דיווחים

הריסת בתים

בלילה שבין ראשון לשני, 18.8.14, הרס הצבא את בתיהם של שניים מהחשודים בחטיפה ובהרג של שלושת תלמידי הישיבה גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח בסמוך לגוש עציון לפני כחודשיים. ביתו של חשוד שלישי בחטיפה ובהרג נאטם. ההריסה, שבוצעה לאחר שבג"ץ דחה את העתירות שהגיש המוקד להגנת הפרט בנושא, והותירה 23 בני אדם, בהם 13 קטינים, ללא קורת גג על לא עוול בכפם. דחיית העתירות אינה מפתיעה: במהלך עשרות שנים דחה בג"ץ את רוב רובן של העתירות נגד הריסת בתים לשם ענישה וסירב בעקביות להכיר בכך שאינה חוקית. מדיניות הריסת הבתים פסולה מהיסוד ואף לא הוכחה כיעילה.

18.08.14

החלטתם של שופטי בג"ץ לדחות את עתירת המוקד להגנת הפרט נגד הריסת הבית שבו גרו הנאשמים בביצוע הפיגוע בו נהרג ברוך מזרחי אינה מפתיעה. במהלך עשרות שנים דחה בג"ץ את רוב רובן של העתירות בנושא וסירב בעקביות להכיר בכך שמדיניות הריסת הבתים כענישה אינה חוקית. מאז כיבוש השטחים הותיר הצבא במסגרתה אלפי אנשים שלא נאשמו בשום עבירה ללא קורת גג. המדיניות הוקפאה ב-2005 אך המדינה מצדיקה את ההריסה בטענה של שינוי קיצוני בנסיבות. טענה בלתי סבירה זו נועדה לתת גושפנקא חוקית לצעדים דרקוניים של ענישה קולקטיבית במענה לאווירה הקשה סביב חטיפתם והריגתם של שלושת תלמידי הישיבה. צעדים כאלה, למרות קיצוניותם, מקבלים כמעט תמיד אור ירוק מבג"ץ.

01.07.14

ראש הממשלה הורה להרוס את בית משפחת הנאשמים בביצוע הפיגוע בו נהרג ברוך מזרחי, זאיד עוואד ובנו בן ה-18 עז א-דין עוואד. "אין לנו מקום אחר ללכת אליו, אם הבית יהרס נציב אוהל על ההריסות ונחיה בו" אומרת חנאן עוואד לעובדת השטח של בצלם, מנאל אל-ג'עברי שביקרה בביתה בשבוע שעבר וצילמה את התמונות שלפניכם. בבית חיות שתי משפחות המונות 13 נפשות, בהן 8 ילדים. הריסת הבית משמעה אימוץ מדיניות רשמית של פגיעה בחפים מפשע. בעקבות השגה שהגיש המוקד הודיע הצבא כי יהרוס רק חלק מהבית. הצבא צפוי לבצע את ההריסה מחר, יום שני בשעה 12.

29.06.14

הכוונה להרוס את בית משפחת הנאשמים בהרג ברוך מזרחי משמעה אימוץ מדיניות רשמית של פגיעה בחפים מפשע. שני הנאשמים בביצוע הפיגוע יועמדו לדין ואם יורשעו הם צפויים לרצות עונשי מאסר ממושכים. את המחיר הכבד של אבדן ביתם ישלמו לא הם אלא בני משפחתם, שאינם חשודים כלל בשום עבירה: בבית חיות כיום שתי משפחות המונות 13 נפשות, בהן 8 ילדים. הצבא הגיע לפני שנים למסקנה שהריסת בתים אינה אמצעי יעיל למניעת פיגועים, ושקיימות אינדיקציות לכך שהיא אף מעודדת ביצוע פיגועים. נראה לפיכך שההחלטה נובעת מרצון לנקמה ולעשיית רווח פוליטי, תוך ניצול האווירה הציבורית הקשה בישראל על רקע אירועי החטיפה. מדובר באמצעי ענישה דרקוני שלא ננקט כבר מזה עשור, להוציא מקרה אחד בשנת 2009, כמפורט מטה.

