דיווחים

הריסת בתים

ב-2.6.15 לפנות בוקר הגיעו דחפורים של עיריית ירושלים, בליווי משטרתי, לבית משפחת אבו ח'אלד המורחבת בוואדי חילווה שבשכונת סילוואן, כדי להרוס שתי דירות שבנתה המשפחה. בני המשפחה נאלצו לבנות ללא רישיון כיוון שהעירייה מונעת כמדיניות, מתושבי שכונה זו ושכונות פלסטיניות רבות אחרות לקבל היתרי בנייה. עם הגעת הדחפורים עלה אחד מבני המשפחה, האשם אבו ח'אלד, על גג המבנה, בניסיון למנוע את ההריסה. שוטרים שעלו בעקבותיו ריססו אותו בתרסיס פלפל, הורידו אותו באלימות מהגג ועצרו אותו. קרובי משפחה שדרשו מהשוטרים לשחררו הותקפו גם הם בידי שוטרים: אחד רוסס בתרסיס פלפל והשני נדחף והוכה. עובדי העירייה הרסו את שתי הדירות.

שוטר בועט בכיפאח אבו ח'אלד, מתוך תיעוד הווידיאו
25.06.15

מאז הפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף בחודש נובמבר 2014, שבו הרגו מפגעים פלסטינים ארבעה מתפללים ופצעו שבעה נוספים, מאיימות הרשויות לנקוט צעדי ענישה קשים נגד בני משפחות המפגעים: לבתיהם הוצאו צווי הריסה ומשרד הפנים מאיים לגרש מירושלים את נאדיה אבו אל-ג'מל, אשתו של אחד ממבצעי הפיגוע. גירושה של אבו אל-ג'מל וילדיה משמעותו ניתוקם מקרובי משפחתם ומחבריהם,ושלילת הביטוח הרפואי של הילדים ומניעת שירותים רבים אחרים. על הרשויות להפסיק לאלתר את צעדי הענישה נגד בני המשפחה, שאינם חשודים בעבירה כלשהי. להימנע מהריסת הבתים, לחדש את אישור התושבות של נאדיה אבו אל-ג'מל ולהימנע משלילת מעמדם וזכויותיהם הסוציאליות של ילדיה.

נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה. הצילום באדיבות המשפחה.
18.06.15

תושבים מקהילת ח'ירבת חומסה שבבקעת הירדן פונו הבוקר למשך שבע שעות לטובת אימונים צבאיים. עם שובם גילו כי שטחי מרעה ושטחים חקלאיים עלו באש, ונפלי תחמושת נותרו בקרבת הקהילה. הצווים שנמסרו לתושבי הקהילה מורים להם להתפנות גם ב-16.6.15. בנוסף מסרו נציגי המנהל ב- 8.6.15, צווי פינוי לצורך אימונים בתאריכים 11.6.15 ו-17.6.15 לשלוש קהילות נוספות בבקעה. גם בתחילת חודש מאי פונו תושבים בקהילות אלה לטובת אימונים, שאחת המטרות העיקריות שלשמן הם מתקיימים היא סילוק התושבים הפלסטינים משטחים בבקעה. על ישראל להפסיק לאלתר את הפינויים הזמניים של הקהילות, ואת כל הפעולות האחרות שהיא נוקטת בניסיון לכפות על התושבים הפלסטינים להתפנות מהאזור.

שטח חקלאי מעובד שעלה באש כתוצאה מהאימונים. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 10.6.15
10.06.15

ביום ה' ה-4.6.15 הגיעו נציגי המנהל האזרחי לקהילת הרועים אל-מכסר שבצפון בקעת הירדן כשהם מצוידים בדחפור ומלווים בחיילים והרסו מבנים השייכים לארבע משפחות, בהם חמישה אוהלי מגורים ומבנים המשמשים להחזקת צאן. לאחר ההריסה קיבלו המשפחות אוהלים מארגוני סיוע. הריסות המבנים באל-מכסר הן חלק ממדיניות ארוכת שנים שנוקטות הרשויות הישראליות במטרה לגרש מבתיהם בתואנות שונות אלפי פלסטינים הגרים בעשרות קהילות הפזורות בשטח C. ישראל מספחת את שטח C דה פקטו ופועלת על מנת להפוך את הנוכחות הפלסטינית בו למינימלית, בין השאר באמצעות הנהגת מדיניות שמונעת כמעט לחלוטין מפלסטינים לבנות את בתיהם באופן חוקי ולפתח את יישוביהם.

