דיווחים

רצועת עזה

בצלם מפרסם היום דו״ח חדש: "נוהל טיוח: חקירתם לכאורה של אירועי 'צוק איתן'״. בקיץ ההוא הרגו כוחות הביטחון הישראליים 1,391 בני אדם שלא השתתפו בלחימה, 526 מהם קטינים. הדו"ח מתאר כיצד ישראל יוצרת מצג שווא של חקירת חשדות להפרת החוק במהלך הלחימה. בפועל, האחראים האמתיים להפרות – אלו שהתוו את המדיניות וניסחו את הפקודות – לא נחקרו מעולם. החקירות שמנהלת הפרקליטות הצבאית מתמקדות רק באחריותם של דרגי שטח נמוכים למקרים המכונים "חריגים" – כאילו לא אירעו עשרות מקרים כמעט זהים, עם תוצאות מחרידות. פרשנות הפצ"ר – המנקה אותו מאחריות ומאפשרת למקבלי ההחלטות להתעלם מתוצאות אלה שוב ושוב – היא בלתי חוקית ובלתי מוסרית.

20.09.16

1.8 מיליון בני אדם חיים ברצועת עזה הנמצאת על סף קריסה כלכלית. מול מציאות זו פועלים מזה שנים, בתנאים קשים ביותר ובמסירות יוצאת דופן, ארגוני סיוע בינלאומיים. שימוש בכספים שנועדו לסיוע הומניטרי לשם תמיכה באלימות הוא חמור ביותר ומנוגד לחוק. אך גם אם תוכח אשמתם של שני הנאשמים – ובינתיים עומדת להם חזקת החפות – אין בכך בכדי לשנות מהחשיבות, היושרה והמסירות של הפעילות ההומניטארית הבינלאומית לטובת תושבי הרצועה.

חלוקת מזון בעזה. צילום: איבראהים אבו מוסטפא, רויטרס, 5.7.06
23.08.16

במלאת שנתיים ללחימה מפרסם בצלם, בתום תחקיר יסודי, את הנתונים המלאים בנוגע להרוגים ב"מבצע צוק איתן". מהנתונים עולה כי כמעט שני שליש (63%) מהפלסטינים שהרגו כוחות הביטחון הישראליים במהלך הלחימה לא השתתפו בלחימה: 1,394 בני אדם מתוך 2,202. כרבע מהם – 526 במספר – היו ילדים מתחת לגיל 18. ממשלת ישראל התנערה כמעט לחלוטין מאחריותה לפגיעה העצומה באזרחים והטילה את מלוא האחריות לכך על חמאס. ואולם העובדה שצד אחד הפר את החוק בוודאי שאינה מתירה לצד השני להפר אותו. מעבר לכך: התוצאות הקטלניות של מדיניות הפתיחה באש שבה נקטה ישראל במהלך הלחימה היו ברורות כבר בימיה הראשונים. מקבלי ההחלטות התעלמו מתוצאות אלה והמשיכו ליישם את אותה מדיניות. משכך, האחריות – המוסרית והמשפטית – לפגיעה הכה קשה באזרחים מוטלת עליהם.

20.07.16

ב-31.5.16 הוציאו רשויות חמאס ברצועת עזה להורג שלושה בני אדם שהורשעו בביצוע מעשי רצח. אחמד שוראב, בן 43, תושב ח'אן יונס, יוסף אבו שמלה, בן 38, תושב דיר אל-בלח, ומוחמד עות'מאן, בן 28, תושב רפיח. מאז השתלט חמאס על הרצועה נידונו למוות בבתי המשפט שלו 67 בני אדם, והוצאו להורג 33 בני אדם (לא כולל אנשים שהוצאו להורג במהלך "מבצע צוק איתן"), שחלקם נידונו למוות לפני ההשתלטות. בצלם מגנה את השימוש בעונש מוות, אשר אינו מוסרי ומהווה פגיעה קשה בזכויות האדם. למדינה אסור ליטול חייו של אדם ולהפר את זכותו לחיים כאמצעי ענישה, גם אם הדבר נעשה לכאורה לצורכי אכיפת החוק.