23.06.14

ב-27.1.14 הרסה עירית ירושלים בתי מגורים ומבנים נוספים במזרח ירושלים. תחקירן בצלם תיעד את ההריסות ובית נוסף שבעליו נאלץ להרוס בעצמו. התמונות ממחישות את מדיניות ישראל שנועדה לשמור על רוב יהודי בעיר. לצורך כך היא מגבילה מאוד את התפתחות השכונות הפלסטיניות ומונעת כמעט כל אפשרות לבנות בהן כחוק: אלפי דונמים מסביב להן הופקעו ונבנו עליהן שכונות יהודיות. תכניות המתאר שהכינה העירייה עבורן הן חלקיות, ורחוקות מלענות על הצרכים וצפיפות הדיור בשכונות אלה גבוהה מאוד.

09.02.14

המנהל האזרחי לא מכיר ברוב הכפרים הקיימים בשטחי C - שחלק גדול מהם קיים עוד מלפני 1967. המנהל לא מכין לכפרים האלה תוכניות בנייה, ומסרב לאשר תוכניות בנייה שמגישים הכפרים עצמם. בעקבות זאת, המנהל מסרב לחבר את הכפרים לתשתיות או לאפשר לבנות בהם בתי מגורים או מבני ציבור כמו מרפאות ובתי ספר. לכן, לתושבים אין ברירה אלא לבנות ללא היתרים, תוך ידיעה שבכל רגע נתון יכול לבוא בולדוזר ולהחריב הכל:את הבתים, את דירי הצאן שהם מקור הפרנסה שלהם, את בתי הספר ואת המרפאות, ולהשאיר אותם ואת המשפחות שלהם תחת כיפת השמיים.

19.11.13

ב-16.9.13 הרס המינהל האזרחי את כל המבנים בקהילת הרועים ח'לת מכחול שבבקעת הירדן, המונה 60 תושבים. במשך יותר משבוע מנע הצבא מהתושבים להקים אוהלים חלופיים וכפה עליהם ועל צאנם לשהות בשטח פתוח ללא כל מחסה. ב-24.9.13, לאחר שהתושבים עתרו לבג"ץ באמצעות עורך הדין תאופיק ג'בארין, הוציא בג"ץ צו ארעי האוסר לגרשם או להרוס את בתיהם עד להכרעה בעתירה. מאז הקימו התושבים אוהלים זמניים, אולם הצבא שב והרס חלק מהם בניגוד להחלטת בג"ץ, ואף המשיך למנוע העברת ציוד הומניטארי למקום. בעקבות זאת פנה עו"ד ג'בארין לפרקליטות המדינה. נכון ל-6.10.13 עומדים במקום 11 אוהלים זמניים.

07.10.13

ב-19.8 הרס משרד הפנים את כל בתי הקהילה הבדואית תל-עדאסה הסמוכה לבית חנינא והורה לתושבים להתפנות עד ל-28 לחודש. הקהילה, המונה כ-40 נפש, חיה במקום מאז שנות ה-50, ללא תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. מאז הוקמה גדר ההפרדה ב-2006 הם לכודים במובלעת צרה ואינם יכולים להגיע לשאר הגדה המערבית. התושבים נערכים בימים אלה לעזוב את המקום עם צאנם, ולצאת מהשטח המוניציפאלי של ירושלים. כיוון שהקהילה לא מצאה חלופה שתתאים לכל המשפחות, היא תאלץ להתפצל. עם זאת, גם לאחר המעבר אין בידם כל ערובה לכך שהרשויות הישראליות יאפשרו לקהילה להתקיים ולהתפתח על פי צרכיה.