09.06.15

בג"ץ אפשר למנהל האזרחי להרוס את הכפר ח'ירבת סוסיא ובפועל לגרש את תושביו, עוד לפני שתוכרע עתירת התושבים נגד פסילת תוכנית המתאר שהגישו. המנהל האזרחי עלול להרוס בכל רגע את בתי התושבים ולהותיר אותם ללא קורת גג בתנאי המדבר הקשים. כך פועלות הרשויות הישראליות כדי לאפשר השתלטות על אדמות נוספות ולגרש קהילות פלסטיניות משטחי C. סיפוח פורמלי? בפועל, הסיפוח והנישול כבר כאן. הצטרפו אלינו במאבק לעצירת הגירוש! SAVESUSIYA#

31.05.15

בצלם מזמין אותך לסיור היכרות והזדהות עם תושבי ח'ירבת סוסיא, העומדים בפני גירוש מכפרם. הסיור יערך מחר, יום שישי ה-15 במאי. יציאה מתל-אביב: רכבת צפון, בשעה 10:00 (חזרה מתוכננת בשעה 15:00). יציאה מירושלים: בנייני האומה בשעה 11:00 (חזרה מתוכננת בשעה 14:00). תושבי ח׳ירבת סוסיא עומדים בפני סכנת גירוש מיידי לאחר שבג"ץ אפשר למנהל האזרחי להרוס את הכפר עוד לפני שיכריע בעתירת התושבים נגד פסילת תכנית המתאר שהגישו. אם ייהרסו בתי התושבים הם יישארו ללא קורת גג בתנאי המדבר הקשים. הצטרפו למאבק ועזרו למנוע את הגירוש.

14.05.15

הבוקר הגיע נציג המינהל האזרחי עם חיילים לכפר ח'ירבת סוסיא שבדרום הר חברון, הנתון בסכנת הריסה מידי, צילם את המבנים בכפר וערך מדידות. התושבים חוששים כי מנהל נערך להריסה קרובה של הכפר ולגירושם מאדמותיהם. זאת לאחר ששופט בג"ץ נעם סולברג החליט שלא להוציא צו ביניים שימנע את ההריסות. ההחלטה התקבלה בעתירה שהגישו תושבי הכפר באמצעות ארגון שומרי משפט, שבה טענו שהמינהל האזרחי פסל את תכנית המתאר שהגישו מנימוקים לא ענייניים תוך הצבת סטנדרט כפול בתכנון ואפלייה בוטה נגד האוכלוסייה הפלסטינית. צעד אכזרי ולא חוקי זה הוא חלק ממדיניות ישראל בשטח C, שנועדה לאפשר להתנחלויות להשתלט על אדמות נוספות ולגרש קהילות פלסטיניות משטחי C לשטחי A ו-B כהכנה לסיפוחם.

נציג המנהל מלווה בחיילים בסמוך לאחד מאוהלי הכפר. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם
10.05.15

המינהל האזרחי עלול להרוס בכל רגע את בתיהם של תושבי ח'ירבת סוסיא ובכך לגרשם מאדמותיהם. זאת, בעקבות החלטתו של שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, שלא להוציא צו ביניים שימנע את ההריסות. ההחלטה ניתנה במסגרת עתירה שהגישו תושבי הכפר באמצעות ארגון שומרי משפט, שבה טענו שהמינהל האזרחי פסל את תכנית המתאר שהגישו מנימוקים לא ענייניים תוך הצבת סטנדרט כפול בתכנון ואפלייה בוטה נגד האוכלוסייה הפלסטינית. צעד אכזרי ולא חוקי זה הוא חלק ממדיניות ישראל בשטח C, שנועדה להקל על סיפוחם של אזורים שלמים לישראל.