07.06.16

היום אנו מונים 17,898 ימים, 49 שנים לכיבוש. החוק הבינלאומי מגדיר כיבוש כמצב זמני, אך אחרי כמעט חמישים שנה, לא ניתן עוד להתייחס אל המציאות בשטחים כזמנית ומופרך לדבוק בתקווה שישראל תפעל לשינויה. בפתח השנה החמישים לכיבוש בצלם מפרסם מסמך המציג תמונה עדכנית של המצב בשטחים. העובדות המתוארות בו – ומשמעותן – ידועות. גם משמעותה של עמידה מנגד בחוסר מעש ידועה – המשך המצב הקיים. כיום נדרשת פעולה נחושה שתבטא את הפסקת שיתוף הפעולה בארץ ובעולם עם הכיבוש.

במלאת 17,898 ימים: רגע לפני שנת החמישים
05.06.16

מה עושים כשאין חשמל או גישה לטכנולוגיה מתקדמת? יזמות, פתרונות מקוריים וכושר המצאה מנסים למלא את החלל. ח'אלד אל-עאזייזה, תחקירן "בצלם" ברצועת עזה, מראה לנו את עזה שלו. פרק שלישי בסדרה.

מונזר אל-קסאס, במכונית החשמלית שבנה במו ידיו. מתוך הסרטון.
16.05.16

ב-10.10.15 עצר הצבא שישה צעירים פלסטינים מרצועת עזה שחצו את גדר המערכת לישראל במהלך הפגנה והחזיק בהם במשך שלושה ימים בבסיס צבאי. מעדויות שמסרו לבצלם שלושה מהם, כולם קטינים, עולה כי הם הוחזקו כבולים בחוץ, הוכו, הושפלו ונמנעו מהם מזון, שתייה ושינה. יכולתם של חיילים להפוך בסיס צבאי בקלות כה רבה לשטח אקס-טריטוריאלי, שבו הם עושים כרצונם בקטינים מבלי שאיש ירסן אותם, היא בין השאר תולדה של מערכת אכיפת החוק הצבאית המאפשרת מזה שנים ארוכות לאנשי כוחות הביטחון לנקוט אלימות כלפי עצורים, לרבות קטינים, מבלי שהדבר יוביל לנקיטת צעדים כלשהם נגדם.

מפגינים פלסטינים על גדר המערכת שבין עזה לישראל. צילום: איבראהים אבו מוסטפא, רויטרס, 13.10.15
08.05.16

מזה תשע שנים שישראל מטילה מצור על רצועת עזה ומשתקת את שוק העבודה בשטח שבו גרים קרוב לשני מיליון בני אדם. זכויות האדם כוללות גם את הזכות לעבוד להתפרנס ולחיות בכבוד. ב-1 במאי 2016 הצגנו את סיפוריהם של ארבעה בעלי מקצוע נואשים לעבודה.

דאליה וויסאם עאשור, מתוך סרטון הוידיאו. צילום: מועתז אל-עזאייזה-
05.05.16

בליל ה-12.3.16 תקף חיל האוויר בצפון רצועת עזה. על-פי דובר צה"ל הותקף בסיס אימונים של חמאס, בתגובה לירי רקטה. בבסיס לא נפגע איש. דובר צה"ל לא ציין כי ההפצצה פגעה גם בבית משפחה סמוך וכי שני ילדים נהרגו. תקיפה זו היא חלק ממדיניות ארוכת שנים של ישראל של תקיפות מהאוויר ברצועת עזה – שהיא בלתי מוסרית ובלתי חוקית. התקיפה נעשתה בנסיבות שכולן בשליטת ישראל, ובכלל זה קביעת עיתון התקיפה ומיקומה. הגורמים שתכננו את התקיפה ידעו, או צריכים היו לדעת, על נוכחותם של אזרחים במקום והיה עליהם לוודא כי אלה לא ייפגעו כלל. משלא נעשה כך, האחריות להריגתם של הילדים מוטלת על מקבלי ההחלטות, הן בדרג הצבאי והן בדרג המדיני.

סלמאן אבו ח'וסה אביהם של יאסין ואיסראא שנהרגו. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 29.3.16.
30.03.16

הביקוש למקומות עבודה ברצועת עזה הוא עצום ושיעור האבטלה בה מגיע לכ-40%. הסיבה העיקרית לכך היא המצור הממושך שמטילה ישראל על הרצועה. לכבוד יום האישה דיברנו עם שלוש נשים - נגרית, נפחית ועובדת בדוכן בשוק הירקות - שמנסות לשרוד בתנאים הכמעט בלתי אפשריים של הכלכלה העזתית ולפרנס את משפחותיהן. האתגר שאתו נאלצות נשות עזה להתמודד הוא גדול במיוחד: הן נאלצות להתמודד לא רק עם המציאות העזתית שבה לצעירים רבים אין שום אפשרות למצוא עבודה, בוודאי לא כזו שתהלום את כישוריהם. הן נאלצות - בדומה לנשים ברחבי העולם - להתמודד גם עם מציאות שבה נשים נחשבות פחות, ושבה הן נאלצות לעבוד קשה יותר עבור שכר נמוך יותר.