26.08.13

משרד הפנים הרס אתמול (19.813) את כל מבני המגורים של הקהילה הבדואית תל-עדאסה הסמוכה לבית חנינא. הקהילה, המונה עשרות נפשות, חיה מאז שנות החמישים בתוך שטחה המוניציפאלי של ירושלים, אולם לתושבים אין תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. החל משנת 2005 מפעילות הרשויות לחץ על התושבים להתפנות. מאז הוקמה גדר ההפרדה, בשנת 2006 הם לכודים במובלעת צרה ואינם יכולים להגיע לאזורים אחרים בגדה המערבית. בצלם קורא לממשלת ישראל להכיר בזכויות תושבי תל-עדאסה החיים באזור זה עשרות שנים. לבני הקהילה אין שום מקום מגורים חלופי ועל הרשויות למצוא, בהסכמה עמם, פתרון למצוקתם. הריסת בתיהם וגירושם אסורים על-פי המשפט הבינלאומי ומותירים אותם ללא קורת גג ואמצעי מחייה.

19.08.13

ב-19.05.13 ציינה היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים בדו"ח השנתי שלה ל-2012 כי בנוגע ל"מתאם הפעולות בשטחים, עלתה תמונה של התנהלות מוסדית לקויה לגבי מימוש הוראות החוק, תמונה המקבלת חיזוק לאור העתירות ופסקי הדין כנגד מתאם הפעולות בשטחים". תמונה זו עולה בקנה אחד עם הניסיון שצבר בצלם. דוגמה בולטת לכך היא בקשת מידע ששלח בצלם למנהל האזרחי ב-23.12.12 אודות הוצאה של צווי הריסה, ביצועם ומתן היתרי בנייה בשטחי C על ידי המנהל האזרחי בין השנים 2012-2008. המנהל האזרחי נקט בסחבת מתמשכת ואילץ את בצלם לפנות להליכים משפטיים. התשובה לבקשת המידע התקבלה רק כעבור חצי שנה, ב-9.6.13, ובאופן חלקי בלבד.

07.07.13

כ-60% מאדמות הגדה המערבית מוגדרות כשטח C וישראל שולטת בהן בלעדית. בשטח זה חיים כ-180,000 פלסטינים, ובו עיקר עתודות הקרקע להתיישבות ולפיתוח של כלל הגדה. ברובן מונעת ישראל בנייה ופיתוח פלסטיניים בעילות שונות, כמו היותן "אדמות מדינה" או "שטחי אש". מדיניות התכנון הישראלית מתעלמת מצורכי האוכלוסייה: מסרבת להכיר בכפרים שבשטח זה ולתכננם, מונעת פיתוח וחיבור לתשתיות והורסת בתים. לאלפי תושבים נשקף איום בגירוש מבתיהם בעילת מגורים בשטחי אש או ביישובים "בלתי חוקיים". בנוסף, ישראל השתלטה על רוב מקורות המים והיא מגבילה את גישת הפלסטינים אליהם.

05.06.13

בסוף השבוע פורסם בכלי התקשורת כי הממשלה החליטה לקדם הליכי תכנון של אלפי דירות בסמוך להתנחלות מעלה אדומים במסגרת תכנית E1, בקטע המחבר בין מעלה אדומים לירושלים. לבנייה במתחם E1 צפויות השלכות חמורות על זכויות האדם של תושבי הגדה המערבית. היא תגביר עוד יותר את הניתוק הכפוי בין מזרח ירושלים לשאר הגדה ותפגע גם בקהילות בדואיות החיות באזור מזה עשרות שנים, ואשר נמצאות בסכנת גירוש.

02.12.12

ב-19.7.12 הגישה המדינה לבג"ץ הודעה בתגובה לעתירת תושבי כפרים בדרום הר חברון נגד גירושם מבתיהם. לראשונה, הבהירה המדינה את "הצורך המבצעי" בהכרזה על שטח האש, ועמדה על דרישתה לגרש את רוב תושבי הכפרים. אולם, המדינה התעלמה מכך שההכרזה על שטח האש נעשתה בניגוד למשפט הבינלאומי שאינו מתיר לצבא כיבוש להשתמש בקרקע לצרכים שאינם קשורים להתנהלותו בשטח הכבוש ובוודאי שאינו מתיר לגרש לצורך כך את תושבים. על ישראל לבטל את ההכרזה על שטח האש באזור דרום הר חברון ולאפשר לתושביו לגור בבתיהם, לעבד את שדותיהם ולרעות את צאנם.

