דיווחים

רצועת עזה

בדצמבר דיווחו חקלאים מהרצועה שהצבא ריסס את גידוליהם בחומרים קוטלי צמחייה והסב נזקים כבדים בשטחים שבהם, גם לגרסת הצבא, מותר לחקלאים לעבד את אדמותיהם. לאורך השנים, שינה הצבא מספר פעמים את היקף השטח שהוא מגדיר כ"אסור בכניסה" ליד הגדר, אך לא טרח לסמנו ואף ירה בחקלאים שעבדו באזורים שנחשבו כבטוחים. ישראל אינה רשאית להתייחס לשטח הרצועה כחלק משטחה, תוך התעלמות מהאנשים החיים בו. ככל שמערכת הביטחון סבורה שיש צורך לקבוע "אזור ביטחון" בין רצועת עזה לבין ישראל, עליה לקבוע אותו בתוך שטחה של ישראל.

שדה שניזוק מריסוס של הצבא ברצועת עזה. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 31.12.15
04.02.16

מערכת הבריאות ברצועת עזה אינה יכולה לתת מענה מלא לצורכי האוכלוסייה, דבר הנובע בין השאר מהזנחתה בתקופת השלטון הישראלי הישיר ומההגבלות שמטילה ישראל על רצועת עזה. אולם, ישראל אוסרת על רוב האנשים הזקוקים לטיפול רפואי במצבים שאינם מסכני חיים להיכנס לשטחה או לעבור בו בדרך לגדה המערבית או לירדן. מתן היתר כניסה לישראל לצורך טיפול רפואי אינו מעשה חסד או טובה שעושות הרשויות לתושבי הרצועה. עשור לאחר "ההתנתקות", ישראל שולטת עדיין בתנועת הפלסטינים מהרצועה ואליה והיקף שליטה זה מחייב אותה לאפשר לתושבים לצאת מהרצועה.

עוואטף אבו דאהר ובנה נעים הזקוק לטיפול רפואי דחוף בישראל. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, 7.1.16
12.01.16

החל מה-9.10.15 התקיימו ברצועת עזה הפגנות הזדהות עם הפלסטינים בגדה המערבית. מבדיקת בצלם עולה כי בהפגנות אלה נהרגו 14 בני אדם ו-379 נפצעו, רובם מירי חי, וכי ככלל בהפגנות ובעימותים שתועדו לא נשקפה סכנה ממשית לחיי החיילים שחייבה אותם להשתמש בירי אש חיה. בכל האירועים החיילים ניצבו במרחק של עשרות מטרים מהמפגינים, מצדה השני של הגדר, והיו יכולים להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות כגון ירי גז מדמיע ורימוני הלם. מספר הנפגעים הגבוה בהפגנות מעיד על שימוש מופרז באש חיה ומעלה חשש לירי בלתי מידתי ולא חוקי, בנסיבות שאינן מצדיקות זאת.

חיילים משקיפים על מפגינים מצדה השני של גדר המערכת שבין ישראל לרצועת עזה. התמונה צולמה על-ידי מפגינים.
16.11.15

ב-11.10.15 הפציץ הצבא את בית משפחת חסאן בשכונת א-זייתון בעזה והחריב אותו על ראשם של בני המשפחה. האם נור, בת 25 ובהריון מתקדם, ובתה רהף בת ה-3 נהרגו והאב יחיא והבן מוחמד בן ה-5 נפצעו קל. תחקיר בצלם שלל הן את טענת הצבא כי הפציץ "אתרים לייצור אמצעי לחימה" והן את הגרסה שפורסמה בכלי התקשורת לפיה הבית קרס עקב פגיעה במחנה אימונים. הפצצת בית משפחת חסאן משקפת את אי החוקיות הגלומה בהפצצות האוויריות של ישראל ברצועת עזה, בהן נהרגו בשנים האחרונות מאות אזרחים פלסטינים. הניסיון המצטבר מאפשר לצפות מראש את תוצאותיהן הקטלניות של תקיפות אלה עבור אזרחים ברצועה. למרות זאת, מוסיפה ישראל לפעול באופן זה.

יחיא חסאן ובנו מוחמד בן החמש בבית קרובי משפחתם. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 13.10.15
22.10.15

לפני שנה בדיוק החלו ההפצצות על עזה. עבור מאות אלפי בני אדם ברצועה הסיוט של הקיץ שעבר הפך למציאות מתמשכת. בעזה יש היום כ-100 אלף עקורים מחוסרי בית שמתגוררים אצל קרובי משפחה, באוהלים, בבתים שכורים או בתוך חורבות ביתם. במהלך הקיץ שעבר נהרסו כליל או חלקית קרוב ל-20 אלף בתים ומאות אלפי תושבי עזה גרים ב-150,000 יחידות דיור שניזוקו. להלן ספורם של שישה מהם.