הנפחית עיישה איבראהים בעבודתה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 1.3.16
08.03.16

בארבעה מקרים לפחות לא הייתה כל הצדקה לירי הקטלני: בחודשים דצמבר 2015 וינואר 2016 נהרגו חמישה פלסטינים מירי הצבא ליד גדר המערכת, בעת שהתקיימו באזור הפגנות. זאת לאחר שבחודשים אוקטובר-נובמבר 2015 תיעד בצלם 14 מקרים שבהם נהרגו פלסטינים בנסיבות דומות. בצלם תיחקר ארבעה ממקרי הרג אלה ומצא כי לא הייתה כל הצדקה לשימוש בירי חי. הירי הקטלני בארבעה מעיד על שימוש מופרז באש חיה באופן בלתי מידתי ולא חוקי. מתחקירי בצלם לגבי התנהלות הצבא בהפגנות ליד גדר המערכת ברצועת עזה עולה שוב ושוב כי על אף שהצבא נערך אליהן מראש, ולחיילים לא נשקפת סכנה אמיתית, הם יורים ירי קטלני ללא כל הצדקה, ואיש אינו נדרש לתת על כך את הדין.

מפגין מניף דגל ליד גדר המערכת ממזרח לעיר עזה. ברקע: חיילים חוסים מאחורי תלולית עפר מצדה השני של הגדר. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 20.11.15
22.02.16

בדצמבר דיווחו חקלאים מהרצועה שהצבא ריסס את גידוליהם בחומרים קוטלי צמחייה והסב נזקים כבדים בשטחים שבהם, גם לגרסת הצבא, מותר לחקלאים לעבד את אדמותיהם. לאורך השנים, שינה הצבא מספר פעמים את היקף השטח שהוא מגדיר כ"אסור בכניסה" ליד הגדר, אך לא טרח לסמנו ואף ירה בחקלאים שעבדו באזורים שנחשבו כבטוחים. ישראל אינה רשאית להתייחס לשטח הרצועה כחלק משטחה, תוך התעלמות מהאנשים החיים בו. ככל שמערכת הביטחון סבורה שיש צורך לקבוע "אזור ביטחון" בין רצועת עזה לבין ישראל, עליה לקבוע אותו בתוך שטחה של ישראל.

שדה שניזוק מריסוס של הצבא ברצועת עזה. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 31.12.15
04.02.16

מערכת הבריאות ברצועת עזה אינה יכולה לתת מענה מלא לצורכי האוכלוסייה, דבר הנובע בין השאר מהזנחתה בתקופת השלטון הישראלי הישיר ומההגבלות שמטילה ישראל על רצועת עזה. אולם, ישראל אוסרת על רוב האנשים הזקוקים לטיפול רפואי במצבים שאינם מסכני חיים להיכנס לשטחה או לעבור בו בדרך לגדה המערבית או לירדן. מתן היתר כניסה לישראל לצורך טיפול רפואי אינו מעשה חסד או טובה שעושות הרשויות לתושבי הרצועה. עשור לאחר "ההתנתקות", ישראל שולטת עדיין בתנועת הפלסטינים מהרצועה ואליה והיקף שליטה זה מחייב אותה לאפשר לתושבים לצאת מהרצועה.

עוואטף אבו דאהר ובנה נעים הזקוק לטיפול רפואי דחוף בישראל. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, 7.1.16
12.01.16

החל מה-9.10.15 התקיימו ברצועת עזה הפגנות הזדהות עם הפלסטינים בגדה המערבית. מבדיקת בצלם עולה כי בהפגנות אלה נהרגו 14 בני אדם ו-379 נפצעו, רובם מירי חי, וכי ככלל בהפגנות ובעימותים שתועדו לא נשקפה סכנה ממשית לחיי החיילים שחייבה אותם להשתמש בירי אש חיה. בכל האירועים החיילים ניצבו במרחק של עשרות מטרים מהמפגינים, מצדה השני של הגדר, והיו יכולים להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות כגון ירי גז מדמיע ורימוני הלם. מספר הנפגעים הגבוה בהפגנות מעיד על שימוש מופרז באש חיה ומעלה חשש לירי בלתי מידתי ולא חוקי, בנסיבות שאינן מצדיקות זאת.