ח'רבת סוסיא, דרום הר חברון: כפר שלם בסכנת הריסה. צילום: אן פק, אקטיבסטילס, 15.6.2012
07.05.15

נשים פלסטיניות מבית חאנון שמצאו מחסה עם משפחותיהן בבית ספר של אונר"א, מספרות על תנאי החיים הקשים לאחר שאיבדו את בתיהן ועל תקוותיהן לעתיד. במהלך "מבצע צוק איתן" נהרסו בבית חאנון לפי נתוני האו"ם 90 בתים, ו-24 בתים נוספים ניזוקו.

מתוך סרטון הווידיאו.
30.03.15

ב-18.3.15 הרס המנהל האזרחי את אוהלי המגורים והצאן של 4 מ-9 המשפחות בקהילת ח'לת מכחול. המנהל כבר הרס את כל מבני הקהילה בשנת 2013, והם הוקמו מחדש על-ידי התושבים, שעתרו לבג"ץ. בעקבות העתירה נאות המנהל לאפשר לתושבים להגיש בקשות להיתרי בנייה, ואלה תלויות ועומדות עדיין. לפיכך ההריסה הנוכחית בוצעה, גם לשיטתו של המנהל, ללא סמכות. ההריסות הן חלק ממדיניות ארוכת שנים שמטרתה לגרש מבתיהם אלפי פלסטינים מקהילות בשטח C כדי להשתלט עליו. ככוח הכובש בגדה המערבית, ישראל חייבת לאפשר לתושבים להמשיך לנהל את חייהם, ובכלל זה לאפשר להם לבנות את בתיהם באופן חוקי, להשתמש במקורות המים, ולקיים את אורח חייהם.

תיעוד וידיאו של ההריסה. צילום: עארף דרא'ר'מה, בצלם, 18.3.15
25.03.15

הבוקר שבו דחפורי המנהל לצפון בקעת הירדן, והרסו את בתיהן של ארבע משפחות וכן מבנים חקלאיים בח'לת מכחול ומבנה חקלאי בכפר אל-חדידייה. בנוסף החרימו אנשי המנהל האזרחי שתי מכליות מים בכפר אל-פאריסייה שבו חיים כמאתיים תושבים, ואשר אינו מחובר לרשת המים. בצלם מתחקר את האירועים ויפרסם דיווח מפורט יותר בהמשך. עקבו אחר העדכונים בבלוג הקהילות בסכנת גירוש

18.03.15

הבוקר, 4.3.15, הרס המנהל האזרחי בפעם השנייה מאז תחילת 2015 את כל המבנים בקהילת ח'ירבת עין אל-כרזליה שבצפון בקעת הירדן. בנוסף, גרפו דחפורי המנהל את דרך העפר המובילה אל הקהילה וכעת לא ניתן להגיע אליה ברכב. ההריסות החוזרות והנשנות של בתי הקהילה אינן אלא התעמרות אכזרית באוכלוסייה חלשה במיוחד. הריסות אלה הן חלק ממדיניות ארוכת שנים בה נוקטות הרשויות הישראליות, במטרה לגרש מבתיהם בתואנות שונות אלפי פלסטינים הגרים בעשרות קהילות הפזורות בשטח C. בצלם קורא לרשויות האחראיות לאפשר לתושבי ח'ירבת עין כרזליה להישאר ללא הפרעה במקום מגוריהם ולרעות שם את צאנם, כפי שעשו ב-25 השנים האחרונות.

כביש הגישה לקהילה שהמנהל האזרחי גרף וחסם. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 4.3.15
04.03.15

סיירו וגלו כיצד מייהדים את מזרח ירושלים וממררים את חיי תושביה הפלסטינים
מאז סופחה מזרח ירושלים לישראל, הקימו ממשלות ישראל חמישה גנים לאומיים בשטח המסופח. שלושה גנים נוספים נמצאים בשלבי תכנון ראשוניים. הגנים הוקמו בצמוד לשכונות פלסטיניות מאוכלסות, לפעמים ממש בתוכן. הבניה בתחום הגנים הלאומיים אסורה, כך שההכרזה על גן לאומי משמשת כאחד הכלים להגבלת בנייה ופיתוח של שכונות פלסטיניות בירושלים. הקמת הגנים מקדמת סדר יום שבמרכזו שמירה על רוב יהודי בירושלים, יצירת רצף של שטחים ללא אוכלוסייה פלסטינית והגברת הנוכחות היהודית במזרח העיר.