07.07.15

דו"ח האו"ם על הלחימה ברצועת עזה בקיץ האחרון דוחה את התפיסה הרווחת בקרב גורמים רשמיים בממשלה ובצבא בנוגע למותר ולאסור במהלך לחימה בשטח מאוכלס בצפיפות. נקודת המוצא של הוועדה שונה מזו של גורמים אלה: לפי הוועדה, רצועת עזה היא שטח שחיים בו יותר ממיליון וחצי אזרחים שמתנהלת בו לחימה, היא אינה שדה קרב שחיים בו, בין היתר, גם אזרחים. הדו"ח קובע כי לא ניתן להצדיק את הפגיעה העצומה באוכלוסייה האזרחית במהלך הלחימה או לפרש את המשפט ההומניטארי הבינלאומי באופן שיהפוך אותה לחוקית, גם בהתחשב בשיטות הפעולה של חמאס והארגונים האחרים. בנוסף, קובעת הוועדה שהאחריות להפרת החוק מוטלת על הדרגים המדיניים והצבאיים הבכירים, שהתוו את המדיניות ונמנעו מלשנותה גם כשהתבררו תוצאותיה הקטלניות.

תושבים מתפנים מבתיהם במהלך הפוגה הומניטארית בבית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 26.7.14
30.06.15

המלצת הוועדה לחקירה פלילית בינלאומית מכוונת בראש ובראשונה לדרגי המנהיגות, בישראל ובחמאס, ולא ללוחמים בשטח. למרות התוצאות המחרידות והידועות מראש של ההפצצות, הדרגים הבכירים בממשלה ובצבא הורו להמשיך בבביצוע מדיניות קטלנית זו. לא ייתכן שהתגובה היחידה לממצאים החמורים תהיה הכחשה וגילגול אחריות. חברה מתוקנת צריכה להתמודד עם ביקורת, ולבחון לעומק את הטענות להפרות בוטות של זכויות האדם והחוק ההומניטרי הבינלאומי.

עיי חורבות בבית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 5.8.14
22.06.15

נשים פלסטיניות מבית חאנון שמצאו מחסה עם משפחותיהן בבית ספר של אונר"א, מספרות על תנאי החיים הקשים לאחר שאיבדו את בתיהן ועל תקוותיהן לעתיד. במהלך "מבצע צוק איתן" נהרסו בבית חאנון לפי נתוני האו"ם 90 בתים, ו-24 בתים נוספים ניזוקו.

מתוך סרטון הווידיאו.
30.03.15

מאמר דעה מאת חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, שפורסם תחילה באתר ואללה: עזה היא הנושא המושתק ביותר במערכת הבחירות הנוכחית לכנסת. מושתק? מלבד הריב על הקרדיט על חשיפת איום המנהרות, עזה בכלל לא קיימת במערכת הבחירות הזו. נמחקה, טבעה בים, הושלכה מהצוק אל תהומות השכחה, ביחד עם המלחמה הלא נעימה של הקיץ, שהתרחשה מזמן-מזמן. הכל נינוח: עזה מעולם לא הייתה, תושביה לא קיימים, עתידנו אינו כרוך בעתידם, סבלנו אינו כרוך בסבלם. השכנים של שדרות ואשקלון, של נחל עוז ושל תל-אביב – היו ואינם.

שכונת א-תופאח, עזה, 21 בספטמבר 2014. צילום: אן פק, אקטיבסטלס
02.03.15

ספייה א-נג'אר תושבת ח'וזאעה מתארת את חיי משפחתה לאחר "מבצע צוק איתן". העיירה ח'וזאעה היא אחד האזורים שניזוקו במיוחד בהפצצות ברצועת עזה הקיץ. לפי נתוני האו״ם נפגעו 556 בתים, מתוכם 336 שנהרסו לגמרי. היום תושבים רבים חיים בבתי ספר של האו״ם, אצל בני משפחה ובקראוונים. חלקם, כמו משפחתה של א-נג'אר, חיים בתנאים קשים בבתים הרוסים, חשופים לפגעי מזג האוויר.

08.02.15

על המשמעויות המוסריות והמשפטיות של מדיניות תקיפת בתי המגורים ברצועת עזה בקיץ 2014.
בצלם מפרסם היום (רביעי, 28.1.2015) דו"ח על מדיניות ההפצצות של בתי מגורים בעזה במהלך מבצע "צוק איתן". הדו"ח עוסק באחד המאפיינים המחרידים והייחודיים של הלחימה ברצועה בקיץ: הפצצות שבהן נהרגו מאות בני אדם – יותר מרבע מהפלסטינים שנהרגו במהלך הלחימה – וסיפורן החוזר ונשנה של משפחות פלסטיניות על הרוגיהן הרבים, ועוד משפחה, ועוד משפחה, שבשנייה אחת ביתה, ועולמה, חרבו עליה. חמאס ביקש במכוון לפגוע באזרחים ואף הצהיר על כך בגלוי. לעומת זאת, ממשלת ישראל טענה שהיא פעלה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בעזה. האמנם?