חיילים משקיפים על מפגינים מצדה השני של גדר המערכת שבין ישראל לרצועת עזה. התמונה צולמה על-ידי מפגינים.
16.11.15

ב-11.10.15 הפציץ הצבא את בית משפחת חסאן בשכונת א-זייתון בעזה והחריב אותו על ראשם של בני המשפחה. האם נור, בת 25 ובהריון מתקדם, ובתה רהף בת ה-3 נהרגו והאב יחיא והבן מוחמד בן ה-5 נפצעו קל. תחקיר בצלם שלל הן את טענת הצבא כי הפציץ "אתרים לייצור אמצעי לחימה" והן את הגרסה שפורסמה בכלי התקשורת לפיה הבית קרס עקב פגיעה במחנה אימונים. הפצצת בית משפחת חסאן משקפת את אי החוקיות הגלומה בהפצצות האוויריות של ישראל ברצועת עזה, בהן נהרגו בשנים האחרונות מאות אזרחים פלסטינים. הניסיון המצטבר מאפשר לצפות מראש את תוצאותיהן הקטלניות של תקיפות אלה עבור אזרחים ברצועה. למרות זאת, מוסיפה ישראל לפעול באופן זה.

יחיא חסאן ובנו מוחמד בן החמש בבית קרובי משפחתם. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 13.10.15
22.10.15

לפני שנה בדיוק החלו ההפצצות על עזה. עבור מאות אלפי בני אדם ברצועה הסיוט של הקיץ שעבר הפך למציאות מתמשכת. בעזה יש היום כ-100 אלף עקורים מחוסרי בית שמתגוררים אצל קרובי משפחה, באוהלים, בבתים שכורים או בתוך חורבות ביתם. במהלך הקיץ שעבר נהרסו כליל או חלקית קרוב ל-20 אלף בתים ומאות אלפי תושבי עזה גרים ב-150,000 יחידות דיור שניזוקו. להלן ספורם של שישה מהם.

07.07.15

דו"ח האו"ם על הלחימה ברצועת עזה בקיץ האחרון דוחה את התפיסה הרווחת בקרב גורמים רשמיים בממשלה ובצבא בנוגע למותר ולאסור במהלך לחימה בשטח מאוכלס בצפיפות. נקודת המוצא של הוועדה שונה מזו של גורמים אלה: לפי הוועדה, רצועת עזה היא שטח שחיים בו יותר ממיליון וחצי אזרחים שמתנהלת בו לחימה, היא אינה שדה קרב שחיים בו, בין היתר, גם אזרחים. הדו"ח קובע כי לא ניתן להצדיק את הפגיעה העצומה באוכלוסייה האזרחית במהלך הלחימה או לפרש את המשפט ההומניטארי הבינלאומי באופן שיהפוך אותה לחוקית, גם בהתחשב בשיטות הפעולה של חמאס והארגונים האחרים. בנוסף, קובעת הוועדה שהאחריות להפרת החוק מוטלת על הדרגים המדיניים והצבאיים הבכירים, שהתוו את המדיניות ונמנעו מלשנותה גם כשהתבררו תוצאותיה הקטלניות.

תושבים מתפנים מבתיהם במהלך הפוגה הומניטארית בבית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 26.7.14
30.06.15

המלצת הוועדה לחקירה פלילית בינלאומית מכוונת בראש ובראשונה לדרגי המנהיגות, בישראל ובחמאס, ולא ללוחמים בשטח. למרות התוצאות המחרידות והידועות מראש של ההפצצות, הדרגים הבכירים בממשלה ובצבא הורו להמשיך בבביצוע מדיניות קטלנית זו. לא ייתכן שהתגובה היחידה לממצאים החמורים תהיה הכחשה וגילגול אחריות. חברה מתוקנת צריכה להתמודד עם ביקורת, ולבחון לעומק את הטענות להפרות בוטות של זכויות האדם והחוק ההומניטרי הבינלאומי.

עיי חורבות בבית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 5.8.14
22.06.15

נשים פלסטיניות מבית חאנון שמצאו מחסה עם משפחותיהן בבית ספר של אונר"א, מספרות על תנאי החיים הקשים לאחר שאיבדו את בתיהן ועל תקוותיהן לעתיד. במהלך "מבצע צוק איתן" נהרסו בבית חאנון לפי נתוני האו"ם 90 בתים, ו-24 בתים נוספים ניזוקו.

מתוך סרטון הווידיאו.
30.03.15