקר במכתב דחוף לראשי מערכת הביטחון ומפקדי כוחות הצבא בשטחים בדרישה להימנע מענישה קולקטיבית נגד האוכלוסייה האזרחית בגדה המערבית וברצועת עזה, במסגרת מבצע "שובו אחים", ולבטל את ההחמרות בתנאי הכליאה של האסירים הפלסטינים. הארגונים הביעו חשש שרבות מפעולות הצבא בשטחים לא משרתות את הצורך להשיב את החטופים וגורמות לפגיעה חמורה שלא לצורך בזכויות יסוד.

נזקים שהותירו אחריהם חיילים בבית משפחה במחנה הפליטים בלאטה שבמחוז שכם. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 22.6.14
22.06.14

שלשום (9.6.14) אושרה בקריאה ראשונה הצעת החוק להאכלה בכפייה של אסירים, שיזם המשרד לביטחון הפנים בעקבות שביתות רעב של אסירים ועצירים הפלסטינים. האכלה בכוח של אסיר שובת רעב בניגוד לרצונו אסורה, מפני שהיא פוגעת בזכותו של האדם לאוטונומיה על גופו ובכבודו, ובזכותו לבטא מחאה בדרך שבה הוא בוחר. האכלה בכפייה גם מפרה כללי יסוד של אתיקה רפואית.במקום להפעיל צעדי ענישה קיצוניים נגד אנשים הנאבקים נגד מעצרם הבלתי חוקי על הממשלה לשנות את מדיניות המעצר המנהלי, המנוגדת להוראות המשפט הבינלאומי.

כלא קציעות שבו מוחזקים חלק מהעצירים המנהליים. תצלום: Yosi I
11.06.14

ביום חמישי, ה-24.4.14 הודיעו עצירים מנהליים פלסטיניים הכלואים במשמורת השב"ס כי הם פותחים בשביתת רעב במחאה על השימוש שעושה מערכת הביטחון במעצר המנהלי. לפי נתונים של מועדון האסיר הפלסטיני מספר שובתי הרעב נכון להיום הוא כ-130. מערכת הביטחון מחזיקה כיום 191 פלסטינים במעצר מנהלי, שהוא מעצר ללא משפט. השימוש שהיא עושה במעצר זה, המותר על-פי המשפט הבינלאומי רק במקרים חריגים ביותר, כאמצעי אחרון שנועד למניעת סכנה שלא ניתן לסכלה באמצעים פחות פוגעניים, הוא בלתי חוקי. על ממשלת ישראל לשחרר את כל העצירים המנהליים או להעמידם לדין, תוך קיום משפט הוגן.

תצלום אילוסטרציה: זיו קורן.
11.05.14

ביום חמישי ה-26.12.13 שוחרר אחמד קטאמש ממעצר מנהלי, לאחר שהוחזק ללא משפט מאז חודש מאי 2011. קטאמש, סופר בן 61 תושב אל-בירה, כבר הוחזק במעצר מנהלי בשנות התשעים במשך יותר מארבע שנים. המשפט הבינלאומי מתיר מעצר מנהלי רק בנסיבות חריגות ביותר, והשימוש שעושה ישראל באמצעי זה עומד בניגוד בוטה להוראות אלה. בצלם קורא לרשויות לשחרר לאלתר את כל שאר העצירים המנהליים או, אם קיימות ראיות נגדם, להעמידם לדין בהליך הוגן.

אחמד קטאמש. התמונה באדיבות המשפחה.
29.12.13