בית משפחת אל-חאג' שהופצץ במחנה הפליטים ח'אן יונס ב-10.7.14. בהפצצה נהרגו שמונה מבני המשפחה. צילום: מוחמד סעיד, בצלם, 10.7.14.
28.01.15

תחקירן בצלם בצפון רצועת עזה, מוחמד סבאח, מתעד בתקופה האחרונה את החיים בין החורבות שהותירה הלחימה. הוא מספר: "במהלך הלחימה ב"צוק איתן" לא יכולנו להסתובב כמעט ברחבי הרצועה ולתעד את המתרחש, בגלל הסכנה לחיים שלנו. בשלושת החודשים האחרונים, אני ח'אלד אל-עזאייזה ומוחמד סעיד, תחקירני בצלם ברצועת עזה, עוברים משכונה לשכונה, מבית לבית. מצלמים את מה שהיו פעם שכונות תוססות ובתי מגורים צפופים והיום נותרו מהם רק חורבות, ופוגשים את האנשים שחיים בלי כלום בין ההריסות. אנחנו שומעים מהם על הניסיונות להתגונן מהקור ומהגשם, על הייאוש ועל חוסר האונים. ממדי ההרס הם בלתי נתפסים, כמו חלום בלהות. רק הילדים, שמשחקים בתוך החורבן נותנים קצת תקווה."

אזור א-זנה מזרחית לח'אן-יונס, 4.12.14
04.01.15

ביתה של שורוק אבו טועיימה הוא אחד ממאה אלף הבתים בעזה שנהרסו או ניזוקו ב"מבצע צוק איתן". קשישים, נשים וילדים שגרו בהם נאלצים לחיות עכשיו בתנאים קשים, בצפיפות, ובקור. שורוק סיפרה בעדותה: אחרי שהתחתנו גרנו שבע שנים בבית של ההורים של בעלי. כל הזמן חלמנו לבנות בית משלנו. בשנת 2012 לוויתי קצת כסף מהמשפחה שלי, ויחד עם הכסף שחסכנו מהעבודה של בעלי וממכירת זיתים ולימונים מעצים שהיו לנו בחלקת אדמה שלנו. בנינו בית באותה חלקה.. היה לי מאוד קשה אפילו ללכת לראות מה נשאר מהבית. לא היו לי כוחות לראות איך עבודה של שנים, של בעלי ושלי, אבדה ברגע אחד בלי שום הצדקה, מבלי שעשינו שום דבר.

שורוק אבו טועיימה על הריסות ביתה. צילום: מוחמד סעיד, בצלם, 26.11.14
25.12.14

יותר משלושה חודשים חלפו מאז "מבצע צוק איתן" ולעשרות אלפי משפחות ברצועת עזה אין בית לגור בו. לפי נתונים שפרסם האו"ם בחודש אוקטובר, במהלך "מבצע צוק איתן" נהרסו בתיהן של 20,000 משפחות ובתיהן של 80,000 משפחות נוספות ניזוקו. בעיירה ח'וזאעה השוכנת ממזרח לח'אן-יונס, סמוך לגבול ישראל, נהרסו וניזוקו מאות בתים. משפחת אל-קרה המורחבת גרה עד הקיץ האחרון בבניין בן חמש דירות, שנהרס כולו במהלך הלחימה. היום מתגוררת המשפחה בשני אוהלים שהוקמו בסמוך להריסות.

מתוך סרטון הווידיאו
18.12.14

״התקשרתי לחבר משותף שלי ושל עלאא ושאלתי אותו, והוא אמר לי שעלאא נהרג בהפגזה על בית החולים. הוא והמשפחה שלו ברחו מהבית כשההפגזה התחילה ומצאו מחסה בבית החולים. אבל הפגזים פגעו בבית החולים ועלאא נפגע מרסיס בבטן ונהרג... אני וחברים שלי בבית הספר יושבים כמעט כל יום ונזכרים בעלאא ובכל מיני דברים שקרו לנו ביחד". יותר משלושה חודשים עברו מאז תום "מבצע צוק איתן״ אבל תושבי הרצועה עדיין חיים עם השלכותיו. עדותו של מועתז היא השלישית בסדרה של קולות מעזה שאנחנו מעלים מדי שבוע. הקליקו לקריאת העדות המלאה.