12.11.14

בלילה שבין ראשון לשני, 18.8.14, הרס הצבא את בתיהם של שניים מהחשודים בחטיפה ובהרג של שלושת תלמידי הישיבה גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח בסמוך לגוש עציון לפני כחודשיים. ביתו של חשוד שלישי בחטיפה ובהרג נאטם. ההריסה, שבוצעה לאחר שבג"ץ דחה את העתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט בנושא, והותירה 23 בני אדם, בהם 13 קטינים, ללא קורת גג על לא עוול בכפם. דחיית העתירות אינה מפתיעה: במהלך עשרות שנים דחה בג"ץ את רוב רובן של העתירות נגד הריסת בתים לשם ענישה וסירב בעקביות להכיר בכך שאינה חוקית. מדיניות הריסת הבתים פסולה מהיסוד ואף לא הוכחה כיעילה.

ילד מנסה לחלץ רכוש מביתו בבית לחם שנהרס כצעד של ענישה על מעשה של בן משפחה. צילום: מגנוס יוהנסון, רויטרס, 15.6.04.
18.08.14

החלטתם של שופטי בג"ץ לדחות את עתירת המוקד להגנת הפרט נגד הריסת הבית שבו גרו הנאשמים בביצוע הפיגוע בו נהרג ברוך מזרחי אינה מפתיעה. במהלך עשרות שנים דחה בג"ץ את רוב רובן של העתירות בנושא וסירב בעקביות להכיר בכך שמדיניות הריסת הבתים כענישה אינה חוקית. מאז כיבוש השטחים הותיר הצבא במסגרתה אלפי אנשים שלא נאשמו בשום עבירה ללא קורת גג. המדיניות הוקפאה ב-2005 אך המדינה מצדיקה את ההריסה בטענה של שינוי קיצוני בנסיבות. טענה בלתי סבירה זו נועדה לתת גושפנקא חוקית לצעדים דרקוניים של ענישה קולקטיבית במענה לאווירה הקשה סביב חטיפתם והריגתם של שלושת תלמידי הישיבה. צעדים כאלה, למרות קיצוניותם, מקבלים כמעט תמיד אור ירוק מבג"ץ.

ילדי משפחת עוואוודה בבית המיועד להריסה. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם, 23.6.14
01.07.14

ראש הממשלה הורה להרוס את בית משפחת הנאשמים בביצוע הפיגוע בו נהרג ברוך מזרחי, זאיד עוואד ובנו בן ה-18 עז א-דין עוואד. "אין לנו מקום אחר ללכת אליו, אם הבית יהרס נציב אוהל על ההריסות ונחיה בו" אומרת חנאן עוואד לעובדת השטח של בצלם, מנאל אל-ג'עברי שביקרה בביתה בשבוע שעבר וצילמה את התמונות שלפניכם. בבית חיות שתי משפחות המונות 13 נפשות, בהן 8 ילדים. הריסת הבית משמעה אימוץ מדיניות רשמית של פגיעה בחפים מפשע. בעקבות השגה שהגיש המוקד הודיע הצבא כי יהרוס רק חלק מהבית. הצבא צפוי לבצע את ההריסה מחר, יום שני בשעה 12.