27.08.12

ביום שלישי, ה-12.6.12, חילק המנהל האזרחי צווי הריסה ללמעלה מ-50 מבנים ארעיים בכפר סוסיא שבדרום הר חברון. לתושבים ניתנו שלושה ימים, עד ה-15.6.12, לערער על הצווים בפני מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי. בכוונת התושבים להגיש היום (14.6.12) את השגותיהם. בכפר סוסיא גרות 45 משפחות, המונות כ-400 נפש. תושבי הכפר מתפרנסים מגידול צאן וממטעי זיתים. אם ימומשו צווי ההריסה בסוסיא תהיה זו הפעם השלישית שבה ישראל מנסה לגרש את תושבי הכפר מאדמותיהם.

14.06.12

במאמר שפרסם נסר א-נאווג'עה בעקבות הוצאת צווי הריסה לכשליש מבתי הכפר סוסיא שבו הוא חי, הוא מתאר את ההתעמרות החוזרת והנשנית של רשויות הצבא בתושבים : "ב-1986, אחרי שארכיאולוגים ישראלים מצאו שרידים של בית כנסת בכפר שלנו, גירשו אותנו. אני הייתי בן 4, ואבי לקח אותי על הידיים בזמן שדחפורים הרסו את הבתים שלנו וסתמו את המערות שבהן התגוררנו... המבוגרים קיוו אז שנוכל לחזור למערות שלנו, אבל סביב הכפר הוקמה גדר והוא הפך לאתר ארכיאולוגי. אני יכול להסתכל על המקום שבו נולדתי, אבל לא להיכנס. ישראלים וזרים מכל העולם שבאים ממרחקים, נכנסים לאתר, אבל לי אסור."

13.06.12

בצלם פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לדחות את המלצת השב"כ להרוס את בתי משפחותיהם של רוצחי חמשת בני משפחת פוגל מאיתמר, בכפר עוורתא. במכתבה אמרה מנכ"ל בצלם ג'סיקה מונטל כי המעשה שביצעו אמג'ד וחכים עוואד הוא מחריד ומזעזע אולם אין בכך כדי להפוך את הפגיעה בבני משפחתם, שמעולם לא הורשעו במעורבות כלשהי במעשה זה, לחוקית או מוסרית. מונטל הדגישה כי הריסה עונשית של בתים סותרת את המשפט ההומניטארי הבינלאומי וגם את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

10.05.12

חוקר בצלם אייל הראובני על הגזל היומיומי המתרחש בממלכתו של סא"ל שלום אייזנר במאמר שהתפרסם לראשונה באתר העוקץ: ישראל מייבשת, מדירה וממלכדת את הפלסטינים בבקעת הירדן, במהלכים מורכבים הכוללים שורה ארוכה של מתכננים, מבצעים ומפקחים.

02.05.12

המנהל האזרחי מתכנן לגרש בקרוב כ-27,000 בדואים הגרים בשטחי C בגדה המערבית. בשלב הראשון מתכנן המנהל לכפות על כ-2,300 איש לעבור לגור סמוך למזבלת אבו דיס, מזרחית לירושלים. אנשי קהילת ח'אן אל-אחמר מתארים בסרטון את משמעות התוכנית עבורם.

12.01.12

בשנת 2011 צילמו מתנדבי פרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם ועובדיו כ-500 שעות של וידאו המתעד את המציאות בגדה המערבית. אספנו מתוכן מספר דקות על מנת לסכם את השנה שחלפה.

02.01.12

בשבוע האחרון הרס המנהל האזרחי 33 מבני מגורים בכפרים בבקעת הירדן ובדרום הר חברון והותיר 227 בני אדם, בהם 129 קטינים, ללא קורת גג. מתחילת השנה הרס המנהל בשטחי C את בתיהן של 103 משפחות. ישראל נוקטת במדיניות של הריסת בתים ומניעת פיתוח בשטחי C הנמצאים בשליטתה הבלעדית, ומהווים 60% משטח הגדה המערבית. בה בעת, היא מאפשרת בנייה נרחבת בהתנחלויות.

21.06.11