11.12.14

המראות האחרונים של אנשים שהתקשו למצוא מחסה מהסערה ברצועת עזה הם תזכורת לכך שלמרות ש"מבצע צוק איתן" הסתייים לפני שלושה חודשים, תושבי הרצועה חיים עדיין עם השלכותיו הקשות. עדותו של שאדי ברכה, בן 12, היא השנייה בסדרה של קולות מעזה שתמשיך לעלות בשבועות הקרובים. שאדי איבד את אביו ב"צוק איתן" וחי עכשיו עם אמו ואחיו באוהל על חורבות הבית. הוא מספר: "כבר אין אצלנו שמחה. אמא שלי כל הזמן בוכה.. למשך שעות. קר לי בלילות ואני מפחד מקולות הכלבים ומהרוחות. בנוסף, אין לנו שירותים משלנו.. אנחנו ישנים על הרצפה ולפעמים אני מתעורר מעקיצות או מתחושה שהולכים עלי חרקים או נמלים...״

שאדי ברכה, בן 12. צילום: מוחמד סעיד, בצלם, 19.11.14
04.12.14

מבצע צוק איתן הסתיים בסוף אוגוסט אבל רוב תושבי הרצועה עדיין חיים עם השלכותיו. משפחת סוכר, הורים ושבעת ילדיהם חיים בשכונת א-שוג'אעיה בעזה בבית שנפגע בהפגזות ואינו מספק הגנה מהקור והגשם: ״..הדירה הזאת נפגעה מפגזים וחלקים ממנה נהרסו. בכל פעם שיורד גשם הבית מוצף. יש כל מיני חורים וחלונות חסרים ואין לנו הגנה מהקור והגשמים. הילדים סובלים מהקור והגשמים והם מצטננים וחולים. אני מקווה שנוכל לחזור ולגור בדירה שלנו, כמו שהיא הייתה, עם הציוד והרהיטים, ובמיוחד עם מכונת הכביסה.. המלחמה הזו החזירה אותנו 40 שנים אחורה.״

24.11.14

בתגובה להודעת הפרקליטות הצבאית כי הורתה על פתיחת חקירות במקרים "חריגים" במהלך מבצע צוק איתן, אומר בצלם כי על סמך ניסיון העבר אינו תולה תקוות רבות בכך שהבדיקות יובילו לחקירות רציניות או לתוצאות כלשהן מלבד טיוח. בצלם הודיע בתחילת השבוע כי לא יסייע למנגנון החקירה הצבאי הקיים, שבמתכונתו הנוכחית אינו אלא תיאטרון של חקירות לכאורה, ודרש להחליפו במנגנון חקירה עצמאי, שקוף ובלתי תלוי. מנכ"ל בצלם חגי אלעד אמר: "ההכרזה מצביעה פעם נוספת על אחד הכשלים העיקריים במערכת הקיימת: סירוב עיקש לחקור את הדרג הבכיר ולבחון בכנות סוגיות רחבות הנוגעות למדיניות הפעלת הכוח הצבאי."

11.09.14

יש דין ובצלם, שני ארגוני זכויות האדם הישראליים המובילים במעקב אחר חקירות של עבירות שביצעו אנשי כוחות הביטחון כלפי פלסטינים, קובעים כי מערכת אכיפת החוק הצבאית כושלת לחלוטין. הארגונים טוענים, לאחר בחינת תוצאות של מאות חקירות, כי מערך החקירות הקיים לא מאפשר חקירה רצינית ואפקטיבית וכי המנגנון סובל מכשלים מבניים חמורים ההופכים אותו לחסר יכולת לקיים חקירות מקצועיות.

עיי חורבות בבית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 5.8.14
04.09.14

"מבצע צוק איתן", שהחל ב-8.7.14, הסתיים לפני ימים ספורים, בהפסקת אש שהחלה ב-26.8.14 בערב. בחלק מהמקרים הפרה ישראל את הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ומעל מקרים רבים אחרים מרחפת עננת חשד כבדה שהוראות אלה הופרו. למרות זאת, בצלם אינו מתכוון לדרוש ממנגנוני החקירה הישראליים הקיימים לחקור חשדות אלה. הסיבה לכך נובעת מניסיונו של הארגון בעקבות אירועי לחימה דומים שהתנהלו בעבר ברצועת עזה – ניסיון המוכיח שלא קיים היום בישראל גוף רשמי המסוגל לבצע חקירות בלתי תלויות של חשדות להפרת המשפט ההומניטארי הבינלאומי.

חילוץ גופות מבית בח'אן יונס שנפגע בהפצצה. צילום: איבראהים אבו מוסטפא, רויטרס, 21.7.14
04.09.14