ילדי הבית מביטים על אחד החדרים הריקים שפונו לקראת ההריסה
29.06.14

הכוונה להרוס את בית משפחת הנאשמים בהרג ברוך מזרחי משמעה אימוץ מדיניות רשמית של פגיעה בחפים מפשע. שני הנאשמים בביצוע הפיגוע יועמדו לדין ואם יורשעו הם צפויים לרצות עונשי מאסר ממושכים. את המחיר הכבד של אבדן ביתם ישלמו לא הם אלא בני משפחתם, שאינם חשודים כלל בשום עבירה: בבית חיות כיום שתי משפחות המונות 13 נפשות, בהן 8 ילדים. הצבא הגיע לפני שנים למסקנה שהריסת בתים אינה אמצעי יעיל למניעת פיגועים, ושקיימות אינדיקציות לכך שהיא אף מעודדת ביצוע פיגועים. נראה לפיכך שההחלטה נובעת מרצון לנקמה ולעשיית רווח פוליטי, תוך ניצול האווירה הציבורית הקשה בישראל על רקע אירועי החטיפה. מדובר באמצעי ענישה דרקוני שלא ננקט כבר מזה עשור, להוציא מקרה אחד בשנת 2009, כמפורט מטה.

ילד מנסה לחלץ רכוש מביתו בבית לחם שנהרס כצעד של ענישה על מעשה של בן משפחה. צילום: מגנוס יוהנסון, רויטרס, 15.6.04.
23.06.14

ב-27.1.14 הרסה עירית ירושלים בתי מגורים ומבנים נוספים במזרח ירושלים. תחקירן בצלם תיעד את ההריסות ובית נוסף שבעליו נאלץ להרוס בעצמו. התמונות ממחישות את מדיניות ישראל שנועדה לשמור על רוב יהודי בעיר. לצורך כך היא מגבילה מאוד את התפתחות השכונות הפלסטיניות ומונעת כמעט כל אפשרות לבנות בהן כחוק: אלפי דונמים מסביב להן הופקעו ונבנו עליהן שכונות יהודיות. תכניות המתאר שהכינה העירייה עבורן הן חלקיות, ורחוקות מלענות על הצרכים וצפיפות הדיור בשכונות אלה גבוהה מאוד.

חורבות בניין בן 2 קומות בבעלותו של מוחמד דארי באל-עיסאוויה, שנהרס על-ידי עיריית ירושלים. צילום: עאמר עארורי, בצלם
09.02.14

המנהל האזרחי לא מכיר ברוב הכפרים הקיימים בשטחי C - שחלק גדול מהם קיים עוד מלפני 1967. המנהל לא מכין לכפרים האלה תוכניות בנייה, ומסרב לאשר תוכניות בנייה שמגישים הכפרים עצמם. בעקבות זאת, המנהל מסרב לחבר את הכפרים לתשתיות או לאפשר לבנות בהם בתי מגורים או מבני ציבור כמו מרפאות ובתי ספר. לכן, לתושבים אין ברירה אלא לבנות ללא היתרים, תוך ידיעה שבכל רגע נתון יכול לבוא בולדוזר ולהחריב הכל:את הבתים, את דירי הצאן שהם מקור הפרנסה שלהם, את בתי הספר ואת המרפאות, ולהשאיר אותם ואת המשפחות שלהם תחת כיפת השמיים.

19.11.13

ב-16.9.13 הרס המינהל האזרחי את כל המבנים בקהילת הרועים ח'לת מכחול שבבקעת הירדן, המונה 60 תושבים. במשך יותר משבוע מנע הצבא מהתושבים להקים אוהלים חלופיים וכפה עליהם ועל צאנם לשהות בשטח פתוח ללא כל מחסה. ב-24.9.13, לאחר שהתושבים עתרו לבג"ץ באמצעות עורך הדין תאופיק ג'בארין, הוציא בג"ץ צו ארעי האוסר לגרשם או להרוס את בתיהם עד להכרעה בעתירה. מאז הקימו התושבים אוהלים זמניים, אולם הצבא שב והרס חלק מהם בניגוד להחלטת בג"ץ, ואף המשיך למנוע העברת ציוד הומניטארי למקום. בעקבות זאת פנה עו"ד ג'בארין לפרקליטות המדינה. נכון ל-6.10.13 עומדים במקום 11 אוהלים זמניים.

תושבים של ח'לת מכחול, סמוך לבתים שנהרסו. צילום: עאטף אבו א-רוב, בצלם. 16.9.13
07.